בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
21-40: אין גאווה בכיבוש, אבל לפחות יש בוצ'יקלטות 
 
 
שכירי מיקסר

צביקה בשור על גודאר וטריפו, יוענה גונן על אשכיי הממסד האשכנזי, ניב הדס על פירוקה של פאלפ, מורן שריר על הרייב נגד הכיבוש, ראובן רייכמן על המהפכה המשומנת ותמר גלזרמן על "הכי גאים שיש" בגירסה האמריקנית

 
 
 
 
 
 
 
 
 

40. בעט, דוד, בעט באשכיי

 
רוח קדים, כרוניקה מרוקאית לדוד בן-שטרית

כוח ודיכוי נוצרים בתוך סיטואציה ספציפית. אבל כוח מופעל גם בצורה מערכתית, ואחת ממערכות הכוח המרכזיות בישראל היא ההגמוניה האשכנזית. דוד בן-שטרית בוחן בסרט/סדרה את ההגמוניה הזו, ומנסה לכתוב מנקודת מבטו נרטיב היסטורי מרוקאי, מקום המדינה ועד היום. הצל"ש (מאשה אשכנזיה) מגיע לסדרה פחות על ההיבט האמנותי, ויותר על הבעיטה המדויקת לאשכיה של ההגמוניה האשכנזית. עד כמה הבעיטה כאבה, ניתן היה לראות לפי התגובות הנזעמות של בני הקבוצה הנבעטת, שמילאו כל עיתון
ומגזין בטענות על "הבכיינות המרוקאית". רק מה, אם כבר התאמצו להפיל את ההגמוניה האשכנזית, אפשר היה לעשות גם משהו לגבי ההגמוניה הגברית - כל הדוברים ב"רוח קדים" הם גברים. בעסה.
[יוענה גונן]
 

39. חולדות שמנות, אל תאכלו לנו את הדוחן

 
108 שירים מן הקלאסיקה הסינית למשוררים שונים

"חולדות שמנות חולדות שמנות/ אל תאכלו לנו את הדוחן/ שלוש שנים פינקנו אתכן/ ואתן לא דאגתן לנו/ היום אנחנו עוזבים אתכן/ פנינו אל ארץ האושר/ ארץ האושר ארץ האושר/ שם ימצא לנו מקום" (מתוך "חולדות שמנות" מאת משורר אלמוני, המאה השישית לפנה"ס). אוסף שירים סיניים שאסף דן דאור ושמעוררים כבוד רב לעם הסיני.
[ראובן רייכמן]
 

38. באיזה שפה הם מדברים?

 
גודאר וטריפו בבתי הקולנוע ועל מסך הטלוויזיה

חודש גודאר בסינמטקים, חודש גודאר ביס 3, שנה שלמה של טריפו ב"לב"ים ובערוץ האמור. שני הגאונים הגדולים של הגל החדש ומעבר לו קיבלו דווקא במדינתנו הדפוקה את החיבוק הכי חם בעולם. מסרטי ילדות צחוק-ודמע למכתמי שמאל קיצוני ובחזרה. ללקק את האינטלקט.
[צביקה בשור]
 
 

37. אין לי חבר כמוך, אלוהה

 
אוואן ווילסון

למרות שהוא משחק את אותה דמות בכל סרט, קשה שלא להעריץ את ווילסון, שפרח השנה עם "זולנדר" ו"רויאל טננבאומס" (שאמנם נעשו בשנה שעברה, אבל הגיעו אלינו רק השנה), לצידו של שותפו המבריק, בן סטילר. מלבד היותו גאון קומי בעל איכויות משחק משכרות, ווילסון גם כתב יחד עם חברו מילדות, ווס אנדרסון, את הטננבאומס, בקלות הסרט המענג ביותר של השנה.
[עידית גיל-אשל]
 

36. הוא גאון, היא גאונה, כולם גאונים

 
ציפורי לילה מתקשות עם ארז טל ותמר מרום

להגיד "ארז טל גאון טלוויזיה" זה יותר שחוק משחיקת השכר במשק, אבל להגיד שהוא גאון רדיו - זה לא נאמר כבר הרבה זמן בתקשורת. אבל לא רק בטל מדובר, כי אם גם בתמר מרום המדהימה, שאמנם יש שתופסים אותה בצלו של ההוא הגאון, אך היא מלאת גאונות משל עצמה. השניים חברו, שוב, לפרוייקט רדיופוני - ציפורי לילה בגל"צ. שוב מצאתי את עצמי משנה תכניות ונצמדת לרדיו כל יום א' בחצות. חבל שנגמר כל-כך מהר.
[אורלי גונן]
 

35. לא נורא, ממילא היו מכוערים

 
הפירוק של פאלפ

הלהקה הבריטית הכי טובה של שנות התשעים סוגרת את הבסטה בכבוד עם אוסף להיטים (יחסיים) מצוין, וחזרה לנקודת האפס - מכירות חלשות. לפאלפ, בראשות גא'רוויס קוקר (אבל אסור לשכוח את הקלידנית קנדידה דויל), היו תמיד את הטקסטים הכי שנונים - סיפורים כואבים, מצחיקים, מרירים מהחיים, עם דקות אבחנה מעוררת קנאה. פאלפ היא אחת מאותן להקות שההתבגרות עשתה להן רק טוב. החל מימי הדיסקו המבריק של תחילת שנות התשעים (חפשו את האוסף "אינטרו" המצוין), דרך הבריטפופיות של "היז אנד הרז" (שעדיין נשאר נאמן לאלקטרוניקה), הכוכבות של "דיפרנט קלאס", ההתפכחות הפסימית של "דיס איז הארדקור" - האלבום הטוב ביותר שנכתב על פורנוגרפיה - והסיום האופטימי עם "ווי לאב לייף" מהשנה שעברה. יהי זכרם ברוך.
[ניב הדס]
 

34. עדיף להיות עשיר ובריא

 
ג'יימס בונד / שר הטבעות / מלחמת הכוכבים

לפעמים, מכבש היח"צ המוכתב מארה"ב לגבי "אירועים קולנועיים" יכול להוציא מהדעת. זוכרים את הפלופ של "גודזילה"? גם "ספיידר-מן", בינינו, לא היה משהו. שלושה סרטים חדשים, כל אחד מהם נושא מורשת טעונה בקרב צופיו הפוטנציאליים, הגיעו השנה והוכיחו שגם בידור פשטני ורדוד צריך לדעת איך לעשות.
[גדי שמשון]
 

33. אירופה

 
המיחזור כאקטיוויזם פוליטי

במדינה בה נראה שהאזרח הפשוט איבד את יכולת ההשפעה - הפריימריז שייכים למאפיה, הסרבנים מודים שנכשלו, דודו טופז ממשיך לשדר - נשארה שמורת אקטיוויזם אחרונה: מיחזור מיכלי המשקה. הזדמנות לאיש הקטן לעשות משהו חיובי שלא מצריך נקיטת עמדה פוליטית, ואפילו להרוויח מזה כמה זוזים. המלעיזים יאמרו שהמיחזור משמש לתעמולת בחירות של הליכוד בכלל ושל צחי הנגבי בפרט, שרוב המיכלים לא מוחזרים ושהמרוויח הגדול הוא בכלל תאגיד המיחזור. אבל אנחנו לא ניתן להם לקחת מאיתנו את האקט המצפוני היחיד שנותר לנו. ויש גם שדרוג חברתי: לתרום פחית ריקה לקבצן.
[עידו קינן]
 

32. זה לא נגמר עד שהגמדה האיסלאנדית צווחת

 
ערב קליפים של ביורק בסינמטק

עשרה קליפים של הזמרת המטורללת, שגם אם היא עושה לכם כאב ראש -ויש כאלה - הקליפים עצמם פשוט עוצרי נשימה. רובם של מישל גונדרי הגאון (יש באוזן DVD שלו של Vespertine), שעשה גם את "Let forever be" של הכמיקל ברדרז ואת "Protection" הלא ייאמן של מאסיב אטאק. את כל הקליפים ניתן למצוא באינטרנט, כך שתוכלו לשחזר את החוויה בפרטיות ביתכם.
[תמר גלזרמן]
 

31. תני חיבוק, יפה'לה

 
רייב נגד הכיבוש

ב-23 במאי התקיים אחד התמהילים היותר סוריאליסטיים שתל-אביב יכולה לזמן לנו. אנשי היי-טק אוטופיים חברו לבוהמיינים סהרוריים והחליטו לתת לכיבוש בראש. כאלפיים צעירים דלוקים אידאולוגית וצעירות מצודדות רקדו לצלילי די ג'ייז וראפרים (כמו כן מהמגזר) במטרה למגר את הכיבוש מהארץ. נצפו גם נציגים של השמאל הישן שהעבירו את הלפיד הלאה: שולמית אלוני, יפה ירקוני ואפילו אילן וירצברג נצפה עם חבר (לבטח שמעון גלבץ). ב-3 בינואר נוסעים לחוות השקמים, לא נותנים לשרון לישון.
[מורן שריר]
 

30. יא בה יה, איזה בוצ'יקלטה

 
Missy Elliott - Under Construction

כשאני אהיה גדולה, אני רוצה להיות מיסי אליוט. בעצם, כשאני אהיה גדולה, אני רוצה ללקק למיסי אליוט את המגפיים. באלבום האחרון שלה, מיסי קוראת לחזור לאולד סקול של ההיפ הופ, לימים שבהם היפ הופ היה פשוט כיף. לפני ההתעשרות, לפני האלימות, לפני שאלבומי היפ הופ הגיעו לפלטינה משולשת וגיקים לבנבנים התחילו לשמוע אותם. ובהתאם, האלבום החדש נוצץ כמו שרשרת זהב עבה, עצבני כמו גרפיטי על קיר בסלאמס, לוהט כמו גוף אחרי עשר שעות רצופות של ברייקינג ונעים כמו נעלי התעמלות ישנות בלי שרוכים. האמת, אי אפשר לחזור לאייטיז, וטוב שכך, כי באייטיז גם לא היה מקום למישהי כמו מיסי אליוט, שתגיד לך "I'm a bad mamajama goddammit motherfucker you ain't gotta like me".
[יוענה גונן]
 

29. אוקטופוסי

 
משכן הקיץ של הדינמו דבש ב'ילו'

לא משנה שההגברה לא היתה משהו ושהמוסיקה לא הצליחה להתעלות בדרך כלל, בית הקיץ של הדינמו דבש השנה - עם התצפית על חוף יפו עם דייגיו החצי עירומים - היה המקום המושלם למסיבה. מול הרמקולים בבוקר, אי אפשר היה על זה (כלומר אפשר, אבל הדמיון והאפשרויות שלי מוגבלים).
[ראובן רייכמן]
 

28. סחתיין על המטאטא

 
הארי פוטר וחדר הסודות

החלק השני של האינסופולוגיה הקולנועית המתהווה נפתח בחצי שעה מצחיקה עד אימה, עד שהוא הופך לסתם עוד סרט מקסים בטירוף. ההוכחה שגם גאנדאלף היה פעם בחור טוב, לפני שנתקע לו המקל בתחת.
[צביקה בשור]
 

27. מתרוממים כמו מוסיקת עם

 
"הכי גאים שיש", הגירסה האמריקנית

נכון, הם לא אמינים, יפים מדי, עשירים מדי ונהנים מדי, אבל אם הייתי רוצה ריאליזם הייתי יורדת לפיצוציה; תנו לי חבורה שטחית שרוקדת כל הלילה ומזדיינת כל היום. מייק לי וקן לואץ' אולי גאונים, אבל בריאן קיני עושה לי מצב רוח טוב.
[תמר גלזרמן]
 

26. מתרוממים עם סגנון

 
Wet מתוצרת דורקס

במשך זמן רב מדי נתקענו עם KY כי זה מה שמכרו בסופרפארם, אבל עכשיו אפשר סוף סוף להשיג שם גם חומרי סיכה שלא הופכים את המיטה לקערת ג'לי. טיפה אחת וזה מחליק לתוך החומייה.
[ראובן רייכמן]
 

25. לזה אתם קוראים מחול?

 
פתאום ציפורים ליסמין גודר

קשה לקרוא לזה יצירת מחול. זה עולם שלם, מהפנט, מכאיב, אכזרי ומצחיק. בין "אולם" שהוצג ב"הרמת מסך 2001" לבין "פתאום ציפורים" שהוצג ב"הרמת מסך 2002", נמתח חוט זהב דקיק. על החוט משחקות בובות סמרטוטים וכורתות זו לזו את הראש, מנגינת צ'לו שורטת בין קירות לבנים עירומים וגוף נוצר מפירורי לחם ודבק. יסמין גודר, כוריאוגרפית ורקדנית, בודקת איך כאב הופך לתשוקה, ואיך נשימות הופכות לאגרופים.
[יוענה גונן]
 

24. קופ קילרז

 
Koop - Waltz For Koop

אחד האלבומים המדוייקים, חכמים, נכונים אך גם מרגשים ועתירי נשמה של השנה המסתיימת. אוסקר סימונסון ומרקוס זינגמארק הם שני שוודים שמחזיקים לא רק בשמות מרשימים, אלא גם בידע מוסיקלי ורגישות שיא למקומה הנכון של האסטתיקה כמעצבת המוסיקה ולא כשלטת יחידה, בניגוד לכמה מעמיתיהם לז'אנר המוסיקלי המכונה "נו ג'אז". האלבום מזכיר במידה רבה מאוד, אם כי נינוחה יותר, את ההתרגשות ב-1999 מאלבום הבכורה של סינמטיק אורקסטרה, שגם השנה הוציאו מאסטרפיס (אמנם בזעיר אנפין) משל עצמם.
[אייל רוב]
 

23. בלי לוגו

 
שיבוש תרבות לקאלה לאסן

איך-תרגישו-טוב-יותר-בקשר-לעצמכם-אם-רק-תשנאו-את-התאגידימים. ספר חובה לבני נוער שנשבר להם מג'נענע, מובטלים שהבנק וסילבן שוב רודים בהם, ולשאר האנשים שמסוגלים לשקר לעצמם מספיק חזק כדי להאמין שפעם היה יותר טוב, ויש סיכוי שיהיה גם בעתיד.
[צביקה בשור]
 

22. מכוערות מבפנים

 
הפגנה בדראג מול טקס מלכת היופי

"כביסה שחורה" היא קבוצה של לסביות והומואים נגד הכיבוש ובעד צדק חברתי. הן גם החברות הכי טובות שלי, ואני פעילה בקבוצה. אבל זין על אובייקטיביות, ההפגנה של "כביסה שחורה" מול טקס מלכת היופי 2002 היתה אחד הדברים הכי מרגשים שקרו כאן השנה. מול טקס נוצץ ונצלני, שחוגג דיכוי של נשים ומסחריות בוטה, עמדו לסביות והומואים תמהונים, כולם לבושים ולבושות בדראג נשי (גם אשה לא נראית "אשה" בלי ללבוש תחפושת מסוימת: איפור ובגדים והסרת שיער ותנועות מחושבות, כמו כל דראג קווין מצויה). הקבוצה מחתה לא רק נגד הטקס עצמו, אלא נגד התפיסות החברתיות הסקסיסטיות שמאחוריו, שמייצרות גם את הכיבוש וגם סוגים אחרים של אלימות ודיכוי. הפמיניסטיות האמיצות של הסבנטיז ואנחנו עמדנו לרגע באותו אי קטן של מאבק, עד שטבענו שוב באוקיינוס הפטריארכיה.
[יוענה גונן]
 

21. סלח לי, אתה נושך את המנה שלי

 
דינר ראש לבוב ג'יראלדי

לכאורה, עוד סרט קולנוע אמריקני על חיי הבורגנות הניו-יורקית, כפי שהיא משתקפת במסעדה איטלקית. לכאורה, דרמה אלטמנית עם ספגטי ברוטב מאפיונרים. אבל לא. זו יצירה ממזרית וחריפה, שבמרכזה ביקורת על הגזענות העמוקה הטבועה בחברה האמריקנית, על שלל גווניה האתניים. הטוויסט שבסוף, בו מגלה הצופה הנינוח כי דעותיו הקדומות הוליכו אותו שולל, עשה לי את השנה. לראות פעמיים ואף שלוש. בתיאבון.
[אורי ברייטמן]
 

אתמול היה טוב - מחר יהיה הכי טוב: 20 הגדולים של 2002

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by