בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קלאסה אחרת 
 
 
תמר גלזרמן

תמר גלזרמן סאקרית של כל מה שכתוב עליו פאלפ ונראה כמו לוזר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הימים ימי מיתון קשים, סערות וברקים, ופאלפ מתפרקים. מצד שני, ידוע שאין זמן טוב לרמוז על פירוק מאשר בשבוע בו יוצא אוסף, ובאופן מפתיע כל זאת מתרחש לפני סחרור הקניות של חג המולד. אבל תרגילי מכירות משפיעים עלי, וגם אם לא היו, זה בכל מקרה אלבום מצויין. אוסף מייצג את הלהקה שבדומה ל"סמית'ס", חרטה על דגלה את נוסחת הלחן המצויין, המקפיץ והממכר, מלווה במילים שיורידו את כולנו ביגון שאולה.

האוסף מסודר באופן כרונולוגי, שלושה או ארבעה שירים מכל תקליט, כשארבעת השירים הראשונים לקוחים מתקופת פרה "Different Class", תקופה בה איש לא הכיר את הלהקה. ג'ארוויס הצעיר מתחיל לגלות שלהיות קצת שונה זו דווקא ברכה, שלא לציין יתרון שיווקי. ארבעת השירים מתוך "His n' hers", נשמעים קצת דומים אחד לשני, משהו שניתן להגדיר אולי כדיסקו מתנשא. רוח הנעורים פורחת, עם כל השחצנות המתבקשת, שאגב, בדרכה המקסימה, מאפיינת את הטקסטים עד היום.

האלבום נפתח ב"Babies", וידויו של מציצן סימפטי, וממשיך ב"Razammataz" ו"Lipgloss", שמצליחים לשלב באופן מקסים בין המלודיות הכי תופסות לכמויות משועשעות של כעס. מה שגרם לי מיד לחוש חרטה שכבר אין לי פוני, ורצון עז להחליף את העדשות במשקפי ענק.
 
"הקמתי את הלהקה כדי שהבנות יאהבו אותי, כי היו לי משקפיים ושיניים עקומות, והייתי גרוע בספורט". (קוקר)

אין מנוס מלהכיר בעובדה, קסם הלוזר הוא מסוג הקסמים שלא נס ליחם - אבל "Different Class" העלה את האקסיומה למדרגה חדשה. כרגיל, כל שיר גאוני מבחינה מלודית, שנון מבחינה מילולית, ובאופן שניתן אפילו לא לשים לב לו אם לא מקשיבים, מאוד פוליטי. קוקר וחבורתו הם הרי ילידי שפילד, עיר כורים שטרם התאוששה מידה הקשה של אשת הברזל. התקליט מדבר על מהפכה, על מעמדות, ואם מפסיקים לנענע את הראש מצד לצד ומקשיבים, גם ה-להיט שלהם, שיר הנושא, מדבר על ילדה עשירה ומפונקת שרוצה להרגיש חלק מהעם. הם מדברים על הדור שלהם, על אקסטזי (נושא חם ומגניב בניינטיז, זוכרים?) ב"Sorted for E's & Wizz"; כוללים את הלהיט הנוסטלגי "Disco 2000" ומצרפים גם שיר קוסמי נבואי עליז ורומנטי, "Something changed".

לאלבום הבא שלהם כבר היה קהל יעד. אם "His n' hers" ו"Different Class" הם האשליה, אז "This is hardcore" הוא ההתפכחות. אלבום קודר, אפל, וכמו קודמו, מרגיש קצת כמו קפסולת זמן - קולו של דור. קוקר הרי נבחר ב-96' ליותר פופולרי מישו.

מבין כל אלבומי פאלפ, שמתאפיינים כולם בתחושה ורצף מובחנים ומורגשים, "This is hardcore" הוא אולי החזק ביותר. ברור שלא ניתן להקיף את כל פועלו של אמן באלבום אוסף, אבל החלק שמתייחס לאלבום הזה הוא זה שמעורר הכי הרבה תהיות: איפה "The fear" ? היכן "Sylvia"? וזה לא שיש באוסף שיר מיותר אחד, חלילה, פשוט התחושה היא שברגע שמסיימים לשמוע את "Hits" מתעורר דחף לשמוע את האלבום המקורי בשלמותו, עד טיפת הייאוש האחרונה.

המדגם מייצג, אבל לא מצליח להעביר את רוח האלבום בשלמותו, עם הקילר דיסקו "Party hard", עם "A little soul" המלנכולי, "Help the aged" הרוקרי וכמובן שיר הנושא הגאוני, הקודר עד אימה, הצורב, הציני והאירוני. לא רוצים לרקוד, רוצים למות.

"We love life" הוא ההשלמה הפנסיונרית, עאלק; האנשים האלו לא יכולים לכתוב שיר רע גם אם החיים שלהם היו תלויים בזה, ולא יכולים לאבד את ההומור גם אם כל העולם כבר איבד. התקליט, אגב, מלווה בהמון איזכורים של טבע ועצים ולווה במסע הופעות שהתרחש בקרחות יער. הלהיט הגדול מתוכו "The trees", הוא אחד משירי האהבה המרגשים ביותר שלהם, בלי טיפת פאתוס.

השיר האחרון באוסף הוא שיר חדש, "The last day of the miners strike", ועד כמה שכואב לשחק לידי הטוענים שכל להקות הבריט-פופ נשמעות אחת כמו השניה, דומה באופן קצת לא נעים ל"Tender" של בלר. פוליטי, נוסטלגי, אבל לא ממש מקורי.

הימים ימי מיתון, ולהפציר באנשים לקנות את כל ארבעת האלבומים האחרונים של הלהקה המופלאה הזו, נתפס כאקט קצת בדיוני. כמה טוב שהגיע כריסמס, כמה טוב שיש אוספים. אמבט אושר שמיימי מובטח לכולם.

____________________
Pulp: Hits, (הליקון/Island)

פאלפ - האתר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by