בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אפשר למצוץ לרווחה 
 
 
אורי ינץ

שלושה מחקרים חדשים מצטרפים לשורה גדלה והולכת של מחקרים שקובעים שאפשר להמשיך למצוץ (אבל רצוי לא אחרי טיפול שיניים)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי מאתנו לא היה מוטרד מתישהו מהשאלה: האם אפשר להידבק ב-HIV כתוצאה ממין אוראלי? עד היום השיבו החוקרים וחלק מאנשי ההסברה במלמול לא ברור. משהו כמו: הסיכון נמוך מאוד אבל זה אפשרי. היו שהמליצו לא למצוץ את קצה הזין מחשש למגע עם הפרה-קאם (הנוזל המקדים לשפיכה), והיו אפילו כאלה שהמליצו לא למצוץ בכלל, או למצוץ עם קונדום, רחמנא ליצלן.

למעשה, מזה מספר שנים ברור שמדובר בסיכון נמוך מאוד לזה שמוצץ (ושאין כל סיכון לזה שנמצץ) אבל לא היה ברור כמה נמוך. ההבדל באופי התשובות נבע מן הפער שבין גישות הסברה מחמירות לגישות מקילות; וקיים גם, כמובן, ההבדל שבין המדענים, שעבורם למילה ''וודאות'' מטען כבד במיוחד, לבין אנשי ההסברה, שתפקידם לתווך בין המדע לבין המעשה.

בפועל לא חיכו רוב ההומואים לתוצאות המחקרים הללו. הומואים (גם אלה שהקפידו להשתמש בקונדום בחדירה אנאלית), המשיכו למצוץ לפרטנרים מזדמנים שסטטוס ה-HIV שלהם לא היה ידוע להם. מדובר באקט המיני הנפוץ ביותר בין הומואים - אפילו יותר מזיונים בתחת - וההצעה לשים במהלכו קונדום פשוט נכשלה. גם המציצות הזהירות לא ממש הצליחו, ולא פלא, הרי לא מדובר במלאכת מחשבת, אלא בסקס, בתשוקה, בספונטניות (עד כמה שאפשר). גרוע מזה, מסתבר שלא מעט הומואים ויתרו על מין מוגן בגלל אותה תחושה ש''ממילא אנחנו לא יכולים להיזהר כמו שצריך''.

מה בסך הכל רצינו? מציצה הגונה. אז למה לעזאזל אנחנו לא ישנים כל כך טוב אחרי שאנחנו מוצצים לגבר זר? הבשורות שיובאו כאן לפניכם יכולות בהחלט לאפשר לכם להתפנות בשקט לסקס טוב בלי לחשוש מאיידס, אם רק תקפידו לשים קונדום כשאתם מזדיינים בתחת עם גבר שאתם לא יודעים בוודאות שאינו נשא (מי זה?).
 

19,000 מציצות בספרד

בחודש יוני 2002 דיווחה קבוצת חוקרים ספרדים מהמרכז לבדיקות איידס ומחלות מין במדריד לכתב העת המדעי ''איידס'', על מחקר שנערך בין השנים 1990 - 2000. המחקר, יחיד מסוגו בהיקפו, התמקד ב-135 זוגות הטרוסקסואלים ספרדים דיסקורדנטים (זוגות שבהם אחד מבני הזוג הוא נשא והשני איננו נשא - א.י). במשך עשר שנים עקבו החוקרים אחרי הזוגות, שמלכתחילה נבחרו כזוגות ''יציבים'', ותחקרו אותם לגבי כל סוגי האקטים המיניים שביצעו. במקביל בוצעו באותם זוגות בדיקות לאבחון מחלות מין; בני הזוג השליליים נבדקו בדיקת איידס אחת לחצי שנה. נתונים נוספים שנאספו היו העומס הנגיפי (מספר הנגיפים למיליליטר דם) של בני הזוג הנשאים ומספר תאי ה-4 CD שלהם (מצב מערכת החיסון - א.י).

בשאלון שהוצג לבני הזוג אחת לחצי שנה נשאלו הללו לגבי המספר המשוער של כל סוגי האקטים המיניים בחצי השנה שחלפה ונעשתה הבחנה בין אקט מוגן לבלתי מוגן. כמו כן נשאלו הנבדקים אם היתה שפיכה בפה.

עד תום המחקר הממושך הוענקו למעלה מ-19 אלף אקטים אוראליים ללא קונדום מצד בני הזוג ה''שליליים'' לבני הזוג הנשאים. באף אחד מהמקרים לא התרחשה הדבקה. ב-34% מהאקטים היתה שפיכה בפה, אך גם כאן לא התרחשה הדבקה.

מקובל לחשוב כי ישנם מספר תנאים היכולים לגרום להדבקה ב-HIV באמצעות מין אוראלי. אחד התנאים הוא רמת העומס הנגיפי אצל הנשא. במחקר הספרדי לא נאספו נתוני עומס נגיפי מלאים של כל בני הזוג הנשאים. ואולם, אצל מרבית אלה שכן נאספו לגביהם הנתונים היה עומס נגיפי נמוך, עובדה שאינה מפתיעה משום שכולם נשאים המודעים לנשאותם ולכן נמצאים בטיפול תרופתי במקרה הצורך. מחקר זה, כמובן, אינו מוכיח שבמין אוראלי אין כל סכנת הדבקות, אך הוא מבהיר שהסיכון הוא בהחלט נמוך מאחד ל-19 אלף. מה שמרשים במחקר (שהוא החדש ביותר בתחום) הוא בעיקר ההיקף המדווח של האקטים האוראליים שבוצעו בוודאות בין נשאים לשאינם נשאים והעובדה שהאקטים האוראליים לא הובילו ולו למקרה אחד של הדבקה.
 

המחקר האוסטרלי

חוקרים אוסטרליים מהמרכז הלאומי לאפידמיולוגיה ומחקרים קליניים דיווחו בשנת 2000 כי בסיכומו של מחקר גדול שכלל 700 הומואים, לא נמצא כל סיכון להדבקה באמצעות מין אוראלי. משתתפי המחקר היו כולם הומואים שנהגו לקיים יחסי מין מזדמנים והקפידו על שימוש בקונדום בזמן החדירה.

95% מהמשתתפים דיווחו כי הם נוהגים למצוץ ללא קונדום לפרטנרים מזדמנים. למרות שב-26% מהמציצות היתה גמירה בפה, לא נרשם אף מקרה אחד של הדבקה.

לפי ראש צוות החוקרים האוסטרליים, החוקר גארט פרסטג', הוכיח המחקר כי: ''אם אתה מקפיד על שימוש בקונדום בכל חדירה אנאלית, אין שום סיכון שתידבק ב HIV כתוצאה ממין אוראלי..'' למרות זאת מסייג החוקר את הממצאים ואומר כי ''תחת תנאים בלתי רגילים (כמו חתכים מדממים בחניכיים או טיפול שיניים שבוצע בסמוך לאקט), ישנה אפשרות מסוימת להדבקה''. פרסטג' ציין גם: ''בהתחשב בכך שמין אוראלי הוא כל כך נפוץ בין הומואים ושגמירה בפה גם היא אינה נדירה, אילו ניתן היה להידבק כתוצאה ממין אוראלי, כי אז היתה ההדבקה ב-HIV נחלתם של כמעט כל ההומואים''.
 
 

המחקר האמריקני

במחקר שבוצע באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו בשנת 2001, השתתפו 198 אנשים שאותרו במרכזים לבדיקות איידס ובמקומות בילוי שונים. רובם הגדול הומואים ומקצתם נשים. החוקרים איתרו אנשים שקיימו אך ורק מין אוראלי בששת החודשים שקדמו למחקר. כולם היו פעילים מאוד מינית ועם מספר גדול של פרטנרים מזדמנים. המשתתפים עברו כולם בדיקת איידס מתוחכמת המסוגלת להבחין בין הדבקה חדשה להדבקה ישנה. רק אדם אחד נמצא חיובי אך באמצעות הבדיקה הוברר שהוא נדבק מספר שנים קודם לכן, כאשר נהג עדיין לקיים מין אנאלי וללא קונדום.

רבים מהמשתתפים (20%) ציינו שקיימו מין אוראלי עם פרטנר שידעו שהוא נשא ורבים אחרים ציינו שהם מניחים כי בין הפרטנרים שלהם היו גם נשאים. לדברי ד''ר קימברלי פייג' שפר, מנהלת המחקר: ''סקס אוראלי הוא סקס בטוח. ניתן אמנם להידבק במחלות אחרות כמו זיבה, הרפס, כלמידיה ועגבת, אך מבחינת ההדבקה ב-HIV, ברור כי ההבדל בין הסיכון להידבק כתוצאה ממין אנאלי או ווגינאלי לעומת מין אוראלי הוא עצום''.

במהלך המחקר נאספו דגימות רוק מהמשתתפים משום שידוע כי ברוק קיים אנזים המעכב את הנגיף. החוקרים ביקשו לדעת מה רמת יעילותו של האנזים, אך בדרך זו גילו לפחות ארבעה סוגי כימיקלים שונים המעכבים את הנגיף, מגבילים את תנועתו ואפילו הורסים אותו. חשוב לציין כי פעילותם של כימיקלים אלו כנגד הנגיף הוכחה רק בתנאי מעבדה ולא בחיים האמיתיים.

ד''ר שפר אינה מבטלת את האפשרות כי בתנאים מסוימים מין אוראלי כרוך בסכנת הדבקה, וזאת משום שבספרות הרפואית מוכרים כמה מקרים של נשאים החשודים כי נדבקו דרך מין אוראלי. שפר מתכוננת לערוך בעתיד הקרוב מחקר שינסה להבין מדוע אצל נדבקו אותם אנשים בדרך זו בזמן שברוב כל כך גדול של המקרים הדבקה אינה אפשרית. במחקר, שיימשך שנתיים, תבדוק שפר מספר משתנים שלדעתה עלולים לגרום להדבקה. למשל, האם בליעה של הזרע מגבירה את הסיכון, ועד כמה משפיעה נוכחותם של פצעים פתוחים בפה על הסיכון להדבקה.

אחד המומחים החשובים ביותר בארה''ב לחקר האיידס, ד''ר רוברט סקוט, אומר בתגובה למחקרה של שפר כי הדבקה ב-HIV דרך מין אוראלי היא ''לכאורה בלתי אפשרית...'' וכי לדעתו בליעת הזרע אינה מגבירה את הסיכון כל עוד הרקמה הרירית שבבית הבליעה אינה פצועה, משום שהחומציות בקיבה הורגת את הנגיף. ד''ר סקוט שותף לדעתה של ד''ר שפר שלפיה דווקא בתקופה זו, שבה התנהגות מינית מסכנת (Bare Backing, או בעברית: הזדבקות) היא נפוצה כל כך, חשוב להזכיר לאנשים שישנם גם דברים בטוחים בסקס.
 

רגע לפני המציצה הבאה

אין ספק שאם אתם אוהבים למצוץ, המחקרים האלה הם בהחלט בשורה משמחת שתאפשר לכם להרגיש בטוחים יותר במין שאתם עושים וזאת כמובן בתנאי שאתם מקפידים על קונדום בחדירה, עם כל אחד.

מי שמחפש וודאות מדעית גבוהה יותר ייאלץ לחכות כשנתיים עד לפרסום תוצאות המחקר של ד''ר שפר. בינתיים חשוב לזכור: גם אם לא הוכחה הדבקה ממין אוראלי הכולל גמירה בפה, ההיגיון המדעי אומר שככל שנחשפים לכמות גדולה יותר של הנגיף, כך גדל הסיכון. במילים אחרות, מומלץ עדיין להיזהר. אם אפשר להימנע מגמירה בפה - מה טוב. גם החשש להדבקות בשל חתכים מדממים בחלל הפה עומד בעינו. חשוב גם לדעת: מחלות מין כמו הרפס, זיבה, עגבת וכלמידיה בהחלט יכולות לתפוס אתכם בדרך הזו. המחלות הללו אמנם אינן מאיימות כמו איידס, אך זאת בתנאי שהן מטופלות בזמן. לבריאות.

______________________________________________________
אורי ינץ הוא רכז ב.ל.ה דואגת, פרוייקט ההסברה לגייז של הוועד למלחמה באיידס
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by