בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מת מיכלאנג'לו אנטוניוני 

מת מיכלאנג'לו אנטוניוני

 
 
נילי אורן

הבמאי האיטלקי הגאון שפעל מזה שישה עשורים הלך לעולמו בגיל 94

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנטוניוני ליד כרזת הסרט "זהות גנובה" (רויטרס)
 אנטוניוני ליד כרזת הסרט "זהות גנובה" (רויטרס)   
הבימאי האיטלקי מיכלאנג'לו אנטוניוני הלך אמש לעולמו בגיל 94, לאחר שישה עשורים של יצירה קולנועית, בעיר רומא שבאיטליה.

אנטוניוני, נולד ב- 1912 בעיר פרארה באיטליה, למשפחה אמידה מספיק כדי לשלוח אותו בבגרותו ללמוד באוניברסיטה בבולוניה. באוניברסיטה הוא נכשל בלימודי ספרות ועבר לבית הספר הגבוה לכלכלה ומסחר. במהלך לימודיו השתתף כשחקן בהפקות תיאטרון חובבני וכתב תסריטים וביקורות על סרטים בעיתון מקומי. ב-1939 עבר לרומא, שם החל לעסוק בקולנוע: הוא עבד כעוזר במאי אצל רוברטו רוסליני, כתב מאמרים על מצב הקולנוע, וחיפש דרך ליישם את משנתו בצורה מעשית. בתחילת שנות ה-40 התחתן עם לטיציה בלבוני שעסקה אף היא באמנות. הוא המשיך ללימודי צילום, כתב תסריטים, וצילם מספר סרטים תיעודיים ביניהם סרט קצר ב-1946, על מחלקת הזבל של עיריית רומא.

סרטו הראשון משנת 1950 - "Cronaca di un Amore" עוסק באנשים אמידים ממעמד הביניים, והוא רימייק לסרט בשם דומה מ-1942. לתפקיד הראשי בסרט לקח אנטוניוני את מאסימו ג'ירוטי, ששיחק בתפקיד דומה בסרט המקורי. כבר בסרט הזה ניתן לזהות את הסגנון הייחודי של אנטוניוני: שוטים ארוכים מאוד ומצלמה העוקבת אחרי שחקנים גם לאחר שכבר מילאו את חלקם בסצינה, כדי להדגיש את מצבם הנפשי והדגשת הנרטיב של הסרט לא רק באמצעות הדיאלוגים אלא גם באופן חזותי. אחר כך צילם אנטוניוני ארבעה סרטים נוספים, שאף אחד מהם לא הפך ללהיט שובר קופות.

"עשור הזהב" בקולנוע האיטלקי (1958-1968) היתה גם התקופה המוצלחת ביותר בעשייה הקולנועית של אנטוניוני. בתקופה הזו עברו סרטי המקור האיטלקיים בהכנסותיהם את הסרטים הזרים בבתי קולנוע של המדינה. אמנם פליני ואנטוניוני לא חוללו את המהפכה בקופות, אך לראשונה נהנו סרטיהם מפופולריות, זכו בפרסים רשמיים, וכיסו את ההוצאות. בין סרטיו של אנטוניוני מאותה תקופה ניתן למנות את "אוונטורה" (1960), טרילוגיית הניכור: "לילה" (1961), "ליקוי חמה" (1962), ו-"המדבר האדום" (1964). השחקנית הראשית בטרילוגיה, מוניקה ויטי היפהפיה, היתה גם בת זוגו עבורה נפרד מאשתו. הוא ביים איתה הצגת תיאטרון כדי לבדוק ולשפר את כישוריה הדרמטיים, כי היה חשוב לו שתפגין במשחקה עומק פסיכולוגי.
 
כרזת הסרט "יצרים" שהיה מועמד לאוסקר
 כרזת הסרט "יצרים" שהיה מועמד לאוסקר    
הסרט "יצרים" (1965) שבויים באנגליה חנך את הקריירה הבין-לאומית של אנטוניוני. כקודמיו, הופק גם הוא בידי קארלו פונטי (Carlo Ponti). הסרט היה הצלחה מסחררת מכל הבחינות: אינטלקטואלית ומסחרית, ואף היה מועמד לאוסקר. אולי בגלל שהיה נועז ושילב תימות מודרניות כמו מוזיקה, אופנה, סמים ושחרור מיני.

המוניטין הבינלאומי שצבר אנטוניוני בעקבותיו, הקנה לו לא רק יתרונות אלא גם חסרונות. אמנם, פסקו הבעיות בהשגת מימון לסרטיו, אבל בד בבד גדלו הציפיות ממנו ואולי זו הסיבה שכשלונו של סרטו הבא "נקודת זבריצקי" (1970), צרב כל כך. פרשנים שטענו כי אנטוניוני מיצה את עצמו, ואין לצפות מבמאי בן 59 לגילויים אמנותיים חדשים. אבל אנטוניוני חשב אחרת. סרטו הבא – "זהות גנובה" (1976) עם ג'ק ניקולסון בתפקיד ראשי, הצליח והביא לידי ביטוי את כל מאפייניו הקולנועיים של אנטוניו: העדפת תמונה על פני דיאלוג, שוטים ארוכים מאוד, שבירת מוסכמות לגבי התפתחות העלילה, והסוף הטרגי של הגיבור.

לאחר מכן צילם אנטוניוני עוד מספר סרטים ו"זהותה של אישה" (1982) היה הסרט האחרון שביים בצורה עצמאית.

ב- 1983, לקה אנטוניוני בשבץ שהשאיר אותו משותק בחצי גוף דבר שלא מנע ממנו להתחתן רשמית עם אנריקה פיקו, מי שהיתה עוזרתו ובת זוגו מאז צילומי הסרט "זהות גנובה". את סרטו "מעל לעננים" (1995) צילם וים ונדרס לפי הנחיות של אנטוניוני, שנכח בזירת הצילומים בכיסא גלגלים. ונדרס תיאר את העבודה המשותפת עם אנטוניוני בספרו"The Diary of an Extraordinary Experience" כמורכבת ואף קשה.

בפסטיבל ונציה 2002 נערכה רטרוספקטיבה של סרטי אנטוניוני לציון הקריירה הקולנועית ארוכת השנים ולכבוד יום הולדתו ה-90. המאסטרו נכח באירוע. מאז 2001 היה אנטוניוני מעורב בעבודה על אחד משלושת הפרקים בסרט "ארוס". את הפרק "הקו המסוכן של הדברים" צילם Tchal Gadjef בהנחייתו. שני חלקים אחרים צילמו במאים הנחשבים לתלמידיו הרוחניים וממשיכי סגנונו הקולנועי: וונג קר וואי, וסטיבן סודברג. הסרט הוצג באוקטובר 2004 בפסטיבל וונציה.

המהפכה הדיגיטלית היטיבה עם מורשתו של אנטוניוני. סרטיו שוחזרו, שופצו והוצאו לאור בפורמט DVD וכך נחשפו לקהל צופים רחב יותר. חברת Criterion Collection הוציאה בשנת 2001 גירסה משוחזרת של "אוונטורה" ובשנת ‏2005 את הסרט "ליקוי חמה". נכון להיום רק "זהות גנובה" טרם יצאה בפורמט הדיגיטלי, שאר היצירות זמינות ומזומנות לצפיה לרכישה באתרי אינטרנט שונים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by