בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אופרה בגרוש 

אופרה בגרוש

 
 
גולן כספי

קנת בראנה העניק טיפול ויזואלי מעליב לאופרה "חליל הקסם" של מוצארט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוף המאה ה-17, מלחין עני וחולה, אחד, וולפגנג אמדאוס מוצארט, נענה להפצרותיו של חברו לתנועת "הבונים החופשיים" (ארגון מוסרי שאיגד יוצרים ואנשי רוח תחת אג'נדה בוהמיינית שדגלה בחופש הדת והמחשבה), וכותב עבורו את "חליל הקסם", האופרה שאמורה להציל את התיאטרון של חברו מקריסה כלכלית.

2007, קולנוע גת תל- אביב, אני פוגש בחוץ את ליאור, אחי הבכור, מקצוען אופרות ומוסיקולוג שכל מיני שמנות צועקות אצלו במערכת מאז שאני זוכר את עצמי. ליאור שוטח בפני בלהט את סיפור האופרה של "חליל הקסם", מפליג בסופרלטיבים על הווירטואוזיות של מוצארט ועל הייחוד של "חליל הקסם", נרגש לצפות בתרגום הקולנועי של היצירה האהובה.

הסרט נפתח בסיקוונס ארוך ומרשים לצלילי האוברטורה (הקדמה אינסטרומנטאלית לאופרה) המפורסמת של "חליל הקסם". קנת בראנה פותח במטאפורה ויזואלית המסמלת את הרעיון השליט של סרטו: יד קוטפת פרח מהאדמה. המצלמה נפתחת וחושפת חייל בשדה קרב. הפריים נפתח ומגלה את שוחות הקרב הארוכות של מלחמת העולם הראשונה. המצלמה עולה לשמיים ומגלה קבוצת מטוסי קרב מגיחה בכריאורגפיה מושלמת מבין העננים. המוסיקה המופלאה שוטפת את חלל האולם ונושאת את סצנת הקרב האכזרית על צליליה, בתיאום מושלם המעורר ציפייה לבאות.

מספר דקות אחר כך, המחול הוויזואלי הפומפוזי מסתיים בסצנה המציגה את פציעתו של גיבור הסיפור, החייל טמינו (ג'וזף קייזר), ומשם הכול מתחרבן - כלום לא עובד, הסצנות תלושות זו מזו, המשחק מגוחך, הבימוי סתמי. אני מתחיל לנוע באי נוחות במושבי, מנסה לא להפריע לאחי האינטלקטואל בחווית הצפייה, עד שהוא לוחש לי: "זה פשוט מגוחך מה שעשו לאופרה".

קנת בראנה, אחת מהדמויות התרבותיות הבולטות ביותר באנגליה, שחקן ובימאי ותיק שמאחוריו קריירה ארוכה של עיבודים קולנועיים לקלאסיקות תיאטרון ("המלט", "הנרי החמישי", "מהומה רבה על לא דבר"), ממקם את עלילת האופרה הקלאסית של מוצארט בשדה הקרב של מלחמת העולם הראשונה. ההחלטה הזו היא שגיאה יסודית שגוררת את כל הפרויקט לתהום היצירה.

"חליל הקסם" של מוצארט היא פנטזיה הומוריסטית המושתתת על דמויות מופרכות המשמשות בעיקר ככלי נשיאה לאיפיון מוסיקלי קסום ומטלטל. הרצון של קנת בראנה לכפות על האופרה אג'נדה אנטי מלחמתית, ממוססת את הקסם שבחליל, ומשאירה את הצופים עם חילול וולגארי של יצירה מוסיקלית נדירה וחד-פעמית.

המשימה לתרגם למדיום הקולנועי אופרה, היא בבסיסה אתגר יוצא דופן. באופרה כמו באופרה, הסיפור הוא משני, והרבה פחות רלוונטי מפסקול. אופרה מאפשרת הצצה ליקום אלטרנטיבי עוצמתי וגדול מהחיים. הניסיון לכפות על יצירה אופראית חזות ריאליסטית ועלילה אותנטית, דורס את הרעיון העומד בבסיס היצירה.

בראנה מוציא את החייל טמינו "למסע" פתטי ומאולץ לעבר האהבה והאחווה בעולם המזפזפ בין מציאות לחלום. הגיבורים המפורסמים של חליל הקסם מתרסקים לתוך עיבוד קולנועי מגומגם ותפל שגם המוסיקה הנדירה של מוצארט לא מצליחה להציל. העלילה הפרועה שמוצארט רקם והמוטיבים האידיאולוגים שנשזרו בתוכה, זוכים לטיפול ויזואלי מעליב. שום דבר לא עובד אצל בראנה, מעבר למוסיקה (שגם היא זוכה לתרגום מאולץ מגרמנית לאנגלית, שמחליש את העוצמות והמקוריות שלה). המבע הקולנועי, לכל אורך הסרט, נראה כמו פארודיה אנכרוניסטית. בראנה משלב בו אפקטים ויזואליים מיושנים ושומר על שימוש חד-גווני בצבעים אפורים וחומים, שגם הצלילים של מוצארט לא מצליחים להפיח בהם רוח חיים.

האופרה "חליל הקסם" שמוצארט יצר, עסקה בקונפליקט בין חושך לאור, בין אהבה לשנאה. הניסיון של בראנה לייצר הקבלה ריאליסטית קולנועית ולנסח מחדש את היצירה כמסמך אנטי מלחמתי, נכשל ומתרסק בדרך. לחובבי הזאנ'ר, מומלץ להישאר בינתיים עם הדיסק ולחכות ליום שבו יצליחו לפצח את החיבור בין אופרה לסרט קולנוע.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by