בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סאבווי 

סאבווי

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

איך הגיידאר שלכם? מחקרים טוענים שהם יכולים לעזור לכם עם זה. תרבות בניו יורק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה אומר כיוון הצמיחה של השיער שלכם על נטיותכם המיניות? הסכיתו ושמעו מה יש לחוקרי הגנטיקה לגלות לכם על הסוגייה. עוש השבוע: בין אם אתם גייז או סטרייטס, תמיד אתם עלולים להיות בצד שפותח את הארנק - אז בואו תלמדו איך לפנק את הדייט שלכם במינימום נזק, בניו יורק או בכל מקום אחר; ולסיום - על התשובה הניו יורקית לגננות ממין זכר של זכרון יעקב - המאניז.
 

התורה הוורודה

לאיזה כיוון צומח השיער של וונטוורת'? לא נדע (צילום: יח"צ)
 לאיזה כיוון צומח השיער של וונטוורת'? לא נדע (צילום: יח"צ)   
מה מצב הגיידאר (גיי-ראדר) שלכם? באיזו מהירות אתם מזהים אם העומד לפניכם הוא סטרייט או גיי? אם אתם שייכים לקהילה, הרי שפיתחתם את כישורי הגיידאר שלכם כחלק ממלחמת החיזור וההשרדות; ואילו, אם אתם סטרייטים לגמרי, ועדיין מסוגלים לזהות את ה"גיי העומד לפניכם" ככזה - הרי שתוכלו לשים את הגיידאר במקום גבוה ברזומה. אבל מהו הדבר הזה שגורם לנו להבחין בנטיות המיניות של העומד לפנינו? במילים אחרות, איך הגייז יודעים עם מי אפשר להתחיל בלי לחטוף בומבה לפנים? ולחילופין - מה גרם לחלק מאיתנו שלא לגמרי להתפלא כשאמיר פיי גוטמן, עברי לידר, או מישהו אחר שאנחנו מכירים אישית יצא מהארון?

האם יש בכלל תכונות המייחדות את הגייז מאחיהם ואחיותיהן הסטרייטים? מחקרים חדשים, שמוכיחים לכאורה כי נטיות הומסקסואליות הן ביולוגיות וגנטיות, מרעישים את הקהילה הוורודה בניו-יורק. מצד אחד, יש מי שמברכים עליהם, בגלל שאם באמת יש אחריות גנטית לנטייה, הרי שאף הורה נסער או פעיל של ש"ס לא יינסה עוד לשלוח אותם לטובי הפסיכולוגים כדי שישנו להם את האוריינטציה המינית, או כפי שרב אחד התבטא לאחרונה "יחזירו אותם לשגרת החיים". ומצד שני, נושא המחקר מריח כמו נאציזם ותורות הגזע - וזה, מנסיון, אף פעם לא נגמר טוב.

בעוד שאנשי הקהילה מתחבטים בנחיצות מחקרים מסוג זה, החוקרים שממשיכים לספוג את האש, נשבעים כי עשו פריצת דרך בתחום. על פי ממצאיהם, שמוכיחים לכאורה כי הומוסקסואליות היא ביולוגית, להומואים ולסביות יש 50 אחוז סיכוי גדול יותר להיות "שמאליים" (כלומר איטרי יד ימין), מאשר לאוכלוסיה הסטרייטית (וגם שמאלנים, אם חושבים על זה, אבל זה כבר נושא למחקר מסוג אחר). בנוסף לכך, אם האצבע אצל נשים סטרייטיות ארוכה או שווה לאורך הקמיצה, הרי שאצל לסביות זה בדרך כלל להפך. על פי אותו עיקרון, אם אצל רוב הגברים הקמיצה ארוכה מהאצבע, אצל מרבית ההומואים זה בדיוק להפך (כלומר כמו אצל הנשים הסטרייטיות).


מחקר אחר מצא ש- 75% מהגברים הגייז נשמעו כמו הומואים לנשאלים באוכלוסיה הכללית- מה שמצביע לטענתם על המצאותו של "גיי אקצנט" - כלומר מבטא האופייני לגברים הומואים. ואם לא די בכל אלה, הרי שיש גם את המחקר שקובע כי לגברים הומואים יש סיכוי רב יותר לצמיחת שיער ראש בניגוד לכיוון השעון (בעוד שאצל מרבית הגברים הסטרייטים, השיער צומח בכיוון השעון).

אז לפני שאתם רצים למראה בהתקף הומופביה כדי לבדוק את הקרקפת ולהשוות אצבעות, כדאי לזכור שמדובר לעת עתה במחקרים שנויים במחלוקת, שצריך לקחת בערבון מוגבל, ואם אתם במקרה שייכים לצד של הגאווה, תרגיעו מהר את אמא, ושאו את ממצאי המחקרים ההזוים האלה בגאון.
 

להיות קמצן ולהישאר בחיים

אם רק ג'ורג' היה יודע... (צילום: יח"צ)
 אם רק ג'ורג' היה יודע... (צילום: יח"צ)   
מה שמדליק בניו-יורק, זה שאפשר לעשות גוד טיים, גם אם אין גרוש על התחת. כמובן שתמיד עדיף לעבור את החוויה עם כמות נאה של מזומנים בכיס, אבל הבעייה עם הדולרים האלה, שאין להם ממש אורך מחייה. ניו-יורק בפרט, היא זללנית דולרים שאינה יודעת שובע. אז אם אתם לבד, תמיד אפשר להתכלב - אבל מה עושים כשצריך להרשים בחורה במינימום אמצעים? מחברי הספר "איך להראות אדם טוב יותר, מבלי להשתפר באמת", חשבו על הדרך הטובה ביותר להעביר דייט מוצלח בניו-יורק מבלי להסגיר נטיות תפרניות וקמצניות. את הטיפים שלהם, אגב, אפשר ליישם בכל מקום נהנתני אחר, שמוציא אותנו תמיד קצת לא ראויים.

המעבורת של סטטן איילנד (או Staten Island Ferry)
הקרוז הזה, כולל הבריזה בשיער והתצפית על פסל החרות, הוא לגמרי בחינם, אבל המחברים ממליצים להדפיס כרטיסים פיקטיביים בבית, ולתת אותם בזריזות למשגיח שבכניסה. אם אתם רוצים למתוח את זה עוד קצת (ומצויידים בדייט קלולסי במיוחד), אז אפשר גם לשאול את אחד הנוסעים היכן נמצאת המחלקה הראשונה, ולפני שנתתם לו צ’אנס לצחוק, לזרז את האשה שאתכם לעבר הסיפון הקדמי. למשקיענים במיוחד: דקלמו לה את הפואמה שטבועה על צד הפסל, ותזכו בנקודות בונוס. (“Give me your poor, tired, huddled masses, yearning to be free…”)

במסעדה
מנהטן עמוסה במסעדות יקרות יותר או פחות, אבל תמיד יש את הקאץ’ הזה של היין, שעולה לפעמים יותר מהארוחה עצמה, וגורם להרבה כאבי כיס ולב. לכן, מומלץ להשתמש בכישורים הסוגסטיבים לבחור את היין האחד לפני הזול ביותר שברשימה, ולזרוק הערה בסגנון:" היין הזה שני לפני הסוף? אין מצב. מישהו הולך להיות פה מפוטר על טעות הדפוס הזאת". אחר כך, נותר רק להתפלל שהאשה הזו היא מהסוג הקל לשכנוע, וכך גם בלוטות הטעם שלה.

הפיקניק
העיר הזאת מלאה בפארקים מדהימים הזועקים לפיקניק. אז עם קצת קרקרים, יין כרמל וגבינה צהובה - גם אתה תוכל ליהנות מהארוחה הכי זולה בעיר, עם מינימום פגיעה באגו. כדי להשלים את דמוי הקזנובה, אפשר גם להצטייד בזר פרחים ריחני מאחד הדליז הפזורים בעיר.

המוזיאון
גם אם נכנסתם בחינם (הכניסה למוזאונים רבים בניו-יורק, היא בחינם) זה לא אומר שצריך למכור את עצמכם בזול. אם הדייט הזה חשוב לכם במיוחד, אפשר לעשות הכנה קצרה בבית על האומן, התערוכה והסימבוליות. מצויידים בידע הדרוש, אתם יכולים לטפטף בנון-שלנטיות מספר עובדות טריוויה. ואחרי שקיבלתם קרדיט חיובי על ידענות וסקרנות, אפשר להשתמש בו כדי לקנות לה נקניקיה בשני דולר בדוכן שבחוץ, מבלי לחשוש יותר מידי מהרושם המתקבל - כי גם אם על הפינאלה הקולינרית קיבלתם לא מספיק, על סך כל החויה החינוכית, בטוח תצליחו להשיג ציון עובר.
 
 

המאני (Male Nanny)

וואט אה מאני (כרזת הסרט "גברת דאוטפייר")
 וואט אה מאני (כרזת הסרט "גברת דאוטפייר")   
האופר ממין זכר, הוא לא בדיוק טרנד ניו-יורקי. רוב האמהות, עדיין לא סומכות על גבר שיוכל לעשות את העבודה המסורתית של האשה, ועם כל המנטל קייסז שממלאים את הרחובות, יש גם את החשש ההיסטרי מפדופילים. גם הגברים מצידם לא פחות שמרנים מהנשים, וכדי שמי מהם יסכים למלא את התפקיד האובר-נשי, הוא צריך להיות או על סף פשיטת רגל, או על סף רעב. אז עד שהאמריקאים יתחממו על הרעיון, המאניות מתקיימת בעיקר בשוליים ובפיקציה.

ספר חדש בשם The Manny מאת הולי פטרסון, מספר את סיפורה של אשת אליטה ניו-יורקית פלצנית, שמחליטה כי אבי ילדיה לא נוכח מספיק בחייהם, וכפיצוי לחסר, מציעה את תפקיד האופר הנחשק לגבר מסוקס שהיא פוגשת בפארק. על פי הקונצנזוס של מבקרי הספרים, הרומן הזה הולך למלא בקרוב את החלל שהותירה אחריה "סקס והעיר הגדולה" ולהיקטף על ידי תעשיית הסרטים הצמאה ל"צ’יק פליק" הבא. אולי זה כל מה שצריך כדי להפוך את המאני הזה לטרנד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by