בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סאבווי 

סאבווי

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

על כרזת האימה שהעמידה את השמרנים על רגליהם האחוריות. תרבות בניו יורק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז’אנר סרטי האימה נמצא עכשיו ברטרו מטורף, אבל עם השמרנות הפרנואידית של הציבור, זה לא ממש פשוט לשווק אותם, כפי שמעיד פוסטר האימה של הדוגמנית הערומה, קטועת הראש של הסרט "הוסטל 2". ועוד השבוע: מדוע לשחקנית לשעבר של "עמוק באדמה" יש עכברושים בחדר ההלבשה (ולמה יורד עליה גשם כשהיא משחקת את שייקספיר?!); ולפנויים בשוק - אם חשבתם שאתם יכולים להמשיך לשאול אותנו אם כאב לנו כשנפלנו מגן-עדן (הערסי) או מאיפה אתם מכירים אותנו (הבנאלי מינוס) - טעיתם בגדול. קבלו קישור לאתר חדש שיכניס אתכם למים העמוקים (והמעופשים) של עולם הדייטינג 2007.
 

בשר אדום

 
קבלו הצצה בלעדית לתוך ביתו של טרנטינו: הפוסטר הקריפי הזה של הדוגמנית ביז’ו פיליפס הערומה שמחזיקה את ראשה הערוף בידה, תלוי אצלו בסלון. כחובב סרטי אקספלוטיישן ובלאקספלוטיישן מושבע, זה לא מאוד מפתיע שפוסטר המקדם סרט אימה מהז’אנר, "הוסטל 2", מככב אצלו בסלון. אבל בניגוד לטרנטינו, הרבה מאוד אנשים בתעשייה לא ממש אהבו את הפוסטר הזה. בעיקר לא אנשי ה- MPAA, שאסרו את הפצתו באמריקה. אז בשביל זה יש אינטרנט, והתמונה הזאת, שהופצה במסגרת הקמפיין הבינלאומי לסרט, כבר רצה בהרבה מאוד אתרים, ומשביעה את רעבונם של המעריצים האמריקאים הרעבים לאימה.

אבל כאן לא נגמרות הצרות של "הוסטל 2". הסרט יצא כסרט המשך ל"הוסטל" שזכה להצלחה כבירה (50 מיליון ברווחים בארה"ב בלבד, מול השקעה מינימלית של חמישה מליון). אבל אף אחד לא חשב שסרט המשך הוא ממש נחוץ, מה גם שהסרט יצא בעתוי גרוע - ראש בראש עם "אושן 13", שמאכלס שחקנים מן השורה הראשונה, ומצוייד במכונת השווק הכי משומנת של הוליווד.

אז מה עושים כדי לזכות בתשומת לב הציבור? גורמים לביצים שלו לשקשק. צלם הסרט, טים פאלן, עושה את זה באמצעות צילומים קריפיים מסמרי שיער, שעלולים לעשות לכם סיוטים בלילה, אם אתם מהסוג הרגיש - מה שהוא מכנה "אימה חכמה".

לצורך יצירת ה"אימה החכמה", הלך פאלן אל הקצב השכונתי וקנה כמה קילו בשר חזיר. מסתבר שאנחנו הכי דומים מבפנים לחזיר (מה שנראה לגמרי הגיוני בהקשר של כמה אנשים שכל אחד מאיתנו וודאי מכיר). פאלן פרש את הבשר בפינת חדר בדירה שלו, תקתק כמה פלאשים, ויצא עם דימוי מבחיל שנשאר תקוע בראש. אכן, אימה חכמה. בניגוד לפוסטר הקודם, הפוסטר הזה דווקא אושר להפצה בקולנועים, ובלבד שהחדש של דיסני לא משחק בקולנוע הסמוך.

עוד שני פוסטרים המככבים בחוקיות כחלק מהקמפיין לסרט האימה, הם פוסטר נוסף של ביז’ו, הפעם בתנוחה עוברית שלווה, ועוד אחד של השחקנית/דוגמנית הת’ר מאטרצו השבוייה שתלויה הפוך בתאה. פאלן מספר כי בזמן שתלו אותה גם יצאה לה קצת נזלת אופנתית מהאף, ואף אחד לא טרח לתת לה טישו - רק כדי שיהיה ברור שהם לגמרי בקטע אומנתי, ואף אחד פה לא עשה קמפיין למסקרה של רבלון.

אז אם מדובר באמריקה המערבית והנאורה, איך זה שלא נתנו לפאלן אפילו צ’אנס לעשות כמה תיקונים בפוסטר של הדוגמנית קטועת הראש שלו, ולהפיץ אותו בארה"ב? זה התחיל עם האווירה הציבורית השלילית שיצר סרט אחר - "Captivity". בפוסטרים של הסרט הזה מופיעה השחקנית הראשית כשהיא מעונה באכזריות, עם כל מיני דברים שיוצאים לה מהאף. אח"כ התחילו להגיע לתקשורת מיני פסיכולוגים עם קול רגוע, שהסבירו לציבור איך השגשוג המחודש של ז’אנר האימה (פי שניים מבשנה שעברה) הוא תגובה למה שקורה בחברה האמריקאית בבית ובחוץ (למשל בעירק); וכיצד הגלוריפיקציה של האימה יכולה להוביל למקרי אלימות טרגיים נוספים, כמו הטבח המטורף באונברסיטת וורג’יניה.

הטיימינג הלא מוצלח הזה הפך את "הוסטל 2 " לאנדרדוג קולנועי. עכשיו רק נשאר לראות אם למרות כל שטיפת המח הזאת, עדיין נשאר לבשר הוורדרד והמבעבע הזה ביקוש.
 

עמוק בשייקספיר

לורן אמברוז (צילום: אתר HBO)
 לורן אמברוז (צילום: אתר HBO)   
בסוף הסדרה "עמוק באדמה" קלייר פישר, הטינייג’רית המורדת, החצי מטורללת, עוזבת את אל איי לטובת ניו-יורק. מי שהחליטה ללכת בעקבותיה, היא השחקנית הג’ינג’ית שגילמה אותה בצורה מופתית - לורן אמברוז. מאז היא הספיקה להפוך לאמא, לשחק בכמה סרטים עצמאיים שאין שום סיכוי ששמעתם עליהם, ולטפח חיים שפויים מחוץ למעגל הסליבריטאות ההולווידי. אבל כל זה היה כנראה בבחינת השקט שלפני הסערה - כי ממש בימים אלה, אמברוז מעבירה הילוך: היא עומדת להתחיל את שלב החזרות הגנרליות מול קהל של "רומיאו וג’ולייט", במסגרת פרויקט "שייקספיר בפארק" (שם תגלם את תפקיד ג’ולייט הנחשק).

ואם זה לא יספיק להפוך אותה לאייטם החם הבא של הפפראצי המקומיים, הרי שיש גם סדרת טלוויזיה חדשה בדרך (רשת פוקס), שבה היא עתידה לגלם היפסטרית דיזאסטרית שעוברת לגור עם אחותה המוחצנת והבלתי נסבלת בשכונה איסט ווילג’ית קולית במנהטן.

"שייקספיר בפארק" נולד בשלהי שנות השישים כיוזמה של קבוצת משחק היפית שנוצרה שלא למטרות רווח, ונלחמה להוציא את שייקספיר מן המונופוליות של התאטרון הממוסד, ולהפוך אותו נגיש לכל. היוזמה זכתה לפופולריות מיידית, על גבול ההיסטריה, ומאז, בכל קיץ מגיעים אנשי מנהטן בהמוניהם לסנטרל פארק, מצוידים בכסאות שחנו עד עתה על חוף הזפת המאולתר שבנו על גג הבניין שבו הם גרים, וזוכים לראות תאטרון קלאסי במיטבו, לגמרי בחינם. טוב, אז זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע. לפני כן, הם צריכים להתייבש בתור אין סופי לכרטיסים, ורבים מהם יכנסו לתוך הקילומטר הארוך של צופים מאוכזבים שנשארו בחוץ. אבל מה לא עושים כדי לראות שחקני-על בביצועים שקספיריינים מרשימים, לגמרי בחינם.

לא רק הצופים מתים על שייקספיר בפארק, גם השחקנים מתים להכניס אותו לרזומה. הוונאביז-שחקנים - אלה שמפרנסים את המשחק (במקום שהמשחק יפרנס אותם) בעבודות מלצרות ושטיפת חדרי מדרגות, אפילו מצאו דרך להתקיים בשולי הפרויקט, ויצרו ואריציה משלהם, שנקראת
Shakespeare in the Parking Lot - יענו, שייקספיר במגרש החנייה. זה אומר שאם אתם חיים במנהטן, יש לכם סיכוי טוב לתפוס קצת אומנות, שנייה לפני שאתם מתניעים את הרכב. קבוצות התאטרון הפרינג’יות שמרימות את הפקות הרחוב המאולתרות האלה במינימום תפאורה ומקסימום כשרון, עושות אותן כאומנות לשם אומנות, אבל הן בהחלט יעריכו איזה כמה דולרים בתוך הכובע המסתובב בין הקהל בסוף המופע , בתקווה שיעזרו להן להמשיך ולגלגל את הפרוייקט.

וחזרה לאמברוז. תפקיד ג’ולייט ב"רומאו וג’ולייט" הוא כזה ששחקניות מוכנות להרוג בשבילו. הג’נג’ית התוססת, שנחרתה בראש כנערת הפוסטר של הנעורים חסרי ההגיון, שמשחקת באש ויוצאת עם בחור מאני-דפרסיבי שלא ממש אוהב לקחת את התרופות שלו, הצליחה להביס באודישנים מאות שחקניות מוכשרות, בינהן אפילו סיינה מילר (שהאודישן שלה לפרוייקט עורר עניין בינלאומי). כחניכה מצטיינת של "עמוק באדמה", אין לאמברוז בעייה להתחבר לנושאים כמו טרגדייה ומוות, וגם בתחום הג’ננה של הרגשות, היא כבר הגיעה לאקסטרים של האקסטרים, ובמידת שכנוע לא מבוטלת (זוכרים את כף הרגל ששתלה בתאו של הבחור שביאס אותה?).

עם המראה הטינייג’ירי שלה, אתם אפילו לא הייתם מוכרים לה סיגריות, אבל אמברוז, תאמינו או לא, היא כבר כמעט בת 30. היא נשואה מזה שש שנים (לצלם סם הנדל) ועכשיו, כאמור, היא גם חובקת עולל בן ארבעה חודשים (פתיון פפארצי ממעלה ראשונה). בין חזרה כללית לחזרה גנרלית היא שולפת שד ומניקה בחריצות, ולמרות הצניעות האופיינית, גם היא, כמו יתר חברותיה לשואוביז, מדברת ישר מהאגו כשהיא מספרת לעתונאים ניו-יורקים בהתרגשות כיצד התינוק הפך אותה ל"שחקנית טובה יותר".
 
 

פיקאפידיה

אילוסטרציה (צילום: ASAP Images)
 אילוסטרציה (צילום: ASAP Images)   
בתחילת שנות ה-90, היו אלה המגזינים לגברים שקבעו את הסגנון המילולי הגברי בשוק הדייטינג. אחר כך הגיע ויל סמית', שמיצב את הסטטוס שלו כגורו בנושא עם הסרט "Hitch", ועכשיו יש את פיקאפידיה - האתר החדש שמדריך את גברי ניו-יורק איך לשגשג בתחום הדייטינג. עם משפטי מפתח בסגנון: "זייני אותי אם אני טועה אבל שמך יולנדה?"/ "כנראה כבר פספסתי את קרום הבתולין שלך, אבל אפשר לקבל את הקופסא שבתוכה הוא בא?"/ "אם היית דלת הזזה, הייתי טורק אותך כל הלילה"/ "אם רגל שמאל שלך היא ראש השנה וימין סוכות - אפשר לבקר אותך בין החגים?"/ ולמהלכים ברחובות פריס :""רוצה לראות את מגדל אייפל שלי?".

לרווקים בשוק מומלץ לעשות פרינט-אאוט, לתרגם, לשמור, ולעשות שימוש סלקטיבי (לא לנסות במקום העבודה. לא לנסות על פמיניסטיות מהדור הישן, או נשים חסרות חוש הומור. כן לנסות על נשים חרמניות, שתויות, או בעלות מוניטין מפוקפק).
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by