בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הוא לא כבד, הוא כבד בג'ינג'ר 
 
 
רענן אביר

כיף מאוד בחצר האוורירית של 'ננה' בנווה צדק. רענן אביר משיק מדור תענוגות שבועי מפולח - 'יום שישי, שלוש בצהריים'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בר עשיר. למה רק טובורג וקרלסברג?
 בר עשיר. למה רק טובורג וקרלסברג?   
בשישי אחר הצהריים יצאתי עם דן לכיוון נווה צדק; על בטן כמעט ריקה הרגליים שלנו נשאו אותנו במהירות לכיוון ננה. בכל זאת, די קרוב למרכז העיר, אז האטנו קצת לפני ונכסנו בצעד קל, להרגשת הטיול של שישי אחה"צ עכשיו.

בהיסח הדעת בחנתי את הקהל במקום. הגרעין הקשה של אותם טיפוסים המרגישים שייכים ביותר, או יותר נכון טיפוסות, הן הבחורות המטופחות הנושקות ל-30 מכל צדדיו. הן נפלאות בעיניי, אחד המופעים המוצלחים של המין הנשי. ראה אותן משובצות על הבר (פיק-אפ בשישי בצהריים?) ועל הכורסאות בכניסה ובשולחנות האוכל.

נראה שהן מרוכזות בחלק הבנוי - כנראה שהאפלוליות הקלה עושה להן טוב. אנחנו, למרות כל הפתיחה הזאת, בחרנו לשבת בחצר הפנימית המקורה, בהתאם ליום והשעה שהכתיבו אור שמש נעים באוויר הקריר (למי שמודאג מהאוויר הקריר, רק לבקש וכבר יציבו לידכם את אחד מעמודי הגז, המפזרים חום נייד. לא בשבילנו, תודה).

למטופחות, כאמור, נודע ייצוג מופחת בקהל יושבי החצר. היו שם גם זוג עם תינוק, בחור ארוך שיער עם חברה, שניהם בניילון שיק צבעוני, מסיבת יום-הולדת או סיבה אחרת למסיבה של חבורה מרמת-השרון-צפון-תל-אביבית, וזוג גברים לא אטרקטיביים ופרובנציאלים למראה (אולי נובורישים), אחד מהם אף הפליא לעשן סיגר תוך ניפוח החזה לפי כל כללי הטקס הנהוגים בפרובנץ.

אבל סידור השולחנות בחצר מספיק מרווח בשביל שלא באמת יהיה איכפת לך משכניך, ובכלל, האווירה נינוחה. אפילו אלמנטים עיצוביים שבדרך כלל מטרידים אותי בכוונותיהם הלא כנות והאופנתיות הזמנית שלהם, כמו קירות חשופי לבנים שנחשפו בכוונה, השתלבו לי יפה עם הצמחייה וריהוט העץ. ניסיתי לחשוב האם זאת רק השעה המוצלחת של תחילת הסופ"ש, החום המפנק זוטא מעמוד הגז השכן, או שמישהו כאן באמת ובתמים מוזג תרדמון בכוסות המים.

המסקנה היא שדרך ההתנהלות של המקום משרה עליי תחושה של שלמות (במובן השלם של המילה, ולא מלשון מצויינות). בדרך המוקפדת שבה המקום מתנהל ושומר על רמה אחידה בעיצוב, בשירות ובאוכל. רוצה לומר, בטוח שאפשר לעשות את זה טוב יותר, או אולי אף יצירתי יותר, אבל אי אפשר לעשות את זה נכון יותר (בעיקר כשמדובר על שישי אחר הצהריים).
 

תקלה קטנה - סוף כמעט טוב

מהחבית יש רק טובורג או קרלסברג בכוסות גבוהות של 400 מ"ל. אנחנו מעדיפים טובורג. פתיחה טובה. מלבד הבירה העסקנו בינתיים את החך עם לחם וחמאה (8 ש"ח) עד שיגיעו המנות העיקריות. הטובורג הייתה טובה וטרייה. החמאה רכה מאוד - לא במצב הצבירה המועדף עליי, אבל אידאלי למריחה על הלחם החם והאוורירי, שהורגש כי נאפה בחלב במקום מים. לעזאזל, השעה 11 בבוקר, ומתחשק לי עכשיו קצת מהלחם הזה.

בהמשך פרצה תקלה קטנה, אך לא מהותית. מבט בתפריט גרם לי לבחור פטה כבד עוף עם ריבת תאנים, אך החום המנמנם בשילוב כוס הבירה שנלגמה עד תומה על קיבה ריקה, הביאו לכך שאזרוק לעברה של המלצרית הנחמדה "כבד עוף", מבלי להוסיף דבר לצורך זיהוי נוסף. בפועל הגיעו כעבור זמן לא ארוך סטייק הפרגיות (58 ש"ח) שהזמין דן וכבדי עוף בדבש וג'ינג'ר (55 ש"ח) שהזמנתי אני, בטעות. בהחלטה של רגע, וכדי לא להפריע לזרימה הטובה (קארמה?) של המאורעות, החלטתי ללכת עם זה.

כמנהגי, פתחתי בבדיקת המנה של דן. המבחן של כל חזה עוף הוא שיהיה רך ולא יבש, ובזה עמדה פרגיתו הטעימה בכבוד. רוטב מוצלח ותפוחי אדמה עשויים במידה, השלימו מנה מצויינת ומהנה.

בצלחת גדולה ועמוקה נחו כבדי העוף שלי על מצע של פירה, טובלים ברוטב הסיני המוכר גם הוא מעולמו של כל עוף: סויה, ג'ינג'ר, שום ודבש. שתי מנות לא מתוחכמות אך טעימות.

ביינתים, סייעה הטובורג לאוכל לצוף בנוחות בקיבה, בעוד אנו מהרהרים באופיו של הקינוח. דן ביקש את הקינוח המכונה ב'ננה' "מג'יק מאשרום", אך התבשר שדווקא זה נגמר. הפתרון נראה פשוט כשקינוח שהוגש לשולחן שכן צד את עינו, וגרם לו להכריז שהוא מעדיף קינוח שכזה בכל מקרה. זה היה ה"מג'יק מאשרום" האחרון, מיהרה נערת ההגשה להתנצל. האכזבה הייתה נוראית. מנהל המשמרת שהיה ער, ככה מסתבר, לדרמה המתפתחת, הגיע במרוצה ולחש דבר מה על אוזנה של הנערה. "יסדרו", אמרה בחיוך גדול וגאה, כמי שאימנה כלב קטן ואדיוטי לקשור לה את שרוכי הנעליים בבקרים.
 

היכן השעה השמחה?

בזמן ההמתנה לקינוח לגמנו אספרסו כפול (9 ש"ח), והרהרנו פילוסופיה. היה נעים. המנה דווקא נראתה טוב, כמו שלוש פטריות יער קסומות שבסיסן כדורי גלידה וכיפתן פחזניות (38 ש"ח). הפחזנית, למרות הכוונות הטובות, הסתמנה אט אט כעקב אכילס של הארוחה. היא מיאנה להיפרד מהעיצוב היפה שהוענק לה על ידי האמן שבמטבח, ורק תנופה הגונה אפשרה להבקיע דרכה. חבל.

אצלי, באותו זמן, קינוח הבית (39 ש"ח) היה טעים מאוד. במרכז הצלחת נח כדור פרג שמעליו מישמש (או אולי שזיף - קל להתבלבל בין שני הפירות) חשוף בשר שהורתח ואז קורר לפני שהונח במצב על סף הריבתי בין הפרג לכדור גלידת וניל (או אולי קרמל - קל להתבלבל בין שני אלה) שעוטר בעלה מנטה, ומסביבם מפץ של רטבים שחורים ולבנים בזיג-זג כדי להשלים את התמונה הנאה. לקחתי את הכפית ובתנועה אחת גרפתי את שלושת השלבים לטעימה מקרוב. טעים מאוד.

בדרך החוצה שמתי לב שייצוג המטופחות בחצר לא נעלם בסוף הארוחה, אלא עבר פנימה לבר. צריכים פעם לבדוק את הבר הזה שלהם. למען האמת, מה שהביא אותנו לכאן מלכתחילה היה הפרסום אודות שעה שמחה על תכולת הבר, החל ב-15:00 ועד 19:00, והרהורים על השתכרות קלה של שישי אחה"צ. לא שמענו על כך כלום מצוות המלצרים, וחבל. בכל מקרה, יצאנו מרוצים מכדי לטרוד את מנוחת האחראים בתחיבת קיסמים מנטליים וחקרניים בנושא, אז פשוט קמנו והלכנו. קמנו, והלכנו.

________________________________
ננה, אחד-העם 1, ת"א. טל': 03-5161915
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by