בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כי מבחינתו הוא יודע 

כי מבחינתו הוא יודע

 
 
אמיר עמרמי

ג'קו זחוח מדי בשביל זמר מתחיל ועל הראל מויאל כבר מזמן ויתרנו. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ג'קו אייזנברג - שר שר (4:07)

ג'קו אייזנברג, מי שנחשב ל"ילד הרע" של "כוכב נולד", מוציא בימים אלה סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה שלו. כמעט שנה עברה מאז שהליקון ויתרה עליו באופן רשמי, אחרי שהתבטא בחריפות נגד רמי קלינשטיין (מי ישמע) והסתייג מהשירות הצבאי. צחוק הגורל - בימים אלה קלינשטיין ואייזנברג חתומים זה לצד זה ב"הד ארצי".

לכאורה אני עושה לו עוול, לאייזנברג - אני מדבר על המסביב במקום על המוסיקה, אלא שאי אפשר לברוח מזה. מספיק מבט על תמונת הפרומו שלו, שזועקת יהירות. אמן חדש ולא מוכר היה מרשה לעצמו לצאת ככה עם סינגל ראשון?

איך השיר? עבודת הגיטרות טובה וההפקה המוסיקלית סבירה (לואי להב), אבל השיר עצמו די משעמם. החל מהטקסט שלא הולך לשום מקום ועד הפקת השירה. ריף גיטרות מדליק לא יכול לחפות על חוסר עניין, לפחות לא לקהל שעבר את גיל הטיפש עשרה.

מילים
ולחן: ג'קו אייזנברג / צילום: גיא כושי
 
 

הראל מויאל - באה אליי (3:34)

 
בכל מה שקשור להראל מויאל, אני מניח את כלי המלחמה בצד, מרים את הדגל הלבן ומודיע רשמית: נכנעתי. אפשר להפסיק לקוות, להפסיק לצפות - מכאן זה לא יתקדם. למויאל יש רעל בעיניים ואמת פנימית שעולה בכמה וכמה רמות על כישרון הכתיבה שלו.

"באה אליי" הוא עוד הוכחה לכך שמויאל לא יכול אלא לכתוב פזמונים זריזים. עזבו את זה שהנושא הזה כבר טופל ונלעס ב"ואז תבואי" מאלבומו הקודם. ניחא. מויאל לא מנסה, ולו בקצת, לפרוץ את גבולות המעטפת העגולה והקטנה של הלחנים שלו. כל שיר שלו מכוון ישירות למצעדי תחנות הרדיו, ללבה של כל ילדה חמודה.

המוטיב החוזר של תמונות הפרומו שמלוות את מויאל החל מ"הם לא מכירים אותך", הוא הפריצה. פעם אחת נראה פורץ בזעם מתוך החולצה שלגופו, והפעם הוא קורע איזו מחיצה מסתורית. רשת ג' ביקשה ממנו להקליט מחדש את השיר הקודם שלו; אני הייתי מבקש ממנו להוציא תמונות פרומו חדשות או פשוט ללכת לסדנת כתיבה וללמוד לפרוץ את גבולות העצמי שלו.

מילים ולחן: הראל מויאל / צילום: אוהד רומנו
 
 

Caruso - דוד ד'אור (3:58)

יש משהו בבמה שמוציא מד'אור משהו משוחרר הרבה יותר מאשר כשהוא ניצב מאחורי המיקרופון באולפן ההקלטות. כמוסיקאי קלאסי, השירה המדויקת מאוד חשובה לו. בהופעה חיה, יוצא ממנו משהו אחר, הרבה יותר חי. יש לד'אור דיסקוגרפיה אולפנית בהחלט יפה, אבל כדאי מאוד לבדוק את אלבום ההופעה החיה שלו עם אתי אנקרי, או את שיתוף הפעולה שלו עם הברירה הטבעית.

ד'אור מוציא בקרוב אלבום חדש בהופעה חיה, כמעט שנתיים אחרי שיצא אלבום האולפן האחרון והמצוין "כמו הרוח" (הד ארצי). בינתיים יוצא מתוכו סינגל כפול, ביצוע ל"כל הכוכבים" שכתב לו ארקדי דוכין, וביצוע של Caruso, שירו של לוצ'יו דאלה (שאותו מבצע גם אנדראה בוצ'לי). אני התרגשתי הרבה יותר מהביצוע שלו ל-Caruso (מחווה לזמר האופרה הידוע, אנריקו קארוסו). לנוכח שירת האופרה של דויד ד'אור והביצוע המושלם הזה, גם אחרונת שערות גופכם תזדקף בהתרגשות.

מילים ולחן: Lucio Dalla / צילום: יח"צ
 
 
 

עובד - חמורים גדולים (4:11)

יותר מ-20 שנה עברו מאז השיר האלמותי "ברווזים, ברווזים, בואו הביתה", של להקת "עובד והברווזים". עובד טובי, סולן הלהקה, החליט אז, לפני שנים לפרוש, ובימים אלה הוא חוזר עם אלבום חדש בהפקה מוסיקלית של פיטר רוט.

"חמורים גדולים" הוא אחד השירים המדליקים של התקופה האחרונה. תאמינו או לא, אבל זהו ראפ במיטבו. בלי בגדים גדולים, בלי שופוני אנס. שיר פשוט על הריצה המטורפת אחרי פרנסה וכסף.

עובד מנהל בימים אלה מסעדת פועלים בדרום תל אביב. הוא כותב מתוך העם בו הוא חי; הוא מדבר למאזינים שלו בגובה העיניים, ומלווה את דבריו בקריצה. "הוא מרים פח של זבל / הרחוב מתמלא / חשבון הבנק מתרוקן / על פניו לא תראה". פשוט ויפה.

מילים: דודו וייזר ועובד / לחן: עובד / צילום: יח"צ
 
 

נאג' חמאדי - שיכור (5:43)

כפי שהובטח בשבוע שעבר, נחתום את המדור בשיר נוסף של הרכב העיתונאים המצוין "נאג' חמדי". למען אלה שהצטרפו אלינו כעת, מדובר בהרכב של חמישה עיתונאים ואנשי טלוויזיה, הכולל את דרור פויר (שירה), אראל סג"ל (בס), דן וייצמן (גיטרה), דרור גלוברמן (קלידים) וטל לזר (תופים).

הפעם אנחנו מגישים לכם את שיר השיכור הנהדר שלהם, עם הבהרה שגם את השיר הזה חייבים לתפוס בהופעה חיה. "השיכור" מתאר מסע קצר של בליין תל אביבי מהרגע שהוא יוצא שתוי מהמועדון ("עוד אחת אחרונה וזהו מספיק"), דרך הנסיעה במונית הביתה ("סע מבן יהודה / זה הכי פשוט / אבויה") ועד ההגעה הביתה לזוגתו המנמנמת ("נכנס לי בשקט / הס פן תעיר / ואת עירומה / ואת מסתובבת לצד השני").

בדומה לעובד טובי, גם נאג' חמאדי מבטאים את קול העם. הם מדברים בגובה העיניים, כותבים ושרים מתוך ובשביל הנשמה. הם, למשל, לא מציגים תמונות פרומו בשחור ולבן שמבליטה את הציפורן הארוכה של הזרת. כל מה שיש להם להציע זה מאה אחוזים של כנות. למה שתתפשרו על פחות מזה?

מילים: דרור פויר / לחן: דן ויצמן ואראל סג"ל / צילום: אלי דסה / מייספייס >>
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by