בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סאבווי 

סאבווי

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

האמנות הכי לא תקינה פוליטית והביצ'יות שהוצאו אל מחוץ לחוק בניו יורק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמני ניו יורק צריכים לעשות המון רעש חיובי כדי לככב אצלנו במדור. אבל מי יכול להגיד לא לתמונה הלא שיגרתית הזאת, של גבר שדוחף את הראש לטריטוריה אסורה, או לאמנים רדיקלים שמגדירים מחדש את "אמנות השוֹק" באמצעים מאוד לא קונבנציונאליים כמו התגוללות בערום על רצפת חדר מלון שהרסו מבעוד מועד? ולסיום - סיפורן של ביצ’יות ניו יורקיות שהוצאו אל מחוץ לחוק.
 

מבט לעומק

"Inspection". ארווין וורם
 "Inspection". ארווין וורם    
בנות לא אוהבות שמסתכלים להן על הציצי. בנות לא אוהבות שלא מסתכלים להן על הציצי. כל התשובות נכונות. כשהציצים שלנו נעריים וזקופים, הם מושכים הרבה תשומת לב לא רצויה; אח"כ, כשהם נכנעים בלית ברירה לכוח המשיכה ונראים כמו שתי שקיות שוקו מרוקנות או כמו משהו שצריך לאסוף מהרצפה, גם המבטים נעלמים, ואנחנו מרגישות הרבה יותר חרא.

הגבר שבתמונה מפגין אי תקינות פוליטית כשהוא דוחף את הראש לתוך חולצתה של האישה, ובודק את מצב העניינים. הוא עושה את מה שכל גבר סטרייט סקרן היה מת לעשות אם לא היה כפוף לכללי התקינות הפוליטית. שימו לב לקוליות שמפגינה האישה כשהיא ממשיכה בשיחה עם חברתה, כאילו כלום.

האמן האוסטרי ארווין אורמס ייבא את הצילום הזה לבירת התקינות הפוליטית, ארה"ב, כחלק מתערוכה שנקראת "Instructions to How to Be Politically Incorrect”. אולי כדי לרמוז לאמריקאים שהפוליטיקלי קורקט המושרש שלהם עלול לשרוף כל חלקה טובה של הומור עצמי.
 

טיפול בהלם

קן האוגרים (מתוך artnet.com)
 קן האוגרים (מתוך artnet.com)   
בעיר שאוהבת את האמנות שלה כהבזקים של חוסר שפיות העומדים למכירה בתוך מסגרת, הרס עצמי וטרוף הן תכונות שיכולות לשרת את האמן היוצר נאמנה. ואם הטרוף לא בא בטבעיות, אז עוזרים לו קצת, עם הרבה כימיקלים. כך בדיוק יצרו נסיכי התוהו ובוהו של עולם האמנות הניו-יורקי, דאש סנואו ודן קולן, את האינסטלציה הראשונה בסדרת ה-Hamster Nest - ע"י התבוססות בערום על רצפת חדר מלון מלאה פיסות נייר שנגרסו מתוך אלפי ספרי טלפונים, ועשיית סמים מכל הבא ליד (פטריות קוק ואקסטזי) לאורך כל הלילה, עד שהרגישו כמו חיות. ולא סתם חיות, חיות מודלקות, מסוממות, גמורות. אז נכון שאוגרים לא ממש עושים סמים, אבל הם כן מייצגים משהו שסנואו וקולן הכי רוצים: הוויה חייתית, משוחררת מציווליזציה, ממגדלי זכוכית סימטריים ומחדרי מלון מאורגנים.

העובדה שסצינת ה-Shock Art, אמנות השוֹק בעברית, הגיעה לשיאים שלה כבר לפני שלושים שנה, פירושה שקשה מאוד להביא את צרכני הז’אנר למצב של הלם. תחשבו רק שעברו שמונה שנים מאז שהאמן הבריטי כריס אופילי העלה לראש העיר ג’וליאני את הסעיף עם הגירסה הלא מאוד קדושה שלו ל"בתולה הקדושה", והביא אותו לקצץ בתמיכה הפיננסית שנתן למוזאון ברוקלין שארח את התערוכה; ויותר משלושים שנה מאז שוויטו אקונקי אונן תחת גלריית סונבנד, ממש תחת כפות רגליהם של המבקרים, כחלק מסטייטמנט אמנותי של התערוכה שלו.

בסביבה כל כך אמונה, סנואו וקולן מצליחים למשוך תשומת לב רק בזכות העובדה שהם מקיימים את המורשת של האמנות שלהם הלכה למעשה. קודם כל, הם מדגמנים לייף סטייל ג’יפתי מופתי נוסח הדאון טאון: בדירה של סנואו אין רהיטים; הקירות מכוסים בנייר טפט המעוטר בליחת הגרון המיובשת שלו; ועל הרצפה מתגוללים חפצים שונים שאין להם שום קשר לאורח חיים פונקציונלי של אדם בוגר ושפוי. בין השאר, זרוקים בבית בית בובות ענק, גיטרות שבורות ושלד אדם עם עצמות שיניים חסרות. ובין הפוסטרים והתמונות שלא מותירים אף פיסת קיר ערומה, אפשר למצוא צילום של מישהו מסניף שורה של קוק מזין בזיקפה.

כנצר למשפחה עשירה מאוד עם קשרים סלביים ענפים (אומה תרומן היא קרובת משפחה, אחיו יצא עם מרי-קייט אולסן, ואימו היא כרישת נדל"ן ידועה בעיר), המרד של סנואו זכה לתהודה תקשורתית מאסיבית. הוא נעצר לראשונה בגיל 13 באשמות גניבה ושימוש בסמים; הוכנס לתוכנית לעבריינים צעירים, וחי מאז לבדו, בניכור מבני משפחתו (אותם הוא מכנה "חלאות"). עם רשויות החוק היו לו התנגשויות חוזרות ונשנות - הוא נכנס ויצא מהכלא, ו"ניקה חרא בצינור" כחלק מעבודות שרות שעשה בשכונות הג’אנקים של לוס אנג’לס. הרומן שלו עם השוטרים כלל מרדף בכביש המהיר, מכות נמרצות וקללות. מערכת היחסים הסוערת הזאת, זכתה לביטוי אמנותי שהגיע לשיאו ב- "Fuck the Police", קולאג’ של כתבות לא מאוד מחמיאות לשוטרים, המרופד בזרע הדביק של סנואו ותלוי באירוניה, גבוה על הקיר, ממש כאילו היה תעודת הוקרה. כך נראית מחאה בהלם, וכך מדגימים "פאק יו" הלכה למעשה.

למרות שסנואו עדיין גונב פה ושם למחייתו, וגר בתנאי קומונה מחפירים, זה לא אומר שאין לו כסף. מלבד העובדה שאורח החיים שלו הפך אותו לאגדה אורבנית, יש גם מי שמאמינים באמנות שלו. אבל כמורדים בנשמה, סנואו וחבריו לא מהססים לאכזב את המאמינים ולשרוף גשרים. שאלו את האספן הידוע ששילם חצי מיליון דולר בעבור יצירה אותנטית שלהם, ואף הטיס אותם ללונדון וארח אותם ללילה במלון יוקרה בפיקדילי. בתמורה לטוב ליבו, הפכו סנואו ושות’ את חדר המלון ל"סצינת אוגרים" - תלשו את הווילונות, הפכו את המיטות, פתחו את הברזים ותלשו ספרי טלפונים. אחרי שערכו את הריטואל הקבוע של הערום והסמים, הם עזבו את המקום באמצע הלילה, לפני שמישהו הספיק לגלות את החורבן שהותירו.

התערוכה הנוכחית של סנואו וקולן מציגה אינסטלציה נוספת של סצינת "קן האוגרים". על הקירות יש גרפיטי שבהם מככבת המילה "פאק" על כל הטיותיה, לצד ציורים של אברי מין. באוויר יש ריח חזק של שתן ואלכוהול. הרצפה מכוסה בשמיכה של כדורי רוק, בקבוקים ריקים וספרי טלפונים גרוסים. בחודש שעבר גייסו השניים כשלושים מתנדבים שעזרו להם להפוך אלפי ספרי טלפונים לים של פיסות נייר קטנות בגובה המותניים, ואח"כ הזמינו כמה חברים לחינגה של חמישה לילות על רצפת הגלריה, כמיטב מסורת ההוללות הדקדנטית.

התוצאה זכתה לביקורות בסגנון של "שיא חדש בניהיליזם ובטפשות", בעיקר מצד מי שראו מאז ומתמיד בעבודותיו של סנואו "סלט של דדה ופסיכדילה ברוטב זרע". גם מי שפרגנו, ציינו שוב ושוב שאהבו את הטיפול בחומרים אבל "לא את הרעיונות הדפוקים שמאחוריהם". במאזן הבעד ונגד, יש לסנואו ושותפיו הרבה יותר שונאים מאוהבים. אולי בגלל שהם מסוג האמנים שקל לשנוא. לאהוב אותם, זה אומר או להיקלע לתוך השיגעון והגיחוך שבעולמם, או לקבל את העובדה שיש בחוץ עולם פרוע ויש אנשים שנהנים ממנו, אבל האנשים האלה הם לא אנחנו.
 
 

אבן שושן של מועצת העיר

לא חוקית. מריל סטריפ ב"השטן לובשת פראדה"
 לא חוקית. מריל סטריפ ב"השטן לובשת פראדה"   
הם כבר עשו את זה לניגר ועכשיו הם עומדים לעשות את זה לביץ’ – מועצת עיריית ניו יורק עומדת להוציא את ה-B word אל מחוץ לחוק. זה אומר שאוצר המילים של הנוער האמריקאי עומד להצטמצם באופן דרמטי, אבל זה לא אומר שמישהו עומד לעצור אתכם אם תאבדו את העשתונות ותסננו "ביצ’ית" לאשה שאתכם באמצע השדרה החמישית. התקנה הזאת היא בתכל’ס חסרת שיניים, אבל מעניקה לחברי המועצה הרבה מאוד קרדיט, בעיקר מצד בני הדור הישן, שכל הפאקים והביצ’יות האלה, לא מתגלגלים להם טוב בפה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by