בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שרוך זה לא ברוך 
 
 
ניר נון נוה

ניר נוה מסביר לאורלי גונן שהוא משתמש בשרוכים כדי להבהיר עם מי בכוונתו להיכנס למיטה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין לי כל דבר אישי נגד אורלי גונן, הקולגה המצויינת שלי כאן, אולם מרגע שיצאה בקריאה רמה כנגד טרנד מחזיקי המפתחות, אני נאלץ להפשיל שרוולים, להשחיז מפתחות ולמתוח שרוכים. לא ניתן להכפישנו כך סתם.

גם אני הייתי ילד מפתח. החל מיומי הראשון בכיתה א' השתרבב מצווארי שרוך עצבני שכזה, עשוי חבל ניילון לבן ומשפיל, עם קשר סבתא ענק ממדים שתמיד בלט מתוך החולצה. הטראומה עדיין צרובה בי קשות, והמחזור שלי, בניגוד לזה של גונן, לא התברך בהמצאת המיקרוגל ופיצה מקפיצה. אנחנו התעסקנו עם תנורים של ממש וטיגון שניצל על אש חיה. במיוחד בראשל"צ.

העובדה שאורלי יוצאת באופן חסר תקדים נגד אופנת שרוכי המפתחות שהחלה, סוף סוף, להתפשט גם במחוזותינו, נובעת מן הסתם מאי הבנה בסיסית של האלמנט, כמו גם משימוש לא נכון בו.

לפני קצת יותר משנה החל הטרנד החדש לפרוץ בבירות אירופה, שהפכו תוך דקות לשרוך ארוך, צבעוני ומשובב. בברלין, למשל, קשה בימים אלו לצאת מהבית בלעדי השרוך, שאמור במהותו לבצבץ באלגנטיות מכיס המכנס, ולאו דווקא לשבת על הצוואר. העובדה שאצלנו מתקשים להסתגל לכך, עוד תזכה למחקרים אנתרופולוגים מעמיקים.

השרוך הוא פרקטי מאין כמוהו ובעל אמירה וחשיבות בל תתואר. כמו אלמנטים אופנתיים רבים, זהו קודם כל כלי חשוב לקהילת הגייז. במאה ה-21 חלף עבר זמנן של מטפחות שונות ומשונות בכיס האחורי; אט אט צצו להם תחליפים, בעיקר בדמות שרשראות הברזל, שאינטואיטיבית שוייכו לקטגוריית האס אנד אם, והותירו את הטרנדיסטים הבנאליים חסרי כל. והנה, אפנת שרוכי המפתחות מהווה את הפתרון המושלם - גם אופנה וגם הצהרת כוונות והבהרה להעדפה האישית במיטה, על פי מיטב המסורת, כיס ימין או כיס שמאל. רק שבמקום כיס אחורי עוברים לכיס הקדמי. בולט, מוצהר, גאה.

אולם מעבר לכך, מדובר בכלי בסיסי בהעברת מסר חשוב לכלל האומה, גם אם נבצר מבעליו להשתייך לקהילה. מדובר בברומטר למצב הנפשי ובפתיחות לסביבה. נשיאת השרוך בכיס אומרת - "אני אדם סוציאלי, אני חברותי וידידותי לסביבה", וככל שהוא בולט יותר, נושאו מצהיר על פתיחות רבה יותר. כך, השרוך קבור עמוק בכיס בשעות לחץ, כשיש צורך בפורמליות משמימה, אך תמיד זמין להתחיל ולבצבץ החוצה ככל שאנו נינוחים יותר לסובבים אותנו, עד כדי סליזיות לשמה ופתיחות מקסימלית לכל חוויה שהסביבה מוכנה להציע עם חצי מטר המשתלשלים בשובבות מהכיס וזועקים לאקשן.

מותר גם להניחו על צוואר, במעין התרפקות נוסטלגית על העבר ויצירת אחווה לילדי המפתח, עם ניסיון לטיפול בהלם בטראומה ההיא, אולם זהו תפקיד שולי למדי ואף זניח. חוץ מזה, לאבד מפתח כששרוך עבה, אימתני, באורך חצי מטר קשור אליו, זה כמעט בלתי אפשרי.

אז קדימה, הצטיידו בשרוכים מלאי כוונות, מלאי הצהרות, מלאי יופי. אל תתנו למתוסכלים המנסים בכל דרך להרעיף עלינו את כוויות ילדותם לעמוד בדרכינו. תנו לשרוך לנצח.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by