בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אריה ומכשפה בארון הבגדים 
 
 מתוך הקומדיה הצרפתית ``לצאת מהארון``   
 
יעל אלואיל

הסטרייטית הקווירית יעל אלואיל למדה להבין הומואים שבחרו בחיי הנוחות בארון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בדרך כלל אנשים לא זוכים אצלי למעמד של חברים, אם לא חלפו יותר מחמש שנים שבהן אנחנו בקשר. יש לי חברים מהיסודי ומהחטיבה, ואפילו (שימו לב) מהגן, והתפיסה שלי היא שהאנשים האלה, גם אם אני רחוקה מהם תקופות מסוימות, הם כמו אחים, כמו משפחה, מה שמאפשר לי בטבעיות להפיל עליהם את החיים שלי בכל רגע נתון בלי לרסן את עצמי. גם אם לא אדבר איתם חודשים, הם עדיין חברים בעיני. חברים חדשים אין לי הרבה בכלל. זה לא שאני לא פוגשת אנשים נפלאים כל הזמן, אבל בדרך כלל לא נעשה הצעד מעבר ליחסי מה נשמע.

ולהפתעתי, פתאום יש לי חבר חדש, חבר שלמרבה הפלא הוא אדם שאני מתנגדת כמעט לכל דבר שהוא מייצג, אדם מהסוג שמעולם לא העליתי בדעתי שאחבב.

החברות בינינו התחילה כשהוא שלח לי למייל תגובה לאחד הטורים שלי, והיא התפתחה להתכתבות אלקטרונית. החברות הזאת עקומה במקצת אפילו בשביל הפורמט ההתכתבותי שלה, כי הבחור נמצא עמוק עמוק בארון, יחד עם אשתו ושלושת ילדיו, ומלבד פרטים שיכולים להתאים לשליש מדינת ישראל, אני לא יודעת עליו כלום.

בשביל הרקע וכדי שנשתווה במידע: ב' הוא בן 45, נשוי עשרים שנה, ועשה בחייו פחות סקס עם גברים משרובכם מספיקים בחודש (מקום לאנחה קטנה של צער). הוא מגדיר את עצמו כבי, ויש יסוד להאמין לו; אחרי הכל, בשביל יחסי מין נורמליים עם אשה במשך עשרים שנה צריך פעילות תקינה לא רק באשכים.

בהתחלה ניסיתי כל הזמן לגרום לו דברים: להודות שהוא מת לצאת מהארון, להרגיש אשם על שהוא מרמה את אשתו, להרגיש אידיוט על הזמן שיכול היה לבלות עם גברים וכיוצא בזה דברים חיוביים. העניין הוא שהוא היה שם הרבה לפני. גייז הם באופן כללי לחלוטין לא טולרנטים לאנשים שגרים בארון, ככה שהוא שמע את כל זה כבר אלף פעמים.

כשאומרים לו לצאת מהארון כדי לראות את האור, זה מצחיק אותו. החיים שלו, שהוא בחר אותם, לא רעים בעיניו. הוא לא מת לצאת מהארון. מבחינתו, הוא לא מרמה את אשתו כי הוא באמת אוהב אותה, והוא לא חושב שכשהוא מוותר על סקס עם גברים הוא מוותר על הרבה כל כך.

כשהוא עמד בפני ההחלטה, נראה היה שכביסקסואל הוא יהיה חייב לוותר על משהו, והוויתור על סקס עם גברים נראה לו פחות קשה מהוויתור על זוגיות, ילדים וקבלה של החברה. זה היה בראשית שנות השמונים, ואז נדמה היה שאי אפשר להיות הומו מבלי לוותר על כל אלה. הוא החשיב את עצמו בר מזל כי הוא לא ממש נגעל מנשים, כך שהוא בחר בארון.

ועכשיו, כשהמציאות השתנתה (רק בגלל גברים ונשים שלא בחרו כמוהו), הוא לכאורה ניצב בפני ההחלטה אם להמשיך בדרך שבחר או לשחרר את עצמו. אולי אילו היה בן 18 עכשיו הוא היה בוחר לחיות כהומו, אבל מאחר שהוא גאה מאוד בהישגים שלו בחיים, במשפחה ובקריירה שלו, הוא לא מתכוון להתנצל עליהם או לשנות אותם. אז בשלב מסוים הפסקתי להציק לו. מה אני, אמא שלו?

אחרי שמיציתי את נסיונות ההחזרה בתשובה המשכתי להתכתב איתו, מפני שבמפתיע וללא כל הכנה, אני מחבבת אותו ואפילו מעריכה אותו - עובדה די משונה לנוכח זה שאני מתנגדת לחלוטין לאורח חייו ולתפיסת העולם שלו.

אני חושבת שהוא טועה, אבל מעריכה את העובדה שלמרות הפגמים בחיים שלו, הוא לא מריר או עצוב. הוא בחר בחייו בצורה רציונלית, והוא מתייחס לפשרות שלהם בצורה רציונלית. הפיכחון והיושר שלו ביחס להחלטה שקיבל מונעים ממנו להיות מריר ומאשים. הוא לא ציפה לקבל מהחיים יותר, הוא הלך על בטוח. החיים שלו הם פשרה מודעת, ואולי בשל כך הם מייצרים אצלו הרבה פחות מרירות ותסכול מחייהם של אנשים שציפו לשלמות ומצאו את עצמם בפשרה. כי זה הרי לא סוד שהחיים הם רצף של פשרות. השאלה היא אם אלו פשרות שהמציאות כופה עלינו או פשרות שאנחנו כופים על עצמנו כדי להתאים את עצמנו למציאות. אני הייתי שונאת את עצמי ואת כל העולם על חיים כאלה, אבל הוא לא. אז יש עוד דברים שהוא היה רוצה, הוא אומר, למי מאיתנו אין כאלה?

בדרך כלל אני נגד סודות ושקרים באשר הם. סודות הם דבר הרסני, ולתפיסתי, החיים תמיד מנצחים אותם, הם תמיד נחשפים. אבל מדהים לגלות שיש היגיון פנימי גם בדברים שחשבת שהם איומים, ומדהים שאפשר גם להעריך אנשים שמאמינים בהם. אני לא חושבת שב' צודק, אבל זה לא הופך אותו לפסול או לבזוי בעיני. זה שהוא בארון לא הופך אותו לשקרן סדרתי, ללא אמין או לאיש רע. זה אפילו לא הופך אותו לאיש אומלל.

לדעתי הסיבה שבגללה הוא טועה, שהעסקה שהוא עשה בחיים שלו היא לא עסקת חייו, אינה הוויתור על סקס עם גברים. אני לא חושבת שסקס וגברים (עם כל הערכתי אליהם) הם סיבה מספקת בשביל ב' לשנות את חייו. הפגם העיקרי בתוכנית שלו - פגם מהותי בעיני - הוא הוויתור האחד שהוא הסכין לו, אבל שלא מקובל עליו באמת: הויתור על מערכת יחסים מלאה, שאפשר במסגרתה להרשות לעצמך להיות מי שאתה באמת ולהיאהב על כך. על זה הוא נאלץ להסכים איתי.

אולי רק בגלל זה ב' עושה צעדים קיצוניים (עבורו) של חשיפה, כמו לדבר איתי. לדעתי, בשלב מסוים הוא לא יוכל יותר להסתפק בעובדה שיש איפשהו בסייברספייס אדם שיודע עליו ולא דוחה אותו, והוא ירצה יותר מזה. ומאחר שהאמת היא לא דבר אבסולוטי אלא זמני, גם האמת שהוא מציג בפני יכולה להשתנות. אולי יום אחד הוא יספר למשפחה שלו ויצפה ממנה להמשיך לאהוב אותו, מי יודע.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by