בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הבאנו ביכורים  

הבאנו ביכורים

 
 
אמיר עמרמי

אמיר עמרמי מציג: אלבומי הבכורה של עינת אקר, גוסטו וקולומביה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חג השבועות אמנם בפתח, אך אינפלציית האלבומים הישראלים שמורה לחג פסח האחרון, שבמהלכו ראו אור אלבומיהם של שלמה ארצי, יהודית רביץ, מירי מסיקה ואמנים פופולאריים נוספים. אמנים מוכרים פחות המתינו לטיימינג מחושב יותר, על מנת לא להיבלע בהמון. אז מה שלום היצירה הישראלית החדשה שהמתינה כבר כמה חודשים כדי לצאת בפורמט מלא?
 

גוסטו "גוסטו" / הד ארצי (49:30 דקות)

גוסטו (צילום: יח"צ)
 גוסטו (צילום: יח"צ)   
מי שזיכה את גוסטו בפרגון הכי גדול היה שדרן הרדיו דידי הררי. הוא שידר ללא סוף את הסינגל "(א)נמות עלייכ", וגם את החידוש ל"האישה שאיתי" בו אירח את דיוויד ברוזה, הפסנתרן מוריס אל-מדיוני, ואת קוז'ו.

את הפרגון מאתנו קיבל על סינגל הבכורה שלו, "שיר עצוב של זהר". אחרי שמיעה של אלבום הבכורה המלא, "שיר עצוב של זהר" מסתבר כשיר הכי טוב וכנה שנמצא בו.

הפירוש הלטיני של המילה גוסטו הוא עונג. יש דיסונאנס מסוים בין המשמעות של שמו לכתיבה שלו, שמתאימה לה יותר המילה כאב. אמנם לא כאב ים תיכוני מצוי ללא כיסוי, אלא כזה שמבקש לספר סיפור מסוים.

הצד החזק של האלבום הוא העיבודים וההפקה המוסיקלית. יהודה ממס הנהדר אמון כאן על ההפקה המוסיקלית, ומשתתפים באלבום הזה נגנים מצוינים כמו יחיאל חסון, אמיר שהסאר ונוספים. שמוליק דניאל ונדב ביטון ייעצו אמנותית. המעבד החליט לפנק אותנו בגיטרה ספרדית ובכינורות, והרבה; וגוסטו עצמו נשמע נהדר, אם כי אי אפשר להתעלם מהדמיון האסוציאטיבי לעמיר בניון - החל מהדגשים בהפקה ועד להגשה.

אולם הצד החלש של האלבום הוא הטקסטים. הכאב של גוסטו מקבל לרוב מימד אחד שחוזר על עצמו. להוציא את "שיר עצוב של זהר", השירים מעט חסרי זהות. שני שירים באלבום כוללים טקסטים של אהוד מנור המנוח, ואחד של יהודה מסס. אבל הטקסטים של גוסטו מכילים לפרקים בוֹרות בעלילה, שאמנם השירה שלו מחפה עליהם, אבל בהאזנה נוספת, משאירים סימני שאלה.

למשל בשיר "מי ייתן": "איך אני רוצה אלייך, אלייך איך אני רוצה" - שורה מאוד אופיינית לאלבום, שמדבר המון על רצונות גדולים, חסרי זהות. בהמשך הוא שר: "מי יעלה מתוך הלילה את יומי, ומי ישפוך לי קרן אור על חלומי, מי יבשר לי אל בואה לעולמי ומי ייתן ולא עוד תלך ממני". איך היא תלך ממנו אם היא כבר לא איתו? לא הכל יכול לעבור בפייטנות וסלסולים, יפים ככל שיהיו.

גוסטו השיק אלבום בכורה מעט שונה בנוף היצירה הישראלית, שבשום פנים לא יכול להיחשב לאלבום ים תיכוני סטנדרטי. אין כאן להיטי שמחות, אך יש כאן הרבה שירי כאב עם מעט סיפורים. חבל שאין יותר.

האתר הרשמי >>
 

קולמוביה "קולומביה" / התו השמיני (48:23 דקות)

קולומביה (צילום: יח"צ)
 קולומביה (צילום: יח"צ)   
התו השמיני החתים את קולומביה, הרכב רוק ישראלי שהתגבש בשנת 2003, למספר אלבומים. רני משען, סולן הלהקה, אחראי כאן על כל הלחנים והטקסטים הנחמדים, ויחד איתו מנגנים יעל מלאכי (גיטרה חשמלית), רועי גורדון (בס) ואורן טמיר (תופים). שלושה סינגלים ליוו את האלבום הזה: "נצא לסרט", "באה חזק" ו"היי אתה".

לרני משען יש נוכחות סבירה בתור סולן, לא משהו ייחודי שתופס את האוזן משמיעה ראשונה. בכלל, לא סביר שהייתי עולה על קולומביה, שנשמעת כמו הרבה להקות רוק ישראליות אחרות, במסדר זיהוי. אני לא מצאתי באלבום לא מלודיה מיוחדת, ולא דבר אחר שהשאיר בי חותם, שתפס את אוזני.

קולומביה, שהושוו לא פעם לאואזיס, לא עושים רוק בריטי אלא ישראלי, משום העובדה הפשוטה שהם עובדים בישראל. יש באלבום הזה אנרגיות רוק צעיר טובות, ולעזאזל אם זה מזכיר למישהו להקות בריטיות.

אם הייתי צריך לבחור איזה מהאלבומים להשמיע לתייר מחו"ל - את זה של סינרגיה או זה של קולמביה, הייתי הולך על אלבום הבכורה של קולומביה. יש בו, לעומת האלבום של סינרגיה, משהו הרבה יותר עממי ואמין. התו השמיני החתים את הלהקה למספר אלבומים. המלצת המערכת - תשקיעו קצת כסף בייעוץ אמנותי.

האתר הרשמי >>
 
 

עינת אקר והכוכבים "לה-לה-לנד" / נענע דיסק (39:58 דקות)

עינת אקר (צילום: יח"צ)
 עינת אקר (צילום: יח"צ)   
עינת אקר היא ילדת רוק'נ'רול. לפני חודש ימים באתי להופעה שלה בתמונע, וכבר אז הבנתי שהיא הרבה יותר בת-זונה מהשירים שהיא כותבת. הלבוש שלה, השירה, ההתחרמנות עם המיקרופון וסיפורים על אקסים שנתנו השראה – כל אלה עובדים מצוין על הבמה. אבל עכשיו הגיע האלבום, שמעמעם קצת את הזיכרון הטוב מאותה הופעה מצוינת.

האלבום נפתח בשיר "אתה בא אליי", בלדת פסנתר שגם יצאה כסינגל, ואחד השירים היותר טובים באלבום. מכאן ממשיכים ל"באמצע החיים" שמחזיק בגלל משפט נפלא כמו "ואל תשכחו שגם ילדות זה בני אדם".

האלבום מתרומם ב"סרבן אהבה", שכדאי יותר לתפוס אותו בהופעה חיה, כמו גם את "קסם", שמקבל על הבמה טיפול הולם הרבה יותר מזה המוקלט. ברמת הכתיבה וההגשה, אקר מגישה את עצמה תמיד מאותו מקום. ביחסים רומנטיים היא תמיד הצד החלש, זה שמחכה, זה שנכנע, זה שמפחד, זה שאין לו כוח. דמות פאסיבית שמבקשת לשבור את תבנית הגורל שלה ("היית בא ואומר, אני ואת – גורל, ואחר כך הסתבר לי, שהגורל קצת מקולקל". מתוך "איך?").

אקר פחות מדברת על עינת שהולכת למכולת, על הדברים שהיא עושה כשהיא קמה בבוקר. האמנות שלה תלויה בצרות שמישהו יעשה לה. ג'ון מאייר עלה לבמה בברמינגהם בשנת 2002 ולפני שהגיש את השיר הבא, ציין שזהו שיר על התאהבות באדם הלא נכון מכל הסיבות הנכונות. מאייר, יש לציין, גם כותב ושר על סיבות אחרות. אקר מציינת בעיקר סיבה אחת לדפיקות שלה ביחסים רומנטיים - היא. הקונספט בהחלט יכול לעבור, אבל היה שווה לחפור ולחלץ ממנו מימדים ורבדים נוספים. "יש לי מקום, אין לי אותך" היא כותבת ב"ביחד" - מקסים שבא לחבק אותה על זה; לצאת לחפש אותה בשדרות אחרי השיר "מציאות פינת הלוואי". אבל איך נזהה אותה, אם היא לא מספקת פרטים מסגירים?

האתר הרשמי >>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by