בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אלון עולה 

אלון עולה

 
 
אמיר עמרמי

אחרי עשור של פרויקטים אחרים, אלון אולארצ'יק חוזר עם אלבום הקונספט הכפול, "רוק & רוך". אמיר עמרמי לא נפל מהקונספט, אבל התרגש מהקאמבק היפה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
וזה אלון (צילום: אילן בשור)
 וזה אלון (צילום: אילן בשור)   
אלבום כפול של אלון אולארצ'יק אחרי עשר שנים של ירידה למחתרת אינסטרומנטאלית, חפירה בסולמות ותיאוריה, הלחנה למגירה ומה לא, בהחלט יכול להיחשב כאירוע מכונן במוסיקה הישראלית. עם יד על הלב, התגעגענו אלון. אבל לפני שנגיע לאלבום, אי אפשר להתעלם מהשאלה למה זה לקח לו כל כך הרבה זמן.

אלון אולארצ'יק ידוע בפי שוחרי מוסיקה כ"מוסיקאי של מוסיקאים". הלחנים שלו מורכבים, הוא מלודיסט מקורי ובסיסט בחסד. אבל כיוצר ישראלי בישראל, ההגדרה הזאת גם היתה לו לרועץ. אולארצ'יק, במקומות שבהן התרבות מפרגנת ליוצריה יותר ממשבצת של מטר על מטר, היה נחשב כבעל סאונד ייחודי, אמן מקורי בעל חותמת אישית. אבל זה מה שקורה לזרם המרכזי במוסיקה הישראלית, שבחלקו הגדול משדר בינוניות. אינפלציית הסינגר-סונגרייטרים הביאה עמה יוצרים רבים, שחלקם פשוט משעמם עד כדי תשוקת תלייה. ואלון אולארצ'יק נעלם לעשור.

האלבום הכפול "רוק & רוך" הוא מפעל יפה בגדול, ובעייתי בגדול. יש כאן אסופה של שירים ששוב מעידים כי אולארצ'יק הוא מעבד בחסד. כלי המיתר וכלי הנשיפה הם ממש יצירות בפני עצמן (בדקו את הגרסה האינסטרומנטלית של "ארץ מלח"), לצד עיבודים ווקאליים שהם פשוט מלאכת מחשבת. זה נשמע כמו משהו זורם וקליל, אבל יש מחשבה מאחורי כל תו וצליל.
 
עטיפת האלבום (יח"צ)
 עטיפת האלבום (יח"צ)   
הבעייתיות של האלבום היא ברמתו הקונספטואלית. בשני חלקיו של האלבום הכפול, "רוק & רוך" מנסה לייצר שתי גרסאות של אולארצ'יק, הבועטת והמלטפת. אלא שנסיון להציג את אולארצ'יק בדרך דיכוטומית כזו, היא משימה שנידונה לכשלון. לבנאדם עושר פנימי ומוסיקלי רחב ומגוון, וממילא קשה יהיה להכיל אותו תחת שתי הגדרות כלליות.

אולי זה מהלך שיווקי מתחייב. אלבום כפול בוהק יותר לצד האלבומים החדשים האחרים ומשדר יותר כותרת של "חזרתי". זאת בכל זאת תעוזה מסוג מיוחד לחזור אחרי עשר שנים ולצפות שיקנו אותך בכמויות כשההיצע של אמנים צעירים ובכלל, גדול מאוד. קטונתי מלהבין את השיקול הקונספטואלי, אבל כדאי גם לזכור שקונספט - כמו שאומר עדי מדנס - הורג את האמנות.

21 שירים מופיעים באלבום הכפול הזה, רובם טובים ויפים ובכמה אחרים העיבודים נמצאים עשר רמות מעל הטקסט ("רזה" למשל, היה צריך להשארת על רצפת חדר העריכה). אבל אז ישנם "הוא מאוהב" ו"מאוהב מדי", "ארץ מלח", "Jam" (הארוך והמצוין- קטע אינסטרומנטלי בן 20 דקות), "בואי נתחבק", "אריס" (האישי והמרגש), "ערב יום שישי" (שחותם את שני האלבומים) – כל אלה מרכיבים יותר משעה וחצי של מוסיקה איכותית עבור אוהבי אולארצ'יק - המוסיקאים או חובבי המוסיקה האחרים.

אלון אולארצ'יק "רוק & רוך" (אלבום כפול) / התו השמיני (95:27 דק')

לאתר הרשמי של האלבום>>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by