בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ארוך ומשוגע 

ארוך ומשוגע

 
 
נילי אורן

ג'ף גולדבלום מגלם ב-Raines שוטר שהתחרפן, והוא עושה זאת מצוין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ף גולדלבלום כמייקל ריינס (צילום: האתר הרשמי)
 ג'ף גולדלבלום כמייקל ריינס (צילום: האתר הרשמי)    
מזמן כבר לא עלתה סדרת משטרה חדשה בארה"ב, וכנראה שלא רק אני הרגשתי בכך. עובדה - רשת NBC העלתה באמצע מרץ את הסדרה Raines בכיכובו של ג'ף גולדבלום ("פארק היורה", "היום השלישי", "ארוך ומשגע"), שעוקבת אחר בלש במחלק הרצח של משטרת לוס אנג'לס.

הבלש, מייקל ריינס (גולדבלום) התחרפן קמעא, לאחר שהשותף שלו נהרג לנגד עיניו בקרב יריות עם עבריינים. כשהוא חוזר לעבודתו, הוא נדהם לגלות שקרבנות הרציחות שהוא חוקר, מופיעים מולו כאילו היו חיים, ואף מדברים איתו. בניגוד לסדרות אחרות שבשלב זה פנו למחוזות העל טבעי הפוריים אך מופרכים ("מדיום", "הלוחשת לרוחות"), או גיחכו בלעג ("בניחוש חוקר"), פה דווקא מבין הבלש במהרה שמדובר ביצירי דמיונו, ונבהל מהשלכותיהם על שפיותו, באופן אמין למדי.

בפרק השני שולח אותו מפקד תחנת המשטרה שלו לקבל טיפול נפשי אצל ד"ר קול היפה בגילומה של מדליין סטו ("אחרון המוהיקנים", "תמונות קצרות", "בת הגנרל"). בשל היותו ציניקן יבשושי וקשוח, שמעדיף כנראה לשוחח עם פגרים לפני פסיכולוגים, ריינס לוקח את הזמן, כמובן, ומגיע אליה רק כשהמפקד מאיים עליו בפיטורין.

אם גם אתכם תקף, לנוכח הנאמר עד כה, חשד קל שמדובר בגרסת המשטרה לסדרת בית החולים המצליחה "האוס" שבראשה עומד רופא מיזנטרופ וסרקסטי, אתם לא לבד. קווי הדמיון בין הסדרות הללו רבים מכדי שיהיה ניתן להתעלם מהם, אבל למרבה הסבבה, עדיין מותירים לסדרה מספיק מקום לתפוס כיוון עצמאי, ולא גורמים לה להראות כמו חיקוי בשקל.

כך למשל, בכל פרק בסדרה משולב נושא חם אחר מסדר היום החברתי האמריקני - כמו בעיות הזנות, ההומלסים והמהגרים הבלתי חוקיים - ומטופל באופן כה אנטי רפובליקני, שממש התחשק לי לנשק את גולדבלום. טוב נו, יתכן שזה סתם תירוץ.

גם הסדרה הזו, כמו רבות בזמן האחרון, נבנתה סביב דמותו של שחקן קולנוע מוכר שערק למסך הקטן. מקיירה סדג'וויק ב"המפענחת", דרך ג'יימס וודס ב"שארק", ועד מרי לואיז פארקר ב"העשב של השכן". ובדיוק כמו בסדרות הללו, גם פה הסדרה מרוויחה היטב מהמוניטין ומהניסיון המקצועי של העומד בראש הקאסט שלה. הצופים מגיעים כדי לראות איך יסתדר כוכב המסך הגדול בגבולותיו החדשים והמצומצמים, ונשארים כי המניאק יודע לשחק, לעזאזל. אגב, זו כנראה הסיבה לכך שלקיאנו ריבס עדיין לא הציעו סדרה משלו.

מבחינת העלילה, פרקי הסדרה בנויים היטב. הם מותחים ומרתקים מספיק, ומצליחים לשמור על עניין לכל אורכם, גם אם הם נגועים לרוב בסופם ברגשנות אמריקקית, שמחפה על כל הסרקזם המרענן שהבליח בהם לפני כן. מצד שני, כנראה שכשעוסקים במוות, אין מנוס מלהיות לפעמים כבדים. לא נורא, בפרק הבא זה יעבור.

המלצה לזכייניות לסיום: בבקשה הביאונה. תודה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by