בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תשדורות מבלון ניסוי 
 
 
אורי ברייטמן

אורי ברייטמן מפציר בכם להכניס את הראש להרפתקה הפרוגרסיבית של אטמוספירה, שבשיאה כמעט הופיעה בטלוויזיה עם דוד אבידן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
להקת אטמוספירה זכתה לראות את המוסיקה שלה יוצאת לאור באיחור קליל של 25 שנה בלבד. כל חבריה מזמן התפזרו לארבע רוחות השמיים, איש-איש לחייו. אבל רק היום, כשחברות התקליטים הגדולות מחתימות רק תואמי שלמה ארצי או חקייני אביב גפן, יכולות חברות התקליטים הקטנות להתייחס ברצינות לכישרון מוסיקלי אמיתי.

שש-עשרה וחצי דקות. זהו אורך שני הקטעים הטובים ביותר שהפיקה הלהקה בין השנים 1975-1977. כיום, רוחב-יריעה שכזה לאלבום רוקנרול נשמע כמו מתכון להתאבדות מסחרית. אבל הפלא ופלא - האורך לא תמיד קובע. אטמוספירה התמחתה ברוק מתקדם, כמו ג'נסיס, יס וקינג קרימזון של אנגליה, ומבחינתה 16 דקות זה לא אסון. להיפך.

החבורה ניסתה להקליט אלבום באולפני קולינור בשנת 1977, אך לא עלה בידה להשלים את המשימה. המוסיקה היתה מורכבת מדי, הזמן היה קצר מדי, וצה"ל החליט משום מה לגייס את הקלידן. כך התפרקה לה עוד להקת רוק משובחת, רגע לפני שהצליחה להבשיל לגמרי. איכשהו, בניגוד לכל הגיון ישראלי, שרד סרט ההקלטה את מלחמת לבנון, מלחמת המפרץ ואת עליית ערוץ עשר. החומר עבר שידרוג דיגיטלי מפרך ונשמע טוב כמעט כמו אלבומים אחרים משנות השבעים שהוקלטו בחו"ל.

מי שמכיר קצת פרוגרסיב יודע שכדי לבצע אותו כהלכה, דרושה מידה לא קטנה של וירטואוזיות ותיחכום. ולאטמוספירה היה מזל בתחום הזה. מוטי פונסקה (גיטרה), יובל ריבלין (קלידים), עמי ליפנר (תופים) ואלון נדל (בס) אמנם היו צעירים לפני גיוס כשהקליטו יצירות בעלות עיבודים מורכבים ולחנים קלאסיים, אבל לא התביישו להפגין את מיומנותם הנדירה.

הם צירפו אליהם את אפרים ברק, סולן בינוני יחסית, והופיעו פה ושם, באיזור המרכז ובסיני. אפילו הצליחו להגיע לטלוויזיה - תוכנית תרבות הזויה בהנחיית המשורר דוד אבידן (כיום ז"ל) שמעולם לא שודרה ברוממה. טוב שארכיון רשות השידור עדיין לא חטף סקאד, כיוון שמי שירכוש את האלבום יזכה לשזוף עיניו בקליפ דיגיטלי מעובד-היטב, מאותה תקופה נשכחת. זו לא נוסטלגיה - אלא תגלית ארכיאולוגית מרעישה, שמן הסתם תשודר גם בערוץ המוסיקה הבא עלינו לטובה.

מי בעצם יכול לאהוב מוסיקה כזאת? כל מי שלא יכול לסבול להיטים של 4 דקות שמנסים להתחנף למאזין המשועמם שנוסע בתוך הג'יפ החמוד שלו בדרך למשרד; כל מי שלא מעריך יוצרים שמנסים להתחמק מאמירה אמנותית ברורה; כל מי שיודע שאפשר גם אחרת; שאפשר גם לשיר באנגלית (היי, אפילו שרית חדד עשתה את זה); שאפשר לתופף במקצבים שהם לא ארבעה רבעים; שאפשר לנגן מהר מאוד ועדיין לא להיות מטאליסט; שאפשר לוותר מראש על הכישרון הפואטי של הרוקר המצוי ו"להסתפק" בטקסטים של שייקספיר; שאפשר לעשות מוסיקה בלי לכלוא אותה בכלובים כמו 'סינגל', 'להיט', 'שיר' או אפילו 'פיזמון'. הנה דוגמה. והנה עוד אחת.

הדיסק הכפול (והגדוש, יש לציין) מכיל הופעות חיות, יצירות אולפן מתוך סרט-מאסטר שהפיק ניצן זעירא הצעיר (לימים מנכ"ל נענע דיסק), קליפים ויצירות נוספות מאת חברי הלהקה. מפתיעה במיוחד היצירה 'קתרזיס' של להקת היסטופי, שהתווספה כקטע בונוס. רוק מתקדם ישראלי באנגלית, שלא מבייש את הפירמה, ומופץ כמוצר-ייצוא באירופה ובארה"ב, ושעושה לנו לא פחות כבוד בעולם מתפוזי יפו ומפיתוחי הייטק.

_____________________________________
Atmosphera: Lady of Shalott (מיו רקורדס)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by