בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
Fאנקדליקטס 
 
 
ערן דינר

ערן דינר חושב ש"בדרך אל עצמי" הוא צעד מבורך בדרך לחזרתה המלאה של רותי נבון לפעילות ציבורית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למשך שלוש שנים, שהן הרף עין במונחי קריירה, רותי נבון היתה המבצעת הגדולה ביותר שהצמיח הרוק הישראלי. עם קול אדיר, כשרון טבעי לשירת רוק'נ'רול ו-ורסטיליות שאפשרה לה לשיר זמר תהילה למחתרת ניל"י ומיד אחר כך סוכריית פופ סקסית כ"חשמל בכפות ידיך".

אחרי המחזמר "אל תקרא לי שחור", אלבום אחד ויחיד וכמה להיטים, עזבה נבון בתחילה את הארץ, ואחר כך בכלל את הבלי העולם הזה, והסתגרה בתוך העולם החרדי. נראה היה שבדומה לאמנים ישראליים אחרים שעברו תהליך דומה, גם את רותי נבון, זמרת הרוק הטובה ביותר שצמחה כאן אי פעם, איבדנו לטובת השביס.

אבל היא דווקא חזרה. בתחילה במופעים קטנים ומהוססים, ועם הביטחון שחזר, יותר ויותר. כעת היא עובדת על חומר לאלבום חדש ובינתיים משחררת אלבום לייב המתעד את ראשית הקאמבק - ההופעה בפסטיבל הג'אז בים האדום מקיץ 2000.

לא ברור אם זו האכסניה או בחירה בכיוון אמנותי חדש, אבל רותי נבון 2000 היא זמרת Fאנק וסול שחורה משחור. מבין תשעת הקטעים באלבום ההופעה החדש, חמישה שירים הם גרסאות כיסוי לסטנדרטים של סול ודיסקו: ווייטהד ומק'פאדן, ארית'ה פרנקלין, שניים משל סטיבי וונדר, ואף הג'קסון פייב ("Never Can Say Goodbye" שזכה לעשרות ביצועים נוספים). מכולם מתבלטת הגרסה ל"Higher Ground" של וונדר, הקרויה בתרגומו של אהוד מנור "החיבור המושלם", ומציגה Fאנק משובח ויעיל באחד הקטעים הבולטים באלבום. הקאברים האחרים לא עומדים באותה רמה, והתחושה היא של פספוס משום שלמרות, ואולי אפילו בגלל הכרותו המוגבלת של הקהל הישראלי עם פאנק וסול, מוטב היה לו הבחירות היו צפויות מעט פחות מ"Natural Woman" המכובד-אך-שחוק של ארית'ה, למשל.

בין גרסאות הכיסוי שולבו שלושת הלהיטים הגדולים מימי האלבום הראשון - "חשמל בכפות ידיך", "גשם בעיתו" ו"בין האצבעות", גם הם בעיבודים שחומים וחדשים. במקרה של "בין האצבעות", להיט קלאסי משולחנו של המאסטרו צביקה פיק, זה עובד לא רע. בשני השירים האחרים פחות.

הגילוי הנעים ביותר בהאזנה ל"במסע אל עצמי" הוא שרותי נבון היא עדיין זמרת ענקית ש-30 שנות היעדרותה מהבמות לא פגמו כלל ביכולותיה כפרפורמרית משופשפת. אך למרות הפגנת היכולת המרשימה, "בדרך אל עצמי" מתקשה להלהיב באמת ונראה שהוא סובל מבעיה המשותפת לרוב אלבומי ההופעה - משהו מההתלהבות של המופע החי אובד בדרך לפלסטיק. שמוליק בודגוב, שחתום על ההפקה המוסיקלית, הוציא תחת ידו אלבום מצוחצח ומלוטש אך חסר שאר רוח.

כשמו, "בדרך אל עצמי" לא מיועד להיות יותר משלב זמני בתהליך חזרתה של רותי נבון לפעילות. תמונת פולארויד משלב מוקדם יחסית בדרך. יותר משהוא נועד להציג כיוונים חדשים, הוא מעורר התרפקות על להיטים ישנים ומוכרים, של נבון עצמה ושל אחרים, ויוצר ציפיה לקראת האלבום החדש. רמז לכיוון מספק שיר הנושא "במסע אל עצמי", שהוא גם השיר החדש היחיד באלבום. כאן תפר אהוד מנור לנבון טקסט סמי-ביוגרפי (ולו ידעתי שבסוף / אני אצחק שם על החוף / הייתי כמו ענן / נוסעת לי מזמן / אל עצמי ואל שמי / הייתי חוזרת מזמן / אלי ואליך וכאן).

אלבום מקורי חדש ומוצלח יסמן סופית את חזרתה, הפנומנלית לפי כל קנה מידה, של רותי נבון. על כתפיו הצרות של "בדרך אל עצמי" מומלץ לא להעמיס ציפיות כה גדולות.

_________________________
רותי נבון: "בדרך אל עצמי", (NMC)

האזנה לקטעים מכל שירי האלבום
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by