בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רומיאו ופטימה 

רומיאו ופטימה

 
 
לילך וולך

"סיפור הגדה המערבית" אמנם זכה באוסקר, אך הוא יותר פארודיה מהנה מסאטירה אמיתית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

צחוקים מערביים

דוד, החייל הישראלי וחבר (יח"צ)
 דוד, החייל הישראלי וחבר (יח"צ)   
ישנם יותר מדי נושאים שמוחזקים אצל רוב הציבור עדיין כטאבו ועליהם "לא יפה לצחוק". אנחנו נוהגים ללכת בזהירות סביב נושאים חשובים ורציניים, ולא מעזים לרכך אותם עם הומור, כדי שלכאורה לא יאבדו מהחשיבות שלהם. אלו אותם אנשים שחושבים שהומור משמעו "לעשות צחוק" מנושא חשוב.

העובדה שרוב האנשים מגיבים טוב יותר להומור, מאשר לזעף וצדקנות, לא משנה את זה שאנחנו אוהבים את החיים שלנו קשים, חד משמעיים, ומאוד מאוד רציניים. חבל שכך, אבל זה עדיין לא מונע מיוצרים מסויימים לראות את ההומור גם במצבים קיצוניים, ולהשתמש בו באופן אינטליגנטי.

ארי סנדל, צעיר אמריקאי יהודי (אימו ישראלית לשעבר), יצר את "סיפור הגדה המערבית", הומאז' אמריקאי מבודח ל"סיפור הפרברים", שמבוסס לכשעצמו על סיפור רומיאו ויוליה. "סיפור הגדה המערבית", הוא קומדיה מוסיקלית, על דוד, חייל ישראלי, ופטימה, צעירה ערביה יפיפיה שעובדת במסעדה משפחתית. המסעדה, "חומוס האט", מתחרה ב"כושר קינג", (מלשון "כשר", ולא כמו "הולמס פלייס"), המסעדה היהודית. המתחים בין שתי המסעדות, מביאים להתלקחות ממשית ומטאפורית, בזמן שדוד ופטימה מנסים לשמר את אהבתם הבלתי אפשרית. הסוף, כמובן, כמו במחזמר קומי, טוב בהרבה מן המציאות הקיימת אצלנו.
 
יוליה הפלשתינאית (יח"צ)
 יוליה הפלשתינאית (יח"צ)   
יכול להיות שהריחוק הפיזי והמנטאלי מן המציאות שבאמת בוערת תחת רגלי הפלשתינאים והישראלים, הוא זה שאיפשר לארי סנדל, לבחון את הדברים מתוך הומור, ונתן לו יתרון על פני יוצר ישראלי או פלשתיני, להיות קליל כל כך ביחס לסכסוך עקוב מדם הנמשך שנים על גבי שנים.

המחזמר טוב הלב והמבדר הזה, זכה באוסקר 2007 בקטגוריית הסרט הקצר, מה שבאופן אישי נראה לי כהיסחפות קלה, בעיקר משום שמדובר בסרט נחמד, אבל לא הרבה יותר מזה. הסרט הוא בין פארודיה ובין עיבוד רציני ל"סיפור הפרברים". ההקבלה לסכסוך הערבי-ישראלי משעשע אבל לא מגיע להיות סאטירי נושכני , או כזה שמציע פתרון אמיתי המובלע בסרט קומי.

בסופו של דבר, המבט החיצוני של סנדלר על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, יוצר אמירה מעט פשטנית, אבל באשר לזווית ההתבוננות הלא שכיחה, ועל הקלילות, בהחלט מגיעה לסרט הכרה. לא מצחיק כמו "הפטיש העברי", אבל בהחלט ראוי לצפייה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by