בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ביזוי בית המשפט 

ביזוי בית המשפט

 
 
שרון שילוח

"רומנטיקה" אמורה להיות סאטירת בית דין נוקבת; בפועל, היא בקושי קומדיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוני מושונוב (צילום: יח"צ)
 מוני מושונוב (צילום: יח"צ)   
בימים אלו מעלה תיאטרון הבימה את הנוסח העברי ל"רומנטיקה", מחזה מאת זוכה פרס הפוליצר דיויד מאמט משנת 2005. עוד לפני ההתייחסות לנוסח זה, אותו מביים מוני מושונוב שגם משחק בתפקיד הראשי, קצת קשה שלא לדבר על חוסר עדכניותו של המחזה, ולהומור הישן שלו, שנדמה כי נכתב לפני עשרים שנה ויותר.

"רומנטיקה" היא סאטירה פוליטית כביכול, המתרחשת בבית משפט אמריקאי אותו מנהל שופט סהרורי וסנילי (מוני מושונוב) שכל עניינו הוא הכדורים אותם הוא לוקח. סיפור התביעה המתנהלת בין כותלי בית המשפט עליו הוא אמון, הוא משני כמו סיפור המחזה כולו, היות והדמויות הצבעוניות המאכלסות אותו (תובע הומו, מואשם יהודי והומו, סניגור אנטישמי ואולי הומו, ומאהב היסטרי של התובע, שרודף אחריו למקום עבודתו), אמורות להיות מרכז ההתרחשות. כמה רחובות מבית המשפט המדובר, מתנהלת לה ועידת שלום בינינו לבין הפלסטינים, מה שכמובן עתיד להוסיף שמן למדורה.

הבלילה הזו, שכוללת את כל אותן דמויות צפויות ומוכרות, כמו ההומו המגונדר עם המחוות הנשיות המוגזמות, יוצרת כר פורה להתבטאויות של הדמויות נגד הומואים, ערבים, יהודים, אינדיאנים וכל השאר. בסופו של דבר, מתרחשת התנגשות בין כל הגורמים וסגירת מעגל בין כולם.

ההומור המאולץ, המיושן, בשילוב עם סיטואציות סתמיות ולא מעניינות, לא מחזיקות אפילו את עשרים הדקות הראשונות של ההצגה. יותר מהכל, לא ברור מה עמד מאחורי הבחירה לקחת מחזה כזה ולתת לו עיבוד עברי מעל בימות צוותא. אולי הייתה כאן כוונה להפוך את ההצגה הזו לגז הצחוק של התיאטרון הרפרטוארי, משהו בסגנון "נודניק", אך זה רחוק מלקרות. ככל שמתקדם סיפור המחזה, נדמה כי כבר ראינו דומים וטובים ממנו במקומות אחרים.

מוני מושונוב עושה תפקיד קומי טוב, כמו גם שאר צוות השחקנים, שכולל את עמי סמולרצ'יק בתפקיד המואשם; מיכאל כורש בתפקיד התובע; אורי הוכמן בתפקיד הסניגור האנטישמי; ורודי סעדה, בתפקיד לא גדול של פקיד בית המשפט המנסה לשמור על סוג של שפיות. אבל זה לא מספיק כדי להציל את כל העסק.

"רומנטיקה" רחוקה מלהיות סאטירה חברתית נוקבת, וברוב המקרים, היא אפילו לא ממש מצחיקה. מי שמכיר וזוכר לטובה את הסיטקום האמריקאי המשובח "בית דין לילי", יתקשה שלא לשים לב לדמיון בדמויות, בדינמיקה ביניהן, ובנושאים בהם עוסקות שתי הגרסאות, וכן - גם לפער באיכות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by