בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
המלאך הכחול זה עם חיות? 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור מבקש קצת יותר חומר ארכיוני מימי ברלין הדקדנטית של מרלן דיטריך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דיוויד ריבה רצה לעשות סרט על סבתא שלו, זכרה לברכה. לרוב סרטים כאלה מתמצים בכמה שוטים נוגים של עציץ קמל על מרפסת תל-אביבית, קטעי ארכיון מתקופות קשות מעבר לים וקריינות שחוזרת ומתגעגעת לקציצות ההן, שרק היא יכלה לעשות. ספק רב אם נתקלתם בחייכם בסרט-על-סבתא בו חושף הנכד את התקופה בה הדרדרה סבתא לסמים קשים, נאלצה לממן את התחביב הממכר הזה שלה בחוף תל-ברוך, עד שיום אחד לא נזהרה, ואמא של הבמאי נולדה.

הסבתא של דיוויד ריבה היתה מרלן דיטריך. ומרלן דיטריך היתה אחד מאותם פרפרים חופשיים שעשו בחייהם כמה דברים ששתיקתם של שמרנים וצבועים יפה להם. היא היתה מאלה שלא נתנו לאף אחד לשים עליהם את היד בבעלות, ואפילו מי שהיה בעלה היה יותר ידיד אבהי ופחות איש בלעדי. דיטריך גם לא ממש הקפידה על הגבול הביולוגי בין גברים ונשים, והכניסה את כולם לסל הזיונים שלה. כסבתא, כל התכונות הנפלאות האלה הופכות לפאדיחה גדולה.

לכן הופך ריבה את סבתא-דיטריך, אל מול עינינו המשתאות, ליפה ירקוני עם טוויסט. האשה הגרמניה שרצה עם החיילים האמריקנים, הבחורים שלה, בשדות הקרב של מלחמת העולם השניה, כשאלה נלחמו מול בני ארצה הישנים; אשה שאהבה שניים-שלושה גברים בחייה, ששנאה את המלחמה ואת הפאשיזם והקדישה את השליש האחרון של חייה למיגורם. חוף נורמנדי, לנצח זכור נא את שמותינו.

החלק הראשון של חייה, הכולל את ילדותה בגרמניה, את ימיה בברלין הדקדנטית שבין מלחמות העולם, מוצנע ומטושטש. סבתא מרלן נולדה באיזה מקום רחוק, עשתה כמה דברים שלא ממש משנים, עד שעלתה לארץ, לאמריקה. אולי הבעיה של ריבה היא שרוב מי שליווה את דיטריך בשנים ההן קבור ומרקיב מכדי לתת עדות פוטוגנית בפני המצלמה, אבל עושה רושם שריבה פשוט מפחד מדי מכל המוקשים הביוגרפיים שכלולים בתקופה הזו, עת היתה סבת'לה אשה צעירה וחשקנית.

החלק השני של חייה, בו מעדיף ריבה להתמקד, מפחיד הרבה פחות. שם דיטריך היא גיבורה קלאסית, זו שמשכילה לראות את הנולד בארצה, נוקטת עמדה ברורה ואמיצה מול הנאציזם, מוכנה לשלם את המחיר שבנתק מהעם והמולדת. ערוב ימיה, בו הופכת אשת הזוהר הזו לשלט אנטי-מלחמתי מהלך, גם הוא נושא עמו איכויות הירואיות. הביוגרפיות הקודמות של דיטריך מרמזות שגם מהתקופה הזו היה יכול ביוגרף קולנועי לזהות מעט פגמים אנושיים בדמותה של הגיבורה, אבל לריבה אין כל מוטיבציה לעשות כן.

ועם זאת, חייב אדם להודות, שמחציתו השניה של הסרט מרגשת למדי. הסיפור ההירואי והמעט טראגי של מי שהשתתפה במלחמה בתפקיד לא צפוי, ראתה את האיוולת והזוועה שבה ונשאה עמה עד מותה את הרושם הזה, מצליח לסחוט רפרוף של הלב מדי כמה דקות. ריבוי העדויות מוסיף צבע, עומק והומור לקטעי הארכיון מחוייבי המציאות, והתוצאה מרגשת לכל הדעות. אכן, יופי של סבתא היתה לו, לדיוויד ריבה.

נ.ב קצר - בסוף החודש יקדיש סינמטק תל-אביב כמה ימים לסרטיה של דיטריך, וביניהן יוקרן גם "מרלן", סרט התעודה שיצר מקסימיליאן של עוד בחייה של האלילה. מומלץ לבוא ולהשוות בין הסבתא הנערצת של דייויד והחידה המינית האפלה שמציג של.

____________________________________________________________________
מרלן דיטריך - השיר שלה, גרמניה/ארה"ב 2001, 100 דקות (למידע על זמני הקרנת הסרט)

אתר למרלן דיטריך
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by