בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הקהילה המומה 
 
 
רוני רוחקין

רוני רוחקין, חבר קהילת טולקין הישראלית, מסביר לצביקה בשור מה יש בגיבורי "שר הטבעות" שאין בו, מונה את מעלותיו של הסרט וחושף את עמדתה הרשמית של ועדת המעקב העליונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ון רונלד רעואל טולקין
 ג'ון רונלד רעואל טולקין   
יום שלישי, שעת לילה מאוחרת, אני עומד מול קולנוע רב-חן אחוז התרגשות. בידי אני מחזיק את הכרטיס האחד, כרטיס העוצמה שדובר בו כה רבות. עבור הכרטיס האחד, אנשים רבים יעשו דברים המנוגדים לחוק בלפחות עשרים מדינות (לא כולל לוב).

הכרטיס שיביא לי כבוד, יקר, תהילת עולם! הכרטיס שחיכיתי לו במשך שנה שלמה, כרטיס הכניסה להקרנת הטרום הבכורה ל "שר הטבעות - שני הצריחים".

הדלתות נפתחות, זרם האנשים נושא אותי אל תוך חלל הקולנוע ואני מוצא עצמי מול נציגת האופל, השולחת ידיים חמדניות אל הכרטיס שלי. "לא!" אני צועק, "חמדתי היא! שלי!". מסבירים לי שנציגת האופל היא רק הסדרנית, שזה בסדר ואפשר להירגע, אני יכול להיפרד מהטבעת, אופס..סליחה, מהכרטיס. משימתי הושלמה, אני נכנס לסרט וצולל לארץ התיכונה של טולקין.

הסאגה מתחילה בעצם במאה שעברה. ב-1892 נולד בדרום אפריקה ג'ון רונלד רעואל טולקין, ילד בעל מוח סקרן במיוחד ואהבה יוצאת דופן לשפות. בגיל מוקדם מאוד החל להמציא שפות ומאוחר יותר, על מנת לספק לשפות אלו עולם בו יוכלו להתקיים, החל לפתח את המיתולוגיות. ממיתולוגיות אלו תיצמח בסופו של דבר יצירת המופת שלו "שר הטבעות".
 
 
טולקין זכה לפירסום עולמי עם הוצאת "ההוביט", ב-1937 ו"שר הטבעות" ב-1954. בכל העולם צצו קהילות ואגודות, ששמו לעצמן כמטרה לקדם את אהבת וחקר יצירותיו.

ניצני הקהילה הישראלית הנצו ב-1998, ב-IOL ז"ל. הקהילה גדלה והתפתחה והחלה באסרטיביות ביישנית לצאת מגבולות האינטרנט. היא כוללת למעלה ממאתיים חברים רשומים בגילאי 14 עד 60. במסגרת הקהילה נערכים מפגשים בהם דנים על יצירותיו של טולקין, על נושאים ספרותיים שונים וכמובן, אוכלים מאכלים הוביטיים מסורתיים.

להקרנת הטרום בכורה של החלק השני בטרילוגיה, הגענו כעשרים נציגים ברי מזל מחברי הקהילה.
שלושה ימים לאחר ההקרנה ואני עדיין מבולבל קלות, מוחי מלא בחזיונות מהסרט, תהיות ופליאה. במצב מנטלי רעוע זה אני צריך לכתוב על הסרט? איך אפשר? כל סטייה מעלילת הספר מיד קופצת לעין, אך מצד שני זה רק סרט. אי-אפשר להעביר את הספר לקולנוע בשלמות.

פתאום אני מבין טוב יותר את פרודו: "שני הכוחות נאבקו בו. לרגע נתאזנו שני החודים איזון מושלם והוא היה כלוא ביניהם, מפרפר ביסוריו. ואז, פתאום, התעשת ושב אל עצמו. שוב היה פרודו, לא הקול ואף לא העין: בן חורין הוא לבחור...".

בחרתי, אהיה רוני. לא חבר הקהילה ואף לא מבקר קולנוע. הסרט 'גדול מהחיים'. זהו בדיוק הסרט שאי-אפשר להגיד עליו "טוב, נחכה שיצא בוידאו/ DVD". המסך הגדול הומצא עבור פיטר ג'קסון, והוא אכן עושה בו שימוש מופלא. סצינות הקרב מעולם לא היו הרואיות יותר, מעולם לא היו רעים מכוערים יותר וגולום כל כך מרושע, מעוות ואומלל שהוא פשוט… חמוד.
 
 
יש כמה נקודות חוזק ברורות מאוד בסרט: קודם כל - ניו-זילנד. הנופים, הגודל, הטבע, מביאים באמצעות הצילומים המדהימים את הארץ התיכונה לחיים. חברי הקהילה הציעו להוסיף עוד שורה ברשימת הקרדיטים: בתפקיד הארץ התיכונה - ניו-זילנד.

שנית, מירנדה אוטו כאיאווין. השחקנית היחסית אלמונית, גונבת את ההצגה שוב ושוב. כפי שאמר אילן שמעוני, מראשי הקהילה: "מירנדה מעבירה במבט אחד מונולוג שלם". היא כל-כך מרשימה, עד כי הסטיות היחידות מעלילת הספר שהתקבלו בברכה, היו הסצינות בכיכובה.

אי אפשר שלא לציין את גולום, הטכנולוגיה ושאר ירקות. מחלקת הפעלולים השכילה להשתמש בטכנולוגיות המתקדמות של CGI בצורה שטרם נראתה על המסך. סצנות קרב מרובות משתתפים, מיפלצות וגולום, גולום וגולום. לראשונה מאז המצאת הדפוס, הטכנולוגיה עומדת לרשות העולם הספרותי.

ולסיום, אחת מנקודות החוזק הכי חשובות לדעתי היא ההבנה האנושית הגדולה של ג'קסון: הוא לא יוצר סרט של אפקטים בלבד אלא מדגיש את הדמויות ואת המניעים שלהן. כמי שגדל על הספר נדהמתי לראות איך בזמן קצר כל כך מצליח ג'קסון מצליח לאפיין חלק מהדמויות כפי שאני מכיר אותן מספר שלם.

לצערי, אך באופן בלתי - נמנע כנראה, יש גם נקודת חולשה עיקרית: הסרט הרבה יותר הוליוודי מהחלק הראשון בטרילוגיה. מאחר ואין בכוונתי לספק כאן ספויילרים, תצטרכו לבדוק בעצמכם.
 
 
אתמול פורסמה כאן ביקורת על הסרט מאת צביקה בשור. אין בכוונתי להגיב לגבי הטון המיליטנטי והמתנשא קמעה. סרטים, כמו ספרים, הם עניין של טעם. לא כולם חייבים לאהוב הכל, גם לא את טולקין. אגיב רק לנקודה אחת שחוזרת על עצמה ומאוד מציקה לי.

מאוד קל למבקרי קולנוע מסויימים לייחס שיטחיות לסרט. בעיקר בגלל מעמד הנשים שבו ומאבק הטוב ורע הכל כך ברור ולא מתלבט. בואו נעמיד דברים על דיוקם:
1. הסרט הרבה יותר שטחי מהספר. כורח המציאות, צביקה ידידי. ניו ליין גם צריכה להרוויח כסף ולכן, על אפנו וחמתנו, מודגש סיפור האהבה ומוגדל תפקידה של ליב טיילר.
2. הספר נכתב בשנות הארבעים ותחילת החמישים על ידי פרופסור קתולי שמרן. באופן טבעי הנשים אינן לוקחות חלק משמעותי בו. הספר הוא גם תוצר של התקופה והתרבות בה הוא נכתב.
3. בספר אין טוב ורע מוחלטים. בסרט הבמאי החליט להקצין את הצדדים. זה שיקולו.

הספר נבחר כיצירה הטובה ביותר של המאה שעברה וקל להתנפל על הסרט ולמצוא בו פגמים שלא נמצאו בספר (בד"כ למבקרים אין סבלנות לקרוא את כל הספר). הסרט הוא סרט הרפתקאות, פנטזיה אפית ולא יותר. אם חלק מהמסרים של הספר עוברים בסרט, מה טוב. מי שבא לסרט עם ציפיות לקבל מסרים קוסמיים משני דרך, אל לו להאשים אלא את עצמו.

השורה התחתונה? אהבתי את הסרט. במשך כמעט שלוש שעות הייתי בארץ התיכונה, ונהניתי מכל רגע. צללתי לתהומות מוריה עם גנדאלף, הרגשתי את פחד הנצורים בנקרת-הלם ותיעבתי/ריחמתי על גולום. הסרט מביא נקודת השקפה ופרשנות אישית של פיטר ג'קסון לספר וככזה הוא מופלא.

קהילת טולקין בארץ ובעולם כולו מכירה תודה לפיטר ג'קסון. חברים רבים הגיעו לקהילה בעקבות הסרט הראשון ובכל העולם אנשים שלא קראו את ספריו של פרופסור טולקין נחשפו ליצירותיו. ההמלצה הרשמית של קהילת טולקין היא לקרוא את "שר הטבעות", לראות את הסרט ולבוא לבקר אותנו.

ועכשיו, אני חייב לצאת למסע חדש, ארוך וקשה לא פחות. מסע שימשך שנה שלמה. המסע להשגת הכרטיס האחד: כרטיס הכניסה להקרנת הטרום בכורה ל"שר הטבעות - שיבת המלך".


(ותודה רבה לשירלי לירון)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by