בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מחפשים תשובה? 

מחפשים תשובה?

 
 
אמיר עמרמי

הנה אחת: טורים גבוהים לא תמיד מחמיאים לשירים. ביקורת אלבום של היהודים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מת לצעוק 4. היהודים (צילום: יח"צ)
 מת לצעוק 4. היהודים (צילום: יח"צ)   
במדף הדיסקים האהובים עליי, עדיין נמצא "מציאות נפרדת", המאסטרפיס של היהודים. האלבום יצא לפני 12 שנה, כשהיינו בשלהי השמינית, כשהיהודים היו הדבר הכי נכון לשמוע. כולם ידעו את הטקסטים שלהם בעל פה, ומי שניגן, ישב בלילות להוציא את הסולואים של בודגוב.

אבל חסד הנעורים שאני שומר להם לא עזר כדי לצלוח בהנאה מלאה את אלבומם החדש "פורטה". הבעיה המרכזית שלי עם היהודים של 2007, היא שכבר שבעתי מכל הדרמה והטררם. אני עדיין אוהב דיסטורשן ומתופף שעובד שעות נוספות, אבל השירה וההגשה הכבדה לא תמיד עומדות בקו אחד עם השירים עצמם.

זה מתחיל עם "אין לך מקום" האנרגטי, שהביצוע שלו עובר את הטקסט בכמה רמות (אגב, גם הקליפ של השיר עוקף אותו), וממשיך עם ב"ככה אני", "הנה זה בא" ו"עלק ניו יורק סיטי", שכל כך רחוק מלהיות יומן המסע שמעורר הזדהות שהוא אמור להיות. תום פטרובר, סולן הלהקה, חתום על השיר הכה לא מחמיא הזה לכתיבתו ויצירתו.
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
הצד החזק של האלבום, הוא העיבודים וריפי הגיטרות מעוררי הקנאה, שלא מותירים מקום לספק: הם מוסיקאים מצוינים. הדוגמה הכי טובה למוסיקליות שלהם היא "גם כשלא בוכה", שכולל עיבוד מטאל מטורף (אלוהים, תקשיבו לגיטרה השנייה). אבל היי, מה קורה עם הסיפור? על מה אתם שרים?

השיר היחידי באלבום שהתחברתי אליו, הוא דווקא "עד שזה יעבור", בו אורית שחף, הזמרת שאת קולה הבלתי נלאה כולם מעריצים, מנמיכה את הטורים, שרה בצורה נקייה וכנה, ומפנה מקום לטקסט:

"דנה / דנה שלי / רע לך / מה לך / תגלי לי.. תגלי לי / שחור לך בעיניים / ואת נופלת לאחור / מותחת שתי ידיים/ כמו לא רוצה לדעת / תופסת ת'ראש מנסה לא לזכור / תופסת חזק / עד שזה יעבור". נהדר. סוף-סוף סיפור.

היהודים עברו כברת דרך, מאז "מציאות נפרדת" וההצלחה על אף חוסר הפרגון ברדיו, ועד ימינו אנו, בהם סלקום מוכרת את האלבום במהדורה מיוחדת לסלולרי. אבל האמת היא, שמבחינה אמנותית, "פורטה" לא מתרומם לרמות גבוהות במיוחד, ונדמה שהטקסט הכי ברור וכן באלבום הוא רשימת התודות בסוף החוברת המצורפת.

"פורטה", בין היתר, הוא מושג מעולם הדינאמיקה המוסיקלית, המסמן עוצמת נגינה חזקה. כל מי שהיה בכמה שיעורי פסנתר, בוודאי למד שאפשר לנגן חזק, אבל להישאר בתחום הדינאמיקה הרגילה (מה שנקרא piano). העניין הוא לא רק לתת בראש - אפשר, לפעמים, להשיג את אותה עוצמה בעזרת צביטה בלב.

היהודים "פורטה" / התו השמיני (78:58 דקות)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by