בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
81-90: הגאון הביזארי שהוא לא אבי מלר 
 
 דיוויד לינץ` - מקום 86   
 

עידית גיל אשל על אבי מלר, ניב הדס על כוסיות בכומה 2, אורלי גונן על מלהולנד דרייב, רענן אביר על קינוח הקדאיף האלוהי של מאנטה ריי וגדי שמשון על הוצאות הספרים הקטנטנות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

90. הפיתרון הסופי

 
פיינל סקרץ' מגיעה לישראל

We got the technology. התוכנה שאמורה לפתור לדי ג'ייז את בעיות הגב, הנשימה, כאבי הלב והכסף. בשני משפטים – 700$ ולפטופ ובתוכו כל מה שתרצו בפורמט MP3 המחובר לשני פטיפונים ועליהם תקליטים מיוחדים. הדי ג'יי בוחר מרשימת השירים שלו איזה טראק הוא רוצה ומכניס אותו למיקס, עם התקליט, ממש כמו שהוא היה רגיל לעשות. מותו של הוויניל? לא יודע. הייתי שם ב-1985 כשהספידו את התקליט בדיבור על קומפקט דיסק שלא יקפוץ לעולם. אהה. ויניל זה ג'וק ולא יעזור בית דין. אבל ללא ספק מדובר באחד הגאדג'טים היותר שימושיים בתחום. למה לא.
[אייל רוב]
 

89. מכון גמילה מחרא של מקומות

 
בטי פורד, נחלת בנימין

למרות המיקום הבעייתי בלב אזור העינוגים החדש של העיר, מזכים האוכל המצויין ועיצוב הרטרו היפהפה את בטי פורד בתואר "המקום שהכי טוב לשהות בו אם אין לך שום רעיון אחר". מנת הכבד הקצוץ משתלמת במיוחד (אפילו שהלחם לא כלול במחיר), ושווה לבדה את הסיכון שבפגישת פנים מוכרים, או רע מזאת, פנים מוכרים בתור.
[עידית גיל אשל]
 

88. קטנות עם שליחות

 
בבל, רסלינג, שדוריאן ואחרות

השנה התחזקה עוד יותר נוכחותן של הוצאות הספרים הקטנות והמוקפדות, שהישרדותן נותנת תקווה לכל מי שחרד מההשתלטות המהירה של רבי המכר והסופרמרקטים היעילים לספרים. לא לכל טעם, לרוב ללא אמירה מנוסחת עד הסוף, ולבטח שללא יכולת התחרות במגרש של הגדולים באמת; אבל תמיד עם תחושה שמדובר במו"לים שרואים בעיסוקם יותר מאשר מלאכה.
[גדי שמשון]
 
 

87. אין שמש גשם יש רק צל

 
גוויעתו של ליין ש.ל.ג. בתמר'ז

תנו לי בבקשה מוסיקה של חושך/ של"ג על עירי כל הלילה נח/ על רחבת הריקודים/ אחד אחד היו נאספים/ הם רקדו מסביבו בטירוף/ רביעי לא נגמר/ במסיבה/ איך שהם רוקדים זה משגע/ תרקוד כל עוד אתה יכול/ במחול במחול עד ששנינו ניפול/ תפוס אותי, אני נופלת/ אני אוהבת ת'קולנוע/ הוא לא הבטיח שלנצח ירקדו/ זה לא נגמר זה רק הסוף/ השל"ג מכסה תקופות יפות/ ואולי תבוא איזו נחמה/ בעיר הגדולה בשישי שבת מחפשים עניינים/ כמה חם.
[יעלי לוין]
 

86. האו ביזאר

 
מלהולנד דרייב לדיוויד לינץ'

ללא ספק הסרט הכי מעורר מחלוקות השנה. אני נמנית עם המעצבנים האלה שחושבים שדיוויד לינץ' הוא גאון ושהסרט הזה הוא יצירת אמנות שפורצת את גבולות הקולנוע ומשאירה את הצופה עם מחשבות מכאן ועד טווין-פיקס. אסתטיקה, תוכן, פסקול, רחשי המתחת לפני השטח, הכל מוגש בסגנון לינצ'י מהורהר, שלא לדבר על שתי השחקניות המצוינות (והמהממות) וסצינה ספציפית משותפת.
[אורלי גונן, אבל גם אייל רוב בחר בו]
 

85. לפני שניה זה היה שם

 
הגילוי שלדודי בלסר אין זין

חברת קסטרו חשפה בקמפיין הקיץ שלה את איבריו המוצנעים של בכיר דוגמני ישראל. אבל בעוד הוא יוצא מבין הגלים, כאליק העולה מן הים, התגלה שלבלסר זה אין דבר בין הרגליים פרט לכמה ריבועים מטושטשים. איברי המין של הבחורות על החוף דווקא היו תקינים, אבל את מי זה מעניין.
[ראובן רייכמן]
 

84. איזה דפק

 
מוות לאודיוגלאקסי

האירוע העצוב של הבועה. תוכנת החלפת האמפישלושים שהכילה יותר מוסיקה ממה ש-allmusic מודים שיש, נפלה קורבן למפלצת החוק. עם כל הכבוד למתחרות על נפשם של הגולים, אף אחת מהן לא יכולה לתת מענה למי שפתאום החליט שהוא רוצה להוריד את כל השירים של מרלין מונרו.
[צביקה בשור]
 

83. מלך אנגליה, מלך ישראל

 
אבי מלר

עד המונדיאל בקוריאה ויפן, זכו רק מעטים להתמכר לנוכחותו המטהרת של אבי (סמטת האייל הלבן) מלר - זכיין הקאלט האינטליגנטי והמקסים ביותר בטלוויזיה. אך מאז אותו יוני מרגש בו הפך לבן בית בכל מקלט משפחתי, קשה לדמיין איך נראו חיינו ללא חוש ההומור המקריח, שמחת החיים, הידע העצום והאהבה הבלתי נשלטת למשחק. איש נהדר, אדם גדול.
[עידית גיל אשל]
 

82. יותר טוב מקדאפי

 
קינוח הקדאיף במאנטה ריי

יכול להיות שהקינוח מערפל החושים הזה קיים בתפריט של מאנטה ריי מקדמת דנא, אבל אל פי הוא הגיע לראשונה לפני כחודשיים – ומאז אני מתקשה לחשוב על ענייני חולין. באותם רגעים של בין ערביים, אחרי קדירה יפה של מולים, כשמעבר לחלון הזכוכית רוחש ימה היפה של יפו, הקדאיף המשומן, טבול הסירופ והפירות העסיסיים, בהחלט נדמה כמו הדבר הטוב ביותר מעולם.
[רענן אביר]
 

81. החרמן הזה, דורפמייסטר

 
צילומי לוח השנה של G-Stone בכומה 2

קצת אגוצנטרי לכתוב על אירוע שניגנת בו, ובכל זאת, למשך שלושה ימים באמצע אוקטובר, היתה תחושה בקרב כל מי שביקר או השתתף בצילומי לוח השנה המיועד, שכך היה רוצה לחיות את חייו. למי שלא יודע הרי הפרטים בקצרה - ריצ'ארד דורפמייסטר החליט לצלם לוח שנה בישראל לחברת התקליטים שלו, כאשר בכל שבוע תופיע בחורה עברייה אחרת. בירות, וויסקי, שאכטות, מוסיקה מצוינת והבחורות הכי יפות בעיר החל מהצהריים. בכומה 2, מקום עם עיצוב שנוי במחלוקת, פוזרו ספות, הוצבו מנורות עתיקות ותחושה חמימה הציפה את כל מי שהיה שם. אירופה.
[ניב הדס]
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by