בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הייתי נושרת עליך עכשיו 
 
 
מיקי פלד

מיקי פלד שמחה כמעט יותר מהכל על זה ששוב אפשר לראות ולשמוע את יעל לוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תשעה עשר שירים במופע החדש של יעל לוי הצליחו להחזיר אותי חזרה אחורה במנהרת הזמן. הייתי אז בת 12 בערך. אולי פחות, אולי יותר, ו"עוד להיט" היתה ה"סקס והעיר הגדולה" של אז. צביקה פיק נסק "מעלה מעלה מעלה" עם שלוש כושיות עבריות שמפזזות בקלילות כשמטפחות ענק קשורות לראשן, ובאותו הזמן, יעל לוי בנתה לה מאהל באולפן, עם עץ דקל מקרטון, לראשה כפייה אדומה, ושרה עם דיוויד ברוזה את "שיר אהבה בדואי". אז הכרנו יעל ואני. מאז היא מגיחה מדי פעם לחיי.

"כך הם פני הדברים" פותח את המופע בתיאטרון תמונע עם שירים מ"יעל לוי", "אל תקנה לי ורד" ומהאלבום החדש, שהיא בעצמה מצהירה ש"אולי עוד יצא יום אחד". לאחר היעדרות ממושכת היא חוזרת. יש ששמחים לגלות אותה מחדש וכאלה שבאים לגלות אותה לראשונה. אין מה לדבר, הבגרות עושה לה את זה. יום קודם לכן היא נתנה הופעה מדהימה בקמלוט בהרצליה, עם ורד ויצחק קלפטר. ההופעה שודרה בגל"צ ואני שמעתי אותה ברדיו באוטו. התרגשתי.

כל פעם שאני שומעת אותה ברדיו, מחזירה אותי למקום טוב יותר עם עצמי. תמים כזה, צלול, של ים ומים ושקט וחופש. לדרך חזרה באוטובוס מהמסע מים לים. כשהארבל נעשה כתום בדימדומים. אני ונהג האוטובוס היחידים מכולם שנשארנו ערים. הוא נוהג ואני ויעל מזמזמות את הדהבהדהבה של ארבע אחר הצהריים בגל"צ, שתמיד מעלה בי געגוע לתקופה שעוד לא נולדתי.

ונראה כאילו מאז "עוד להיט" ועד עכשיו לא עברו כמעט שנים. לוי שמרה על אותו קול מתוק, רך ומרטיט. ההבעות הן אותן הבעות, המחוות - אותן מחוות. עדיין ביישנית, עדיין מופנמת, אותה תספורת קצוצה. בסוף השיר הראשון היא בודקת את הקהל: יופי, לא נבהלתם, ומיד צוללת ל"אי ירוק בים".

גם "גבעול" היה שם, מעיף אותי אל התקופה שלפני האוניברסיטה. הסתובבתי אז עם ווקמן וקלטת אחת, "אל תקנה לי ורד", שחרשתי משני הצדדים. היינו הולכות ביחד בדיזנגוף בדרך לעבודה, ושרות את "זה לא עולם אחר" ו"אימפריה של בושה".

יעל לא מדברת כמעט. היא באה לשיר. "אין לכם מושג כמה התגעגעתי". גם אנחנו, רק תני עוד קצת מעצמך. אל תתביישי. היינו קהל טוב ומפרגן, אז זכינו לשישה הדרנים. עוד מסע מוסיקלי שכולל מיתולוגיות רומנטיות מתוקות כמו "ניחושים של ים", "בלדה לנאיבית", "גשם הקשב לנשים", ושירים חדשים שהטוב ביותר ביניהם, לדעתי, הוא "חולות של זהב" שכתבה לה ורד קלפטר. באמת התגעגענו.

_____________________________
יעל לוי בהופעה בתמונע, 26.12

יעל לוי - שירה
גיורא קנת - הפקה מוזיקלית וגיטרות
איציק יונה - גיטרות וסיטאר
מיקי ורשאי - גיטרה באס וקונטרבאס
יוסף הלחמי - תופים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by