בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שוחד בחירות 
 
 
ערן דינר

ערן דינר נסער לגלות שחלטורה עומדת בבסיס ההוצאה המחודשת של להיטי גזוז, מספינות הדגל בצי יצירותיו של דני סנדרסון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בטרילוגיית מעלליהם המשותפים של דני סנדרסון וגידי גוב, הלא הוא השילוש כוורת-גזוז-דודה המוכר לכל, גזוז היא יציאה חריגה מכמה בחינות.

אולי בגלל הצלקות שהותיר כשלון תכניתה האחרונה, ה'דמוקרטית', של כוורת, "צפוף באוזן", הוקמה גזוז כהרכב של נגנים שכירים שתפקידם לבצע את השירים שכתב, הלחין ועיבד דני סנדרסון, ולא כלהקה שיוצרת יחד. מוסיקלית, סנדרסון החליט לקחת צעד אחורה אל שורשי הרוק'נ'רול האמריקאי. "גזוז" התאפיינה בצליל רוק רך ועשיר, מגובה בסקציית כלי נשיפה. הנונסנס של ימי כוורת עודן ורוכך מאד ורבים מהשירים, בעיקר באלבום הראשון, סבבו סביב הנושאים הקלאסיים של הרוק הפיפטיזי - בחורות, אופנועים וחוויות של מתבגרים שטופי הורמונים ("תשע בכיכר").

לאלה נוספו שירים ישראליים מאד, ברוח "כוורת", כמו "קפה בתחתית", שהחן שלו מתגלה בשנית לאחר הטיפול ההרסני שהעניק לו יגאל שילון כשהפך אותו לאות הפתיחה של "פספוסים", "אמא ודני", שדי בסולו הארוך שבו כדי לסגור כל דיון אודות סנדרסון הגיטריסט, או "המנון ליום חול" שממש מריח כמו ים.

ההימור שלקחו סנדרסון ושותפו להפקה, אברהם דשא 'פשנל', לא היה משתלם כפי שהשתלם אלמלא היה אז סנדרסון בעיצומה של תקופה פורה ומוצלחת במיוחד מבחינה יצירתית. במהלך שנת 1979 יצאו שני אלבומיה של הלהקה, שניהם עמוסים בשירים מצויינים ובכמה מהמלודיות היפות ביותר שהוציא סנדרסון תחת ידיו.

האלבום הראשון, "להקת גזוז", היה המצליח מבין השניים וכלל, מלבד שיר הנושא, גם את "אמא ודני", "היא לא תדע", "ציפי פרימו", "לכבוד הקיץ" ואחרים. חודשים אחדים מאוחר יותר יצא האלבום השני, "גלגול שני", עם מינון נמוך יותר של להיטים אבל עם כמה מהשירים המוצלחים ביותר שכתב דני סנדרסון. במיוחד אלה שבהם הרשה לעצמו להרפות מעט מדוושת הצחוקים - "רוני", "מילים יפות" ו"כחול ים תיכון".

מרבית השירים מתוך שני אלבומי גזוז קובצו בתחילת שנות התשעים לאוסף "20 הלהיטים", שיצא עכשיו מחדש במהדורה משופצת ובמתכונת של דיסק כפול, הכולל 6 קטעי בונוס (מעט, מעט מדי, אבל נגיע לזה בהמשך).

האוסף המשודרג כולל עכשיו כמעט את כל הקטעים מתוך אלבומי גזוז (מלבד הקטע האינסטרומנטלי הקצרצר "מנגו א לה רמפה", שפותח את "גלגול שני"). כבונוס צורפו שישה קטעים. שניים מהם מתוך הופעה שהוקלטה ב-79' על ידי גל"צ ("ערב טוב" ו"סוף הרשימה"). שלושה הופיעו ב"גלגול שני" אך לא נכנסו לאוסף במקור: "האגדה על בילי בוי", "קוונדו פרדריי" (ואריאציה סנדרסונית חופשית ל"תשע בכיכר") והקטע הכלי "אלופי הדמקה". הקטע השישי, "סיפור לבנה" הוא קטע סולו עדין ומקסים של מזי כהן.

האזנה לכל שירי גזוז ברצף מגלה שרק מעטים מהם לא הפכו עם השנים ללהיטים מוכרים ואהובים; אך גזוז לא היתה רק להקתו של כותב מוכשר, אלא גם קבוצה של נגנים וזמרים מעולים. מלבד סנדרסון עצמו, מתבלטים שלושת הנשפנים - מאיר שפייזר, גיל רזניק וזיו בן (למשל ב"גוביינא"), מוטי דיכנה בבס וכמובן שני הזמרים המובילים - גידי גוב בקול הנקי והיפה הזכור מאלבום הבכורה שלו ומזי כהן הצעירה, רכש טרי מלהקת פיקוד המרכז.

ובכל זאת, אם הכל כל כך טוב, למה כשקיבלתי את הדיסק הסתננה לי קללה עסיסית? הסתננה, כי למרות האריזה המהודרת (כולל הטרנד המעצבן של מעטפת הקרטון האמורה לשוות לדיסק מראה חגיגי ומהודר יותר) והצליל הדיגיטלי המצוחצח, האוסף הזה אינו אלא חלטורה מרגיזה. אם בהד ארצי באמת רצו לחגוג חצי יובל לגזוז (זה לא עכשיו, אבל מילא), עדיף היה לו ארזו מחדש את שני האלבומים, בנפרד או כסט כפול, במקום לבחור באופציה הקלה והזולה של מיחזור אוסף להיטים, זכר לימים בהם רוב הקטלוג של חברות התקליטים טרם ראה אור במהדורות קומפקט.

למרבה הצער, מן הסתם, המהדורה החדשה של האוסף סותמת את הגולל על האפשרות להדפסה מחודשת של אלבומי הלהקה בעתיד הנראה לעין. חבל.


__________________________________
גזוז: 20 הלהיטים - חצי יובל, (הד ארצי)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by