בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הוא דפק את אליס? 
 
 
צביקה בשור

"הורג אותי ברכות" שכנע את צביקה בשור סופית שגם חכמים סינים רוצים בסך הכל לראות את השדיים של הת'ר גראהם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאז שיכללה שרון סטון את אמנות שיכול הרגליים לכדי מכשיר אולטימטיבי להגרת ריר בקרב אוכלוסיות גבריות, נשחט כבר לא מעט בקר בחוות השקמים. גל המותחנים הערוותיים שבא בעקבות המופת ההוא של פול וורהובן כבר הספיק לגווע, ורק מדי פעם מציץ לו עוד אחד מאותם סרטים נמוכי גבה וקלושי תסריט שאת זכות הקיום שלהם הם חבים לרצון הגברי לדעת שגם אלילות מפוסלות מקבלות בראש.

ב"הורג אותי ברכות", האלילה המפוסלת היא הת'ר גראהם. כשהיא תקעה את המרגל, הסתירו להם את זה. כשהיא שיחקה זונה ב"ממעמקי הגיהינום" הדבר האחרון שהיה בראש שלה זה לתת להם (טוב, לנו) הצצה. נותר, אם כן, פער מעיק בין הפוטנציאל שניבט אל הצופה המחורמן מהמסך הגדול, ובין המימוש החלקי עד לא קיים שלו. או אם לתמצת - הת'ר גראהם הוכרה ככוסית-על, אבל העם לא קיבל מספיק עור, תחת ובעיקר שדיים כדי לאונן עליהם.

עכשיו נסגר הפער, והאומה הגברית יכולה לסמן עוד "איקס" על קנהה הקצוץ, או אם לצטט את bounce-r, חובב תרבות מזן נפוץ: "עירום מעולה מהת'ר נפתח ב-9:39 (דקות, מפתיחת הסרט - צ.ב) כשהת'ר עושה סקס ומראה את השדיים. לרגע נחשפת פטמה ב-29:23. ב-36:49 היא מתפשטת לחלוטין בזמן החלפת בגדים, אבל רואים רק השדיים. ב-40:07 שוב נחשפים השדיים, כשחונקים את גרונה של הת'ר. בסה"כ הת'ר נותנת את הפגנת העירום הטובה ביותר שלה מאז לילות בוגי'".

לגבי הרצף הסיפורי שמחבר בין 9:39 ו-40:07 ואילך, אז מדובר באליס, אמריקנית בלונדון, שחיה את חייה הבטוחים והמשעממים, עד שמגיע אדם (ג'וזף פיינס), מטפס הרים מסתורי, ומנער את עולמה הפנימי יותר או פחות. אלא שלאליס קשה לחיות עם המיסתורין שמאחורי חייו, וכשרמזים לשלדים בארונו נערמים, העלילה מסתבכת.

כל מי שנתקע פעם על ערוץ הסרטים הישן והרע בסביבות שלוש בלילה כבר מכיר את הסיפור על בוריו. שום טוויסט ראוי או איפיון דמויות יוצא דופן לא הופך את "הורג אותי ברכות" לשונה. סיים אול' שיט, ורק הציצים של הת'ר גראהם והתחת של ג'וזף פיינס מבהיקים מתוך החשיכה.

והעובדה המצחיקה היא שמי שאחראי לזבלון המתייפייף הזה הוא לא אחר מאשר צ'ן קייגה הסיני, שכבר הצליח לרתק ולרגש עם "שלום לפילגש", ואפילו לזכות איתו ב"דקל הזהב" בקאן. למה בחר הכשרון בעיבוד סוג ב' של מותחן-טיסות כסרט האמריקני הראשון שלו? באחד מראיונות היחצנות לסרט הודה קייגה ש"אחד הדברים שמשכו אותי אל הסרט הוא האלמנט האירוטי". גם הוא בסך הכל רצה לראות להת'ר גראהם את הציצי.

אני מתאר לעצמי שאין סיבה או טעם לרחם על גברת גראהם. היא יפה, צעירה, עושה כסף לא רע. זה שתמורת אישור של חכם סיני לכשרון המשחק שלה (כישרון בינוני, בינוני, בינוני) היא מוכנה להתפשט בסרט עד כדי כך גרוע, רק מראה שאין שם כל-כך הרבה במה לקנא.

אז בפעם הבאה שהיא מביטה בכם מתוך כרזת הסרט, נראית כמו אלילה שכל קשר בינה לבין החיים מקרי בהחלט, רק תזכרו לזקוף את שערות החזה, להזכר בר' אורי זוהר ולומר לה, שאת מה שיש לכם להציע לה, היא קיבלה כשקראתם את הביקורת הזו. ואת מה שלסרט שלה יש להציע, אתם תוכלו לקבל באתרים שמראים זיונים של מפורסמות.


_______________________________________________________
"הורג אותי ברכות", ארה"ב 2002, 104 דקות (למידע על זמני הקרנת הסרט)

אתר המוקדש לסרט
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by