בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מקסם שווא 

מקסם שווא

 
 
אפרת אסקירה

"הארי פוטר ומסדר עוף החול" עסוק בלייצר יותר מדי אווירה קודרת ופחות מדי עלילה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום: יח"צ
 צילום: יח"צ   
הסרט החמישי בסדרת הארי פוטר יוצא בארץ באותו סוף השבוע שבו יוצא בכל העולם הספר השביעי והאחרון בסדרה. סמיכות המועדים המקומית נוצרה, בכוונה או שלא, בזכות מפיצי הסרטים, אבל כך או כך, התחרות הקטנה בין שני מוצרי ג'יי.קיי רולינג האחרונים, מוציאה את הספר כשידו על העליונה.

נכון, זו לא חכמה. סופה של תקופה, השניים המסתוריים שאמורים למות והעימות האחרון בין הארי וההוא שאסור להגיד את השם שלו, היו מאפילים בקלות גם על תשלום סינמטי יותר מוצלח מזה האחרון. אלא ש"הארי פוטר ומסדר עוף החול" אפילו לא מספק את המינימום הנדרש כדי להחזיק עימות מכובד, או לפחות לייצר באזז מוכפל.

"הארי פוטר ומסדר עוף החול" מתרחש בשנתו החמישית של הארי פוטר בבית הספר לקוסמים הוגוורטס. כנהוג בסדרה, הסרט מלווה את "הנער שחי" לאורך כל אותה השנה. התמה המרכזית, שעומעמה מעט במעבר מן הספר לסרט, היא שהטוב והרע אינם אבסולוטיים, ושגם מניעים אחרים כיוהרה ופחד מכתיבים פעולה. הארי, מצדו, נופל בין הכיסאות, בין סבך המניעים שמקיפים אותו.

דיוויד ייטס, הבמאי הבריטי החדש שנבחר לעבד את עלילות הקוסם הצעיר, מתאמץ לשקף את האפרוריות הערכית הזו. הדבר מובחן כבר מההסצינה הראשונה, שנראית כאילו איבדה את מקומה בדרמה בריטית מלנכולית והסתננה במקרה אל הסרט הנוכחי. הארי פוטר יושב בודד על נדנדה תלוייה בתוך גן משחקים מחליד במרכזו של שדה בצבע קש חרוך שמש. בן דודו דאדלי שוב מקניט אותו, אך כעת, הארי נראה בוגר וקודר יותר, ודאדלי גם הוא הפך מהילדון העגלגל המפונק, לפרחח בריטי עם גורמט ומבטא של ריף ראף פרוורי.

הסרט ממשיך לתאר את עולם הקסמים בצבעים קודרים. הארי נכח בשיבתו של וולדרמורט (בסופו של הסרט הקודם), אולם כיוון שהיה היחיד ולא סיפק הוכחות, גורמים במשרד הקסמים מתעקשים להכפיש את שמו ולהציגו כשקרן לטובת השקט הציבורי. אלה שמאמינים להארי מסומנים כאויבי הציבור. בין אלה נמצא סנדקו, הפושע הנמלט סיריוס בלאק ומנהל בית הספר הוגוורטס, הרב-קוסם המכובד דאמבלדור. המאמינים להארי מתכנסים במחתרת תחת השם "מסדר הפניקס", ובמקביל, בבית הספר, הארי מלמד קבוצה מחבריו התלמידים לחשי הגנה לקראת הקרב המתקרב.

שתי דמויות מרכזיות חדשות מצטרפות לחבורה: הראשונה היא הנערה החולמנית לונה לאבגוד שחוברת אל קבוצתו של הארי; האחרת היא המורה החדשה בבית הספר, נציגת משרד הקסמים דולורס אמברידג'. אמברידג' זו היא נציגת הרשע בטוויד ורוד, ועד מהרה היא משתלטת גם על בית הספר ומשליטה בו שקט תעשייתי כפוי. בינתיים, הרוע מתחזק, וולדרמורט אוסף את חייליו והכל מוביל אל העימות האחרון בין כוחות הטובים והרעים, כשעל הכף מונח פריט שבו וולדרמורט מעוניין וחבורת פוטר נחושה שלא ישיג.
 
צילום: יח"צ
 צילום: יח"צ   
זהו הסרט הפסיכולוגי ביותר בסדרה עד כה. הארי מתמודד בו עם מעמד חדש כאוייב הקהילה ועם חוסר אמון גם בקרב חבריו. גם כך, עם זאת, נראה שייטס נקט בגישה רצינית מדי עבור החומר, ובנסיונו לייצר אווירה קדורנית, מוסס גם את פיסות החדווה שראוי היה שישולבו בסרט. בכל זאת, מדובר בהארי פוטר - לא בדרמה ריאליסטית אפלה. שגרת הלימודים נעלמה כמעט כליל מן הסרט הנוכחי ומשחקי קווידיץ' אין. רק תיאור קצר של אהבה ראשונה בין הארי וצ'ו צ'אנג, מזכיר עדיין שמדובר בחבורת מתבגרים ולא רק בחיילים המתכוננים למערכה.

בכלל, "הארי פוטר ומסדר הפניקס" נראה יותר כפרק מעבר בין העלילות שקדמו לו לאלה שעוד יבואו. פיסות המידע וההתרחשויות בו, נמצאות בסרט בעיקר כיוון שיתגלו כחיוניות בפרקים הבאים. אין בכך פסול, כיוון שמדובר בסדרה, אבל כסרט עצמאי אין "למסדר הפניקס" הצדקה. האקשן בו דל ונראה כאילו נכפה פנימה. האפקטים המיוחדים גם הם לא תמיד משכנעים והעיצוב מוגזם, בייחוד התפאורה שנבחרה עבור משרד הקסמים, שנבנה כתחנת אנדרגראונד ענקית, מחופה בחרסינה שחורה בסגנון בארוק מיופיף. רוב הסרט חולף בשיחות הכנה ותכנון תכניות, ושיאו בקרב לא נחוץ המשמש בעיקר כסוגר פרק ולא משרת באמת את העלילה.

באגף המשחק, החבורה הצעירה, ובראשה דניאל רדקליף, נראית מוכנה לעבודה רצינית יותר ממה שהסרט מאפשר לה. הקאסט המבוגר יותר, עדיין מובחר: אלן ריקמן כפרופסור סנייפ וגארי אולדמן כסיריוס בלאק, מדוייקים כשותפים לדרך אך אויבים בנפש; ואימלדה סטונטון (ורה דרייק) מרגיזה להפליא כראוי לפרופסור אמברידג'. כיוון שהקאסט ישאר עם הסדרה, עם תוספות ואבידות כאלה ואחרות, יכול להיות שבסרט הבא, התוצאה תהיה יותר טובה. זאת, באם ייטס, שנבחר לביים גם את הסרט הבא, ילמד מהנסיון ויוסיף קצת חיים לעלילה.

"הארי פוטר ומסדר עוף החול" הוא פילר. כך היה הספר וכך הוא גם הסרט. הוא מבצע את העבודה, לא מבייש מדי את הפירמה, אבל אין בו עוד הרבה יותר מעבר לכך. כספר הוא היה מהארוכים שבסדרה, דבר שאיפשר לג'יי קיי רולינג לתבל יותר בעלילות משנה ולספק משהו מאווירת השעשוע והקסם שמאפיינים את העולם שיצרה. ייטס, שהשתתף גם בכתיבת התסריט לסרט, צמצם את המיותר והותיר רק את האלמנטים המקדמים את העלילה. אלא שרק לעלילה בסיפור הזה, בלאו הכי אין משקל רב, וייטס לא הצליח לחפות על כך באווירה. בסיכומו של עניין, מי שתכנן ללוות את הסדרה עד סופה, כדאי לו שיראה גם את הפרק הזה עבור הפרטים החיוניים, אבל מצטרפים חדשים - עדיף להם שיתחילו באחד משני הסרטים הקודמים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by