בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דוגמה רעה  

דוגמה רעה

 
 
גולן כספי

לארס פון טריר יכול לקרוא לנו כשיחליט לעשות קולנוע ויפסיק לעשות דווקא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"הבוס הגדול" (יח"צ)
 "הבוס הגדול" (יח"צ)   
דומה כי לארס פון טריר, הבמאי הדני הפרובקטור, היהיר והמיזנטרופי, עושה כל מאמץ לגרום לנו שלא לחבב אותו ואת סרטיו. סרטו החדש, "הבוס הגדול" הוא מניירה שמתפוצצת לו בפנים, וללא ספק אחד הסרטים היותר מכוערים ויזואלית שראיתי בשנה האחרונה.

את סרטו הנוכחי הוא פותח בהצהרה אישית שאמורה לכונן את מערכת היחסים של הצופה השבוי עם היצירה הזו. פון טריר עצמו מגיח מחלון בניין משרדים שבו עתידה להתרחש עלילת הסרט, ומסביר לנו, שבניגוד לסרטיו הקודמים, הפעם הוא מבקש לספק לנו בידור נטו, ללא צורך במחשבה. ובכן, בידור לא ממש היה שם, אך מחשבות דווקא כן, והמרכזית בהן שהדהדה בראשי במהלך הצפייה ביצירה ההזויה והבלתי ברורה הזו, היא על מה לעזאזל הוא חשב?

עלילת הסרט ממוקמת במשרדי חברת היי-טק דנית צנועה. הבעלים של החברה מעוניין למכור אותה לאיש עסקים איסלנדי, ולצורך כך, נאלץ להחיות את "הבוס הגדול" - דמות פיקטיבית שהמציא לפני מספר שנים, מנהל דמיוני של החברה היושב בחו"ל ואחראי על הצעדים הלא פופולאריים שננקטים כלפי עובדי החברה מעת לעת. לצורך המשימה, הוא מגייס את כריסטופר, שחקן כושל בעל יומרות אמנותיות (ג'ן אלבינוס), כדי לגלם את תפקיד הבוס הגדול, שמגיח לצורך ניהול המשא ומתן על מכירת החברה. הגעתו של "הבוס" לסביבת העבודה אותה הוא כביכול מנהל בשלט רחוק מזה שנים רבות, מעמתת אותו עם ההיסטוריה וההשלכות על מעשים שננקטו בשמו מול בכירי החברה.

לכאורה, מדובר בקומדיה סאטירית המבוססת על רעיון קומי ישן ונחמד. אז זהו, שלא. האיש שמרט את סבלנותכם ב"דוגוויל" המינימלסטי והבלתי אפשרי; שהבריח את ביורק על נפשה מסט הצילומים של "רוקדת בחשיכה" (המהפנט ברגישותו) - ממשיך לעשות הכול בשביל לעצבן עם קומדיה מאד לא מצחיקה.
 
 
פון טריר מזפזף בחוסר חן משווע על סיטואציות בעלות פוטנציאל קומי מובהק, שלא מגיעות למימוש, לשיא או להצחקה, והדינאמיקה בין כריסטופר לסגל עובדיו, נשענת על היתקלויות שרירותיות נטולות בסיס עלילתי מוצק. פון טרייר מציג סרט שכולו רעיון ואג'נדה, שהוא לא טרח ליצוק לתוכו תסריט ראוי וברור.

הדינאמיקה בין השחקן, המשמש ככלי אינטרסנטי עבור יוצרו, במקרה הזה בעל החברה, היא הבסיס הרעיוני של יצירתו של פון טריר. הסרט כושל בניסיונו לגעת בשאלה מי שולט בתהליך היצירה, ומי מוביל את הדינאמיקה - הדמות או יוצרה? הוא מתיימר לנסח סאטירה עכשווית העוסקת בשיטה הקפיטליסטית ובפרט הנבלע בתוכה, אך כוונותיו גוועות בתוך תסריט לא מגובש וחוש הומור לא מפותח של יוצרו.

פון טריר מכיל את הפרדוקס האירוני העומד בבסיס הרעיוני של יצירתו, גם על שיטת הצילום של סרטו. "הבוס הגדול" צולם בשיטת ה"אוטומאוויז'ן" - צילום שרירותי של מחשב, הבוחר באקראיות את זוויות הצילום ותנועת המצלמה. שיטה זו מייצרת שוטים חתוכים, קפיצות וחיתוכים לא הגיוניים. תוסיפו לזה את השימוש בתאורה פלורוסנטית "טבעית" של חלל המשרד, וקבלו סרט עם מבע ויזואלי דל ובלתי נסבל. פון טריר בטח היה מסביר את הבחירה בלהפקיד את צילום סרטו בידיים של מכונה כאמצעי להעברת הרציונאל הקפיטליסטי והשליטה המכאנית בהוויותו של האינדיוודיאל, או חארטה אחרת בסגנון הזה.

אני אומר בכיף שיהיה לו, רק שיקרא לנו כשיחליט לעשות סרט ולא גימיק פרובוקטיבי מאד לא מסוגנן, וכשיפסיק לעסוק בלעשות דווקא לעצמו ולעולם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by