בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ארץ המוגבלויות 

ארץ המוגבלויות

 
 
נילי אורן

October Road היא עוד הוכחה לטענה שלאמריקאים יש טעם רע בסדרות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 לורה פרפון (צילום: יח"צ)
  לורה פרפון (צילום: יח"צ)   
טוקבקיסטים רבים, וגם כמה מחבריי, מעירים לי לפעמים על דברים נגד הטעם של הצופה האמריקאי הטיפוסי, וטוענים שאני מגזימה. אבל אז באה סדרה כמו October Road שהחלה ב-15 למרץ ברשת ABC, וזכתה להזמנה של עונה שניה, ומוכיחה שאני צודקת - לאמריקאים יש פגם מולד בבלוטות הטעם הטלוויזיוני.

הסדרה, שעוסקת בחזרתו של סופר מצליח לעיירת הולדתו, מלאה בשחקנים צעירים ויפים, שהמוכרת ביניהם היא לורה פרפון הקסומה (דונה הג'ינג'ית היפהפיה מ"מופע שנות השבעים"). אבל לצערי, זה הדבר הטוב היחיד שאני יכולה להגיד על הסדרה הזו. October Road סובלת מעלילה משמימה וקלישאית, דמויות מעצבנות ונדושות, והמון המון קטעי אמריקנה דביקים, שיתקבלו על דעתכם, אולי רק אם עברתם זה מכבר ניתוח לכריתת אונה.

הסופר שעומד במרכז הסדרה הוא ניק גארט, אותו מגלם בריאן גרינברג, שהקריירה שלו עד כה הסתכמה בעיקר בהופעות אורח במגוון סבוניות לנוער, כדוגמת "מגרש ביתי" ו"פרובידנס". בנערותו יצא ניק עם האנה (לורה פרפון), עד שנסע לאירופה לחודשיים עם חבר טוב. הוא שב לעיירה לאחר 10 שנים כשבאמתחתו ספר מצליח שהפך לסרט.

עם חזרתו לעיירה, מגלה ניק שחברתו לשעבר האנה, היא אמא לילד בן 10, שכמוהו בדיוק, אלרגי לבוטנים. לכן מייד עולה בו החשד שהוא אבי הזאטוט, והוא מחליט להישאר. אבל בניגוד להגיון הישר, וכאילו לא מדובר בשנת 2007, הוא לא מבצע בדיקת אבהות, חלילה, או אפילו מציע את האפשרות. כי באמת, למה לטרוח ולכתוב עלילה אמינה לסדרה, כשאפשר לקבל עונה שנייה בלי זה.

בהמשך יתברר שהאנה גרה עכשיו עם יפיוף מקומי וקצת מניאק, שאחד מהחבר'ה לא יצא מפתח ביתו מאז אסון התאומים, שהחבר איתו נסע ניק לחו"ל כועס עליו משום מה. ואילו חבר נוסף (כן, יש המון מהם), שיגל את אשתו של חבר אחר, ולא גילה לו. למה? את מי זה מעניין, לעזאזל? למעשה, השאלה היחידה שכן מעניינת בסדרה, היא כמה קילוגרמים העלה טום ברנג'ר, שמגלם את אביו של ניק, מאז שיחק ב"זר שומר עלי" בשלהי האייטיז. רמז: לא מעט.

עוד יתגלה כי החבר שזועם על ניק, גם מזכיר מאוד את בן אפלק, וגם מנצל את העובדה לטובתו עם כל בנות העיירה באשר הן, אפילו עם הברמנית השמנמנה, עימה הוא נפגש בחשאי כמובן. ניק, מצידו, מבזבז פרק שלם בתחנונים למנהלת הקולג' המקומי, כדי להתקבל לעבוד בו. קצת אחר כך מתאהבת בו כמובן הסטודנטית היפה ביותר בקמפוס, למרות שהוא נראה כמו בנם הביולוגי של קופיפת אורנגאוטן ובן סטילר. אכן, אמינות הייתה נר לרגלי היוצרים. ואולי זו הסיבה שהם דרכו עליו.

אם גם אתם נוהגים לקבץ את החבר'ה בכל פעם שמישהו מחבריכם נוסע לחו"ל ליומיים, ועד שמכוניתו נעלמת באופק, מזמרים לעברו יחדיו שירי פרידה בתזמורת בצורת, בעודכם מכים בעוז על מחבטי טניס - יכול להיות שתמצאו סיבה טובה לראות את הסדרה. אם לא, סביר שיצוץ בכם צורך עז לכבות את הטלוויזיה ברגע שהשטות המסוכרת הזו תופיע, כלומר שתי דקות לאחר נעימת הפתיחה של הפרק הראשון. עצת המדור - הקשיבו לאינסטינקט שלכם. אין סיכוי שתצטערו.

המלצה לזכייניות לסיום: אל תביאו, תודה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by