בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מופע האימים של בושת 

מופע האימים של בושת

 
 
שרון שילוח

מרוב עומס קאמפי אי אפשר למצוא את האמירה של "ארץ בושת"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לשמיעה לחצו Play
 
 
 
תיאטרון "נוצר" מעלה בבארבי, מקום שמוקדש בדרך כלל למוסיקה, את "ארץ בושת" מאת דלית מילשטיין: שילוב של קברט עם מוסיקה חיה, קרקס, תיאטרון וקסמים. שמונה דמויות ומישה נגנים. בין הדמויות: ליצן, לוליינית, קוסם ושתי נשים, ספק זונות-ספק סוג אחר של אנושיות שהחברה הקיאה מתוכה. זהו מופע רווי טקסטים ושירה, עם ארט קאמפי, בימוי מוחצן, דמויות בוטות ותנועות פרובוקטיביות, שנוגע במסורת "מופע הקולנוע של רוקי" ומופעי הדראג למיניהם.

ההצגה/ קברט, זוכת פרס ההצגה החדשנית לשנת 2006, בכיכובם של מוצי אביב ושלמה תרשיש, אמורה להיות מופע תיאטרלי ששולח חיצי ביקורת נוקבת כלפי הישראלי הפראייר שנופל אפיים ארצה בפני הבטחות של פוליטיקאים ואנשי צבא, וממלא את חובתו כלפי המדינה בעוד זו מפנה לו עורף בכל פעם מחדש. אכן כן, ארץ ישראל הפכה ל"ארץ בושת": ארץ מושחתת ושטופת זימה, ארץ אוכלת יושביה.

חברי תיאטרון "נוצר" הציבו בפני עצמם ובפני הקהל אתגר לא קטן. המופע, שאמור להיות סאטירה נוקבת, כזו שמטיחה בקהל את המציאות הכואבת בה הוא חי, מתגלה כמופע לא מגובש דיו, עם עלילות משנה רבות מדי, שלא ברור לאן הן מובילות.

את "ארץ בושת", אולי על משקל סיפור ארץ גושן שהדמויות בו הן יעקב, רחל, אברהם, שרה ולאה, מנהיג מפיבושת (אורי רביץ), ספק קוסם ספק סרסור, אלוהי ארץ בושת. באחת הסצינות, מזמין הקוסם שמתהלך כטווס בקרב הקהל את המשפחה (שחקנים היושבים בקהל) לעלות לבמה ולהצטרף אליו. המשפחה - אברהם, לאה ובתם - עולים, ומייד מתרחשת מעין גרסת קסמים לעקידת יצחק, בה מורמת הבת באוויר וגופה נחתך בזמן שמפיבושת מתריס באברהם: "הוא מעדיף את קשר השתיקה על קשר הדם..".
 
"ארץ בושת" (צילום: יח"צ)
 "ארץ בושת" (צילום: יח"צ)    
המופע מערבב את ישראל של היום עם דמויות וסיטואציות מהתנ"ך, ושזורות בו קריצות אירוניות לתופעת כוכב נולד, פרשת קצב, השגרה הישראלית, הרדיפה אחרי הכסף ועוד, ומלווה אותו תזמורת א-לה גוראן ברגוביץ, בניהול מוסיקלי מעניין ומקורי של בועז ברקת. אך ככל שעובר הזמן, הוא הופך למעין מחזמר/ קברט מבולבל, שלא ברור מה האמירה שלו.

המופע מרגיש בוסרי ולא מגובש דיו, עם יתר דגש על דמויות אקסצנטריות וצבעוניוּת. עוד עניין שתורם לתחושת הבלבול, הוא שילובן של סיטואציות שקורות על הבמה (הכוללות שירה וריקודים), עם סיטואציות המושתלות באזור בו יושב הקהל. מה שיכול היה להיטיב עם "ארץ בושת", שכן, הבמה בבארבי קטנה מלהכיל את חמשת נגני המופע על כל כלי הנגינה שלהם, ואת הכמות הנכבדה של השחקנים, על ריקודיהם. אולם השואו הקולני והמנצנץ מתנגד עם הקירבה בין הקהל לבמה. לפעמים נדמה כי השחקנים שרים ורוקדים לקהל שנמצא בצדו האחר של הכביש, ולא לקהל שיושב ממש מתחת לאפם.

תיאטרון נוצר הוא מלהקות התיאטרון העצמאיות הבודדות בארץ, שמייצרות הפקות אחת לשנה- שנתיים. חשוב לעודד את היצירה המקורית שפועלת מחוץ לתיאטרון הרפרטוארי השמרני, אבל יחד עם זאת, חשוב להגיש לקהל מופע שהאמירה שלו תהיה חדה וברורה. המופע עמוס בשירים, קטעי קישור, טקסטים וריקודים, שאמורים לספר את הסיפור, אבל גם אחרי חצי שעה מתחילת המופע, לא הצלחתי להבין על מה הפוקוס כאן ומה מנסים לספר לי. המטרה כאן ברורה למדי, אבל הדרך, הדרך ארוכה מידי, פתלתלה ועמוסה לעייפה. מה בסופה? מי יודע.

13/8 - מופע לפני פגרה עד נובמבר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by