בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עכשיו אני 
 
 
אייל רוב

רפאל סאדיק, שעבד עם כולם אבל נשאר אחד הסודות השמורים ביותר במוסיקה השחורה, מספר לאייל רוב על אלבום הסולו הראשון והמהולל שלו, מגלה עם מי הכי היה רוצה לעבוד ומסביר למה חברות התקליטים באמת מתכוונות כשהן מכנות משהו "נו-סול"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קשה להסביר איך לאחר 20 שנה בעסק - אחרי שכתב, ניגן ושר לאמנים כמו הלוניז, נוטי ביי נייצ'ר, סנופ דוג, טרייב קולד קווסט, וויטני יוסטון, פאט ג'ו, דיאנג'לו, מקסוול, בילאל, אנג'י סטון והרוטס ואחרי שהיה חבר בשני הרכבים פופולאריים - טוני! טוני! טון'! של סוף שנות השמונים-תחילת הניינטיז ולוסי פרל, מעין סופר גרופ של המוסיקה השחורה - רפאל סאדיק נותר אלמוני לאיש מן הישוב החמוש באוזניים כרויות. צניעות וסבלנות שיא יכולים להיות תחילותו של הסבר.

סאדיק הוא מסוג האמנים האלה שתמיד תשמעו את השם שלהם בשיחות של מטורפים למוסיקה, מהסוג שקוראים (ואפילו זוכרים) את הקרדיטים, התודות, רשימת הדגימות וטכנאי ההקלטות על עטיפות התקליטים ונהנים להתווכח ולהתנצח לא פחות מאשר להקשיב למוסיקה. המשוגעים האלה למוסיקה, אלא שתמיד תלכו לשאול אותם על שם הקטע הזה שאתם לא מצליחים לזכור. סוד מקצועי שכזה.

הביוגרפיה המקוצרת של סאדיק כוללת עיסוק אינטנסיבי במוסיקה החל מגיל 4 (במקהלת גוספל), למידה סקרנית על כל כלי נגינה שהצליח לשים עליו את היד, הקמת הרכב עם האח והבן דוד, הפקה כתיבה לספקטרום מרשים של אמנים (בנקודת הקיצון תמצאו את הבי ג'יז) ויצירת תנועה מוסיקלית שהחזירה את הכבוד והאורסול לקציפת הביצים הוורודה שהיה האר'נ'בי עד למחצית השנייה של הניינטיז.

"Nu-Soul" הייתה ההגדרה שבה השתמשו המגזינים כשיצאו מגדרם במקרה של "Voodoo" של ד'אנג'לו, כשהתרשמו מאלבום הבכורה של בילאל וכשחיפשו את הטלפון של אנג'י סטון. הטאץ' של סאדיק - ולעיתים קרובות הרבה יותר מזה - נמצא בכל האלבומים האלו.

ואחרי כל זה, מביא אותה רפאל, בעזרת חברת ההפקה והלייבל שהקים במשך אותן 20 שנה, ב"Instant Vintage" - אלבום שהולך פצצות עם מעשה אהבים נוטף עסיס לאורו של תנור החימום האנמי שלכם. סאדיק מגיע עם כל הסול הכי רע (במובן הטוב), שורט, מלודי, עם הרבה אמונה והרבה מאוד כיוונים מוסיקליים שמתחילים ברוק, פולק, פ'אנק והיפ הופ. הוא קורא לזה בפשטות "גוספדליק".
 
 
גוספדליק - אפשר לומר שהביטוי הזה מגדיר את קצוות הספקטרום המוסיקלי שלך, הגוספל והפסיכדליה?

"כן, אפשר להגיד שהסאונד של האלבום הזה שואב במקביל מהגוספל ומהפסיכדליה, בעיקר 'פאנקדליק' לצורך הענין. לפני ההיפ הופ, אלו היו שני הסגנונות המוסיקליים שהיו דומיננטים בחיי כשהתחלתי להקשיב למוסיקה בגיל מאוד צעיר".

ואם כבר אנחנו בכותרות, מה עומד מאחורי שם התקליט "Instant Vintage"?

"אהממ, בעיקר ההרגשה הזאת של למצוא תקליט, ההתרגשות שגורמת לידיים שלך לרעוד כשזה קורה. זה בעיקר משהו שמדבר לכל הג'אנקיז של הוויניל. ואנשים כאלו מתייחסים לתקליטים כאל חלק מעצמם, מהאישיות שלהם, מטפלים ומטפחים אותם - במיוחד את התקליטים הישנים - וזה בדיוק מה שהתקליט הזה מגלם עבורי".

איך זה הרגיש לעשות, בפעם הראשונה, אלבום שהוא כולו שלך ולא של מישהו אחר?

זה באמת הרגיש כמו הפעם הראשונה; אתה לומד הרבה דברים חדשים על עצמך ומקווה ליצור את הרושם הנכון כדי לתת לאנשים מושג מי אתה באמת. חשוב מזה, היה לי את החופש המלא לעשות את מה שתמיד רציתי לעשות בסגנונות סאונד שונים ולעבוד עם מי שאני רוצה - כמו די ג'יי היי-טק (שותפו לשעבר של טאליב קוואלי ומפיק היפ הופ עולה - א.ר.), והכל בשביל לתת תמונת סאונד גדולה, אמיתית ומשקפת ככל שניתן את העולם המוסיקלי שבשמו אני פועל.
 
 
ההצלחה היחסית של אלבומיהם של ד'אנג'לו, ג'יל סקוט, בילאל ואנג'י סטון - כולם אלבומים שהיית מעורב בהם - הפכה את הדרך שלך לאלבום סולו לקלה יותר, כעת שתנועת ה"נו סול" מבוססת דיה?

אני לא כל כך בעד המונח הזה, נו סול, ודי מסתייג מההגדרות של אנשים ומההתייחסות לזה כאל מוסיקת נשמה חדשה, מעודכנת לימים אלו; נשמה, בעיקר במוסיקה, לא צריכה את כל ההגדרות האלו. אבל אם נחזור לשאלה שלך, אז כן, במידה מסויימת לשמוע אנשים קולטים ואוהבים שירים שכתבת, ושבוצעו בהתכוונות אמיתית, עושה לך משהו כשאתה מנסה לעשות את זה לבד.

כתבת להיטים בטוני, שירים גרוביים בלוסי פרל וקינות סול לאנשים אחרים. איך אתה מתמודד עם האספקטים השונים בקריירה המוסיקלית שלך?

אני מנסה לעשות טוב את כל מה שמגיע על הדרך, בשביל להתקדם ולגדול מכל דבר. כאמן, העבודה המגוונת שלי לימדה אותי כיצד תעשיית המוסיקה עובדת ברמות וברבדים שונים, והניסיון הזה התנקז לעבודה על התקליט שלי. אף אחד לא ציפה ממני שאני אעשה את להיטי האר'נ'בי של לוסי פרל או טוני. הם לא כל כך קלטו את המוסיקה שאני עושה אבל זה בסדר, כי זה תקליט בשביל האנשים ובארה"ב תקליטים כמו שלי מוכרים במקסימום 175,000 עותקים. גדלתי בתור ילד שחרש מועדונים בריקודים וזה פתח לי את הראש לכל מיני סגנונות שונים. היום תשמע אותי מאזין גם ל-NERD (הפרוייקט הראשון של הנפטונז - א.ר.) וגם לקווינס אוף דה סטונאייג' - זו בסך הכל מוסיקה.

העובדה שיצרת אלבום מורכב ומסועף, שמכיל בתוכו רוק, פ'אנק, היפ הופ, ג'אז סול, יו ניים איט, קשורה למעורבות שלך והנסיון שלך בתהליכי העשייה של חברות התקליטים? היום יש לך לייבל משלך, חברת הפקות ואפילו אולפן חדש.

כן, זה הפך את תהליך העבודה לקל יותר, אני יודע איך לדבר עם אנשים ברמות שונות, לעבוד ביחד עם צוות שכל אחד יודע בדיוק מה עליו לעשות כדי שזה יצליח, ואחרי השנים האלה אני שמח שיכולתי לייצר לעצמי סביבת עבודה נוחה שמאפשרת לי לעשות, מה שבא לי בעצם.
 
 
בוא נחזור שנייה לנו סול. אמרת שאתה די מסתייג מהמונח הזה, ולדעת מוסיקאים ומבקרי מוסיקה אתה נחשב לחלוץ העיקרי בז'אנר. אז מה נהיה עם המונח הזה - יש באמת נשמה חדשה למילניום החדש או שזו בסך הכל מוסיקה טובה?

זו בעיקר מוסיקה טובה. תראה אני לא כועס על המונח הזה או סולד ממנו, אני אישית מעדיף את המילה "גוספדליק", אבל תמיד יהיו אלה שיגידו 'בוא נרים טלפון לרפאל ונקבל את הסאונד של הנו סול, חייבים שיר אחד כזה באלבום'. אני קודם כל אמן, ואני חושב שהתפקיד של אמנים הוא לדחוף קדימה ולשנות דברים. המונח הזה, נו סול, הפך לכלי שיווק בתעשיית המוסיקה, מעין תווית כזאת שנוח להדביק על אלבומים שמנסים לעשות את זה אחרת באר'נ'בי ואף אחד לא מצפה מהם למכור שלוש פלטינות, אז שמים תווית, כמעין תג איכות כזה להגיע לכמה אנשים מחוץ למעגלי הצריכה הקלאסיים של המוסיקה. בחברות התקליטים זה בסך הכל שם קוד לאלבום שבמקסימום יגיע למיליון עותקים.

כתבת פעם שיר למישהו שגרם לך להגיד "כוס אמק, הייתי צריך להשאיר אותו לעצמי"?

לא. שיר טוב ככל שיהיה, אני תמיד נוהג לשאוף לטוב ממנו; זה מגדיל לך את האתגר וכמובן את התעריף שלך.

בתור זמר סול, אם היית יכול לעשות את הגירסה שלך לפרוייקט "The Best Of Both Worlds" של ג'יי זי ואר קלי, עם איזה ראפר היית רוצה לעבוד?

נאס, ללא ספק, נאס. הוא המשורר האמיתי של ההיפ הופ כיום; תקשיב לאלבום החדש שלו ותשמע את האיש שמדבר הכי נכון על המצב של היום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by