בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גמרו בחוץ 
 
 עוזי אבן (צילום: רלי אברהמי)   
 
דביר בר, הזמן הוורוד

הכנסת הבאה לא תהיה משכן ידידותי לענייני הקהילה. לאחר הדחתה של יעל דיין מכל מקום ריאלי, ולאחר שהיריבות בין מרכיבי ציר השנאה אבן-עדן-אבקסיס במרצ בזבזה כל קול ורוד אפשרי, אפשר לומר שהעניין די אבוד. עכשיו כל מה שנשאר הוא להתנחם בייצוג הלסבי המכובד של עלה ירוק ולהשתעשע ברעיון הקמתה של מפלגה משלנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם היוודע תוצאות הפריימריז במרצ, נראה כי התקווה למצוא נציג משלנו במקום ריאלי במרצ נגוזה לארבע השנים הקרובות. לפני הבחירות הפנימיות במפלגה, בראיון ל"זמן תל-אביב" - מקומון "מעריב" בגוש דן - נשמע ח"כ עוזי אבן מעודד: "אם אבחר, זה לא מפני שאני הומו. במרצ לומדים להכיר אותי בגלל כל מה שאני מייצג, אבל אני מודע לזה שצהוב מוכר עיתונים ומביא רייטינג". בראיון נוסף, לאחר שהיה ברור כי מיקומו של אבן אינו ריאלי (מספר 15 ברשימה), נשמע אבן אחרת: "עם חברים שכאלה וקהילה שכזו - אבדנו. באתר אינטרנט מסוים, שהתמסר לאנשי המחנה המתחרה שלי, נדמה כאילו הכותבים שמו להם למטרה לחסל אותי ואת בני משפחתי. מה לא נאמר עלי שם? שאני חוזר לארון, שאני מסרב לפעול למען הקהילה, שבן זוגי לובש תחתוני נשים, שהוא גיבנת טורדנית, וכיוצא באלו דברי בלע והשמצה מרושעים".

אתה מתכוון לאתר האינטרנט גוגיי?

"אני לא צריך לומר יותר מזה. אני מכנה זאת פוליטיקה של שנאה, אולי אפילו פוליטיקה של הומופוביה מופנמת. אני מקווה שבזכות מאמצי ושקדנותי צומח כיום דור חדש של פעילים, ששנאה וזדון אינם על סדר יומם. כדאי שנתחיל להתנהג כקהילה שערכיה הם סולידריות, הערכה הדדית וכבוד הדדי".

מיהם לדעתך הנפגעים העיקריים כעת?

"ההתפלגות של הקהילה ההומו-לסבית בעת הבחירות הפנימיות של מרצ פגעה בכולנו, ללא יוצא מן הכלל. לא רק ששתי המועמדות האחרות (מיכל עדן ודינה אבקסיס; ד.ב.) לא זכו להיכנס למקומות ריאליים ברשימת מרצ לכנסת, לא רק שאחת מהן (הכוונה לעדן; ד.ב.) תמצא את עצמה כנראה מחוץ למעגל הפעילות הפוליטית עקב התמיכה המינימלית של מצביעי המפלגה בה, אלא שהן גרמו לכך שהייצוג הישיר של הקהילה במוסד המחוקק הפך להיות אפיזודה חולפת בהיסטוריה הישראלית. הייצוג הישיר שלנו במשכן הכנסת הפך להיות קוריוז. אכן, הוכחנו מעל לכל ספק שאנחנו מפולגים, תאבי שררה ומעוררי מדנים".

איך תסביר את העדר שיתוף הפעולה בינך לבין עדן ואבקסיס?

"בדיעבד רואים שלי היה הסיכוי הכי גדול להיבחר. למרות זאת, איש מהצדדים של דינה או מיכל לא פעל מולי במטרה ליצור הידברות, ולא נוצר שיתוף פעולה על רקע משקעים מהעבר. אילו הקהילה היתה פועלת כגוף אחד, הייתי נמצא היום במקום גבוה ברשימה לכנסת, ללא שריון. היה לי ברור ששריונים לרוסים, נשים, נכים וערבים הפכו את ההתמודדות שלי לכמעט בלתי אפשרית".

מי הפריעה לך יותר, דינה אבקסיס או מיכל עדן?

"מצביעיה של דינה היו ממושמעים מאוד, ורובם הגדול הצביעו לדינה לאותו המיקום. זה מה שמכונה דיל, כלומר מצביעים אלה קיבלו הנחיות מפורשות כיצד להצביע - ואכן, הם מילאו את הנדרש מהם. יש מעט חפיפה בין מצביעיה של דינה לאלה שלי ואין תחרות רבה ביני לבינה, מה גם שהיתה אפשרות להצביע לשנינו במקביל. גם בהצבעה למיכל יש טביעת אצבע מובהקת של דיל. הרוב המכריע של המצביעים למיכל הציבו אותה במקום החמישי. יש סבירות גבוהה מאוד להניח שמחנה זה לא הצביע עבורי. חוסר הערכה נכון של סיכויי ההיבחרות של מיכל דרדרו אותה בסופו של דבר עד למקום ה-32. חוסר תמיכה בי מהמחנה שלה גרם לירידתי למקום ה-15. כלומר, מיכל עדן לא רק שלא הצליחה לקדם את עצמה, אלא פגעה חמורות אף בי".

פרישה מהמפלגה עומדת על הפרק?

"בשלב זה אני לא רוצה להגיב מה יהיו צעדי בעתיד, אני חם מדי כרגע. זו בוודאי היתה בשבילי מכה קשה. נוצר מצב שמרצ משדרת לקהילה שהיא מעדיפה מגזרים אחרים על פני הומואים. הרי רומן ברונפמן לא מביא תועלת באופן יחסי למקום שבו הוא שוריין, ועם כל הסימפטיה שלי ליואב קריים, אין לו ניסיון פוליטי מספיק כדי להתברג במקום הגבוה שבו התברג. השילוב של השניים, בתוספת שריון לאשה ולערבי, הבטיח שאוסט הצדה. זה היה ידוע מראש. ראיתי איך זה מגלגל אותי מחוץ למשחק, איך מיכל עדן שמחה לאיד, וזה כואב לי מאוד שהיא מתייחסת אלי כאילו הייתי בניזרי. קהילה כה משוסעת ומפולגת לא תשיג מטרות פוליטיות, אלא אם כן ישתנו כללי המשחק. הרי כבר עשר שנים אני פועל למען הקהילה, למה זה מגיע לי? כבר שכחו מה שעשיתי, כאילו זה לא קיים? מיכל הרעילה את כולם ואמרה שאני כבר לא רלבנטי. היא סנוורה את תומכיה ובכל זאת הגיעה למקום האחרון. אני נותרתי פצוע, מדמם וכואב. כולם עכשיו עוטפים אותי באהבה, פתאום כולם במרצ נזכרים בי, באמת תודה רבה. אם שיטת השריונים לא תשונה, לא אמצא עוד את מקומי במרצ".
 

ראוי כי אבן ייטול קורה מבין עיניו

עדן אמרה בתגובה לדבריו של אבן: "אני מצרה על העובדה שאבן לא נבחר למקום ריאלי ברשימה. אי הצלחתו אינה תוצר של תחרות בין המועמדים בקהילה, מאחר ששלושת המועמדים הציגו תפיסות עולם שונות בתכלית זו מזו. יחד עם זאת, היה מקום לתמיכה הדדית על רקע המאבק המשותף. בעניין זה ראוי כי אבן ייטול קורה מבין עיניו ויפנים כי אין לו בעלות על ייצוג הקהילה. השערותיו של אבן כאילו תפיסת עולמי נובעת מרצון לדרדר אותו ברשימה היא מוזרה מאוד".

"הזמן הוורוד" הציג למיכל עדן מספר שאלות בנוגע להתנהלותה הפוליטית לקראת הבחירות הפנימיות במרצ, אולם עדן סירבה להתייחס אליהן באופן ענייני.

תגובתו של טל איתן, העורך היוצא של גוגיי: "GoGay הוא אתר האינטרנט ומקור המידע הבלתי תלוי היחיד והפופולארי ביותר של הקהילה ההומו-לסבית בישראל היום. טענותיו של אבן, הנובעות כפי הנראה מסירובנו לפרסם הודעות ודברי תעמולה מטעמו אלא בתשלום, לא רק שהן בלתי נכונות - הן אף מטעות ומשמיצות. אני מוצא טעם לפגם בדבריו הדו-פרצופיים של אבן. מן הראוי שמועמדים המתיימרים לייצג את הקהילה ימצאו להם דברים טובים יותר לעשות, מאשר להשמיץ, להטיל דופי ולנסות להכפיש אחרים - בין אם הם מועמדים 'מתחרים' (כלשונו של אבן) או אנשי תקשורת שאינם מוכנים לפעול לתועלתו האישית של אבן. מתוך ההיסטריה הרבה שבאה מצד אבן עם קבלת תוצאות הבחירות, מיהר אבן להטיח האשמות בכל מי שרק יכל, מלבד בעצמו. מן הראוי שאבן ומחנהו יערכו חשבון נפש נוקב בינם לבין עצמם, ומובטחני שאו אז יגיעו לסיבות המדויקות לכישלונם בבחירות במרצ".

דחיקתו של אבן למקום לא ריאלי ברשימת מרצ לכנסת היא גם, לדעת גורמים במפלגה, החמצה שמתבטאת בהרבה מאוד כסף. לא פחות ממאה אלף שקלים מקציבה מרצ מדי שנה לפורום גאות, הפורום ההומו-לסבי של המפלגה. בראש הפורום, שמהווה קבוצת לחץ לא מבוטלת בתוך מרצ (כ-300 חברים), עומד איתי פנקס, לשעבר יו"ר האגודה ומי שבעצמו צפוי להתמודד בבחירות הקרובות על מקום במועצת עיריית תל-אביב, על אותו טיקט ממש. פנקס: "אין ספק שהיום זה לא מספיק להיות הומו. יש היום כל כך הרבה נושאים שמטרידים את האזרחים במדינה, ככה שלהתמקד במועמד הומו או פעילה לסבית רק בגלל זהותם המינית ייראה לי לא נכון. זה נראה אפילו רדוד, עד כדי גרימת עוול למועמד וצמצום האישיות שלו, דבר שהופך אותו ללא רלבנטי".
 

נקמה מתוקה?

דינה אבקסיס, בת זוגה לשעבר של מיכל עדן, עוזרתה הפרלמנטרית של ח"כ זהבה גלאון, חברה בהנהלת מרצ ומקום 19 ברשימה: "אני חושבת שלהיות הומו או לסבית בלבד זה לא מספיק כדי לרוץ לכנסת, כשם שלהיות ערבי זה לא מספיק. בחירה של מועמד לכנסת צריכה להיות על פי פעילותו במפלגה. גם אם ירוצו עשרה הומואים ברשימה, זה לא אומר כלום. צריך לראות מי האנשים ומה יש להם לתרום. דווקא במקרה של מרצ, אתה יכול לראות מפלגה שבאמת דואגת לקהילה: זו המפלגה היחידה שמשריינת שלושה אחוזים לגייז בוועידות המפלגה, במצע שלה יש פרק שלם על הקהילה ההומו-לסבית, יש לה את מיכל במועצת עיריית תל-אביב ואת עוזי, וזה המון ואסור לזלזל בזה".

אבל בסופו של דבר גם במרצ, מפלגה שהומואים ולסביות רבים רואים בה את ביתם, אין נציג לקהילה במקום ריאלי.

"זה לא מדויק. עוזי הגיע למקום התשיעי, לא כולל השריונים, וזה יפה מאוד. אני לא חושבת שהוא היה מסוגל להגיע גבוה יותר, ומה לעשות שהיו שריונים וכולנו נדחקנו אחורה. זה לא שאני חושבת שאילו היינו חוברים שלושתנו יחד אז היינו מגיעים להישג מרשים יותר, מה גם שגם חברי כנסת אחרים לא מתאחדים כדי לסייע איש לרעהו. זה לא שמחר הלסביות שתומכות במיכל היו תומכות בעוזי, כי הוא לא מייצג את הדעות הפמיניסטיות שלהן והוא לא שמאלן כמו שהן היו רוצות, ככה שגם אלמלא המתחים והכאסח הפנימי, התוצאות לא היו שונות בהרבה. עוזי הגיע למקום שלדעתי הוא מצוין, ואני חושבת שאילו מיכל היתה עובדת בבחירות האלה אחרת, היא היתה מסוגלת להגיע למקום גבוה הרבה יותר".

במה טעתה מיכל?

"היא יכלה להגיע גבוה יותר, אילו האסטרטגיה וההתנהגות שלה בחודשיים של הפריימריז היו אחרות. טעות אחת שלה היתה שהיא רצה לחמישייה הראשונה והשנייה במרצ ורבים, לפחות במרצ, שמבינים את השיטה ומכירים את התזוזות שעלולות להתרחש בעקבות השריונים, הבינו שאין ספק שהיא לא תגיע כל כך גבוה, כי היא לא יכולה לעבור את חיים אורון, את רן כהן וותיקים אחרים, ולכן היא נזרקה לחמישייה הרביעית. היא פשוט כיוונה גבוה מדי. חוץ מזה ההכרזה שלה שהיא רצה לתפקיד האשה השנייה במרצ, קרי מול נעמי חזן, היא בעצם קריאה שלא לתמוך בחזן. בכך, לדעתי, נשים רבות במרצ לא יכלו לתמוך, למרות שלעניות דעתי הן מאוד מעריכות את מיכל. נקודה שלישית היא שהיא ניהלה קמפיין נגטיבי: היא אמרה לרבים, ובהם חברי הקרובים, לא לתמוך בי. אנשים מצפים מהמועמדים לבקש את תמיכתם, אך לא אוהבים שהמועמד אומר להם למי לא להצביע. לאורך כל הדרך היא גילתה יוהרה, כוחנות וחוסר תבונה פוליטית. מיכל עדן צריכה לקחת את כל האחריות למעשיה ולתוצאותיהם ולא לזרוק עלי, על בוחרי מרצ ועל שאר העולם את הכישלון שלה. אני חושבת שאחרי מעורבותי בארבע-חמש השנים הטובות של מיכל בפוליטיקה, ניתן היה לתת לי איזשהו קרדיט על המעורבות, העשייה וההצלחה שלה במרצ".

הרבה אנשים סבורים שהתמודדת בעיקר כדי לפגוע בעדן ופחות כדי לקדם את ענייני הקהילה.

"זו אינה נקמנות אישית. מי שקורא את זה רואה שבסך הכל, מלכתחילה ההתנהגות הפוליטית שלה הכשילה אותה. זה לא סוד שלא הייתי תומכת בה בכל מקרה. גם אילו לא הייתי רצה, לא הייתי תומכת בה. אחרי שנים רבות של פעילות פוליטית במרצ, הרגשתי שהגיעה השעה לעלות כיתה ולרוץ לכנסת. נכון, אילו הייתי זוגתה של מיכל, ייתכן שהתמיכה שלי בה והמחויבות שלי לריצה שלה היו גוברות על השאיפות הפוליטיות האישיות שלי, והייתי עוזרת לה כפי שעשיתי בחמש השנים האחרונות. אני חושבת שכל אחד בקהילה יכול להבין את זה, וזאת תוצאה שמיכל, לעניות דעתי, הביאה בחשבון כשהתנהגה כפי שהתנהגה ובעטה בתומכת מספר אחת שלה במרצ, בי".

אילו את לא היית מתמודדת, היא היתה מגיעה למקום גבוה יותר?

"אני לא חושבת. רבים שתמכו בה תמכו גם בי. אני חושבת שלפחות שבעים אחוז מהקולות שלי הם לא על חשבונה. הרי ידוע שבפורום גאות הרבה מהתמיכה בה היתה בגללי. היא עשתה עבודה מצוינת בחמש השנים האחרונות, אבל בפריימריז צריך קשר אישי עם הבוחר, ואותי מכירים אנשים. אני לא אמרתי לאיש לא לתמוך בה. אבל רבות לא הצביעו עבורה מפני שהיא התמודדה מול חזן, ואילו היתה לה תבונה פוליטית, יכול להיות שהיא היתה נכנסת יותר גבוה".

אבל גם בסיבוב השני עוזי אבן לא קיבל את תמיכתך ואת תמיכתה, למרות שהיה ברור שהוא בעל הסיכוי הגבוה מבין השלושה.

"רבים ממכרי תמכו בעוזי".

עוזי טען שהדילים שלכם פגעו בו.

"עוזי בעצמו עשה דיל עם חוסניה ג'בארה וזה פגע בי ובמיכל, וגם הוא עשה את השיקולים שלו. זה אולי היה נכון עבורו, אבל היא חוסמת נשים כמוני וכמו מיכל והצלחתה פוגעת בנו. עוזי לא נקי מדילים, ובכל מקרה הוא לא היה תומך במיכל והיא לא בו. לי הוא פשוט לא הפריע, ואני לא הפרעתי לו. חוץ מזה, נשים או לסביות הן לא עדר והן תומכות במי שמייצג אותן, ובעיני לסביות במרצ הוא לא תמיד נתפס כשמאלני או כפמיניסט מספיק, למרות שאני אומרת תמיד שכל מה שהוא יעשה למען הומואים זה גם למען לסביות. אבל יש עוד חברים במרצ שלסביות מרגישות שהם מקדמים את הצרכים שלהן".

צריך לשריין מקום להומו או ללסבית במרצ?

"הלוואי שנגיע לרמה כזו שבעתיד יהיה מקום לשריון להומו או ללסבית. זה יקרה כשמרצ תהיה יותר חזקה. מפריע לי שאין גם שריון לנציגי שכונות או לגמלאים, ושהכוחות הסוציאל-דמוקרטיים נפגעו. אני יודעת שהרבה היו רוצים את זה".
 
 
גם ד"ר אייל גרוס, חבר בוועידת מרצ ומרצה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שותף להצעת השריון: "צריך להסתכל על המציאות כמו שהיא ולראות שעוזי הגיע למקום השמיני והמכובד אבל נדחק לאחור בגלל השריונים, זה לא בהכרח כישלון".

אבל מבחן התוצאה הוא זה שקובע, והוא זה שקבע שהקהילה נשארה בלי נציג שלה בכנסת.

"היום, יותר מבעבר, אנחנו צריכים לשאול אם הגיע הזמן לבוא מראש ולדרוש מראשי המפלגה שריון מקום לנציג הומו. בדיעבד אני לא יודע מה להגיד, הרי בסופו של דבר הלכו בדרך לא ממש הגיונית, כי הרי עוזי נדחק כדי לפנות מקום למיעוטים אחרים, שבאו על חשבונה של הקהילה. בתוך מרצ צריך לעשות בדק בית לקראת הבחירות הבאות. גם ראשי הקהילה יצטרכו לשבת ולחשוב על השאלה הזו, שהרי השיטה הנוכחית, שבגינה נדחקנו לשוליים, לא מתקבלת על דעתי ועל דעתם של רבים".
 

טומי לפיד - ליברל שמרן?

אבל לא רק אבן, אבקסיס ועדן בקרשים. בקהילה בכלל עדיין מלקקים את הפצעים. לראשונה בישראל התמודדו הומואים ולסביות מוצהרים במפלגות שונות, חלקם ניסו לקפוץ על העגלה ללא עבודת הכנה מוקדמת וחלקם סתם לא מוכרים. איש לא שובץ במקום שנחשב לריאלי. מועמד מעט אנונימי שלא צלחה דרכו בשינוי הוא יצחק (איקי) אלנר. "ידעתי שיהיו נשמות טובות שיתחילו לדבר על הנטיות המיניות שלי, אז החלטתי לשים את זה על השולחן, אין לי במה להתבייש", הוא אומר. אבל מהר מאוד התברר לאלנר, שכדי להיות חבר כנסת לא מספיק להיות בעל נטיות הומוסקסואליות. "נראה שתימנים הם כוח אלקטורלי גדול יותר מהומואים", מסכם אלנר את נסיונו הכושל להתברג ברשימת שינוי, לאחר שלא הוצב באחד מ-18 המקומות הראשונים.

התמודדותו של אלנר ברשימת שינוי על "משבצת ההומו" הפתיעה רבים, בהם גם לא מעט גורמים בקהילה ההומו-לסבית, שלא הכירו אותו קודם לכן. בעוד שאלנר סבר שהתקשורת תעסוק דווקא ברזומה שלו - שכולל בין היתר תפקידי יועץ לשר החינוך אמנון רובינשטיין, עוזר פוליטי ליוסי שריד, מראשי המאבק למען חופש דת ומנכ"ל חוקה לישראל - הרי שהתקשורת, במקרה של אלנר, העדיפה להבליט דווקא את היותו הומו.

אלנר: "באיזשהו מקום, היציאה שלי מהארון מבחינה תקשורתית אולי אפילו הזיקה לי בקרב הגווארדיה הוותיקה של שינוי, שבה חברים 'הליברלים השמרנים', שטענו כי הצבת מועמד הומו מוצהר ברשימת המפלגה תגרום לאובדן קולות. אני לא חושב ככה, ולא הרגשתי שמתייחסים אלי בתור הומו. אמנם היה מעט הלם בשינוי, מעין הפתעה שבן אדם בא ואומר באופן פומבי שהוא מבקש לגייס את הקול של הקהילה, אבל עברנו גם את זה. היה חשוב לי לחשוף את היותי הומו גם בעבור הרבה מאוד אנשים שחיים בארון והחברה לא מקבלת אותם. לא חשבתי שיציאתי מהארון אמורה להוות בעיה לשינוי סביב השאלה אם מתאים לה שאדם כזה ירוץ מטעמה. הרי אם שינוי היתה רוצה מועמד מהקהילה רק בגלל היותו הומו, אין שום קושי בעולם לאסוף איזה הומו או לסבית מהרחוב".

אלנר, כאמור, התגייס לעזרתה של הקהילה, ומנגד היו בקהילה מי שהתגייסו לתמוך בו. אדיר שטיינר, מי שמשמש בין היתר כיועצו של רון חולדאי לענייני הקהילה ההומו-לסבית, מיהר לארגן פגישה בין ראשי הקהילה לבין יוסף (טומי) לפיד, יו"ר מפלגת שינוי. לפיד, יש לציין, דאג להתקרב בשנים האחרונות לקהילה: הוא נכח בחנוכת בית האגודה ההומו-לסבית לפני שנתיים ונחשב אורח של כבוד במצעדי הגאווה בשלוש השנים האחרונות. המפלגה אף מפרסמת בקביעות מודעות תמיכה שונות ב"הזמן הוורוד". אבל למרות תמיכתה הפסיבית של שינוי, שטיינר מסכם את הפריימריז בשינוי כאכזבה: "אני מאוכזב מטומי, כי חוץ מהתחייבות כלפי הקהילה באופן כללי, הוא לא תרם דבר לסיכוייו של איקי להיכנס למקום ריאלי ברשימה. אפילו טלפון אחד הוא לא הרים למי מחברי מועצת שינוי כדי שאלה יתמכו באלנר, וזה מצער במיוחד, ולו רק מפני שטומי הוא חבר אמת של הקהילה. כשהדברים הגיעו לרגע האמת, הוא לא עשה את הצעד המתבקש הנוסף, ככל הנראה בגלל אילוצים פנימיים בשינוי".

ח"כ לפיד אומר בתגובה: "עכשיו, כשאני עומד בראש מפלגה ליברלית ונאורה, אני צריך להזדהות עם עניינים של נאורות וליברליות, ואני עושה זאת בכנות. באיזשהו מקום, ההומואים והלסביות הם היהודים של האנושות ותמיד היו מיעוט נרדף על לא עוול בכפם, ולכן יש לי אמפתיה כלפיהם".

ויחד עם זאת, העדפת שלא להביע תמיכה פומבית כלשהי באלנר.

"אמרתי שאני אשמח אם הוא ייבחר, אבל לא הבעתי דעה, כמו שלא היה שום נציג או מועמד שלא חיפש את תמיכתי בצורה פומבית. כל אחד ידע שאני תומך באיקי, וגם כעת אני חושב שהוא ראוי, אבל אני לא בעד דברים מלאכותיים. כל אחד צריך להתמודד בעצמו ולשכנע את הבוחרים לבחור בו". כך או כך, זמן קצר לאחר השיחה עם לפיד, מיהר האחרון ליצור קשר עם אלנר ולהציע לו לעמוד במקום ה-19 (והלא ריאלי) ברשימת שינוי לכנסת. גורם בקהילה ההומו-לסבית: "טומי מנסה כעת למזער נזקים, כדי שכל המאמץ של שינוי לקרוץ לקהילה בשנים האחרונות לא יירד לטמיון ב-28 בינואר. אין ספק שיש תחושה קשה בקהילה, כי שינוי ניסו לנצל את הקהילה למטרות פוליטיות".

ויש מי שהגיעה ממש במקרה לזירה הפוליטית על הטיקט הלסבי. זו היא תמרה שרייבר, שהתמודדה על מקום ברשימת עלה ירוק (ששלוש נשים בעשירייה הפותחת שלה הן לסביות מוצהרות; ד.ב.). שרייבר, שהגיעה למקום השמיני ברשימה: "פנו אלי מהתנועה יותר כי אני מזוהה כפמיניסטית וכמי שעוסקת בחיי לילה, ורק אז גילו במקרה שאני גם לסבית. המצע של עלה ירוק הוא סופר גיי-פרנדלי ומתייחס בצורה בולטת וברורה לזכויות של הקהילה".

היית מצפה לשריון לנציגה לסבית ברשימה?

"אני אישית בעד אפליה מתקנת, בדיוק כמו שאני סבורה שמפלגות שיש להן שריון, בהחלט צריכות לשריין מקום גבוה ברשימה לנציג של הקהילה, אבל השריון צריך להיות עם היגיון".
 

השלב הבא - מפלגה ורודה?

יש כבר מי שמשתעשעים היום ברעיון הקמת מפלגה ורודה. שאול גונן, פעיל בקהילה ומי שהתמודד בעצמו על מקום ברשימת שינוי לכנסת: "הקהילה שלנו כבר התבגרה פוליטית ודורשת נציגים משלה בכנסת. כשרואים את השריונים שנעשים למגזרים שונים במפלגות בצורה חסרת פרופורציה לגודלם, אני חושב שזה הזמן להקים מפלגה ורודה, שתבסס את כוחה לקראת הבחירות הבאות. היחס של המפלגות לקהילה הוא זה שלמעשה דוחף אותנו להקמת מפלגה שכזו. כשההומואים והלסביות עומדים מהצד ורואים שמעבר להצהרות של פוליטיקאים ולחיבוקים מדומים לא מתבצעים מעשים בשטח, זה די מאכזב. אני הרי ידעתי שלא אזכה למקום ריאלי בשינוי בלי תמיכה של ראשי המפלגה, ונוצר מצב שהכוח האלקטורלי של ההומואים והלסביות לא מתורגם לשטח. אם מסתכלים על הציבור הרוסי, לדוגמה, אפשר לראות שהמפלגות הרוסיות קמו רק אחרי שנפשו של הציבור הרוסי נקעה מהבטחות שונות, ואין לי ספק שזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים".

לדעתו של גונן שותף אלנר: "יש היום מקום למפלגה ורודה, שתקדם טוב יותר את האינטרסים של הקהילה". איתי פנקס: "מפלגה ורודה היא דבר נכון כמו לבסס קריירה פוליטית על היותך הומו בלבד - טעות מוחלטת. ש"ס או מפלגות דתיות ומגזריות אחרות הן לא דוגמה לחיקוי עבורי. אני סבור שהדרך שלנו להשיג זכויות תהיה יותר מוצלחת אם ניאבק גם על זכויות של מיעוטים אחרים ובנושאים אחרים ולא נאחז רק בדגל אחד".

שטיינר: "אני לא בטוח שיש למפלגה ורודה סיכוי גדול. אולי אילו היינו נשארים בעידן של בחירה ישירה היה טעם לשקול את זה, אבל היום, כשכל הומו או לסבית טרודים מן הסתם בעיקר בשאלות של ביטחון ושלום, הקמת מפלגה כזו לא צפויה לסחוף אחריה רבים בקהילה". ומי שבטרם עת צופה את קריסתה של המפלגה הוורודה היא שרייבר: "הומואים ולסביות במפלגה אחת יאכלו אחד את השני. מהיכרותי עם שני הפלגים, זה לא ממש ילך, אבל שווה לנסות". אבקסיס: "הקמת מפלגה ורודה פירושה לתת את הקולות שיצביעו לה למפלגות אחרות. זה כמו שבעבר היו נסיונות להקים מפלגת נשים שלא צלחו. מפלגה עם דגל אחד סופה להתרסק כמו מפלגת המרכז".

כך או כך, בארגוני הקהילה לא מתכוונים להישאר אדישים, ולאחרונה נחתמה בצעד נדיר הצהרת מנהיגות מאוחדת של כל ארגוני הקהילה בארץ (האגודה, הבית הפתוח, קל"ף, תהילה, הפורום החיפאי, TQ, המועצה הפוליטית לזכויות הלהט"ב והעשירון האחר). בין היתר נכתב בהצהרה כי "אנו קוראים לכל המפלגות להצהיר כי ייאבקו להשוואת זכויות בני הקהילה בכל הנוגע להסדרת יחסי הזוגיות, ההורות, המעמד האישי והביטוי המגדרי... אנו קוראים לכל המפלגות להציג במקום ריאלי ברשימותיהן לכנסת מועמדים בני הקהילה ההומו-לסבית וכן מועמדים התומכים במאבקיה של הקהילה... אנו קוראים לבני הקהילה לתת את קולם למפלגות אשר יציבו מועמדים בני הקהילה במקום ריאלי ברשימתן ואשר יבטיחו להיאבק למען זכויות הקהילה". יש לציין כי האגודה, שנהגה עד כה להימנע מכל מעורבות פוליטית, נוקטת לראשונה אקט פוליטי מובהק ואף מינתה את נורה גרינברג, חברת הוועד, כרכזת הלובי הפוליטי של האגודה.

גרינברג אמרה ל"הזמן הוורוד" כי "זו לא הפעם הראשונה שיש לובי כזה, פשוט עד עכשיו זה לא היה מאורגן ונעשה בצורה של כל מיני לוביסטים. מאחורי הקמת הלובי היה הרעיון שלקהילה תהיה כתובת שתעסוק בסוגיות שקשורות אליה בתחומיה השונים. הפונקציה הזו חשובה, וצריך שיהיה מישהו שירכז את זה בעיקר לקראת הכנסת הבאה, שכרגע אנחנו לא יודעים כיצד היא תיראה".
 
בתוך כך נודע כי ליאור קיי, לשעבר פעיל במרצ, הקים לאחרונה פורום הומו-לסבי במפלגת חד"ש. הפורום הטרי יארגן ב-12 בינואר מפגש ראשון של חבר הכנסת ויושב ראש חד"ש, מוחמד ברכה, עם חברים מהקהילה. קיי: "אחרי שנים במרצ הרגשתי שם כאילו זה מפלגת העבודה ב'. גם חברי הקהילה שהתמודדו שם רכבו יותר מדי על הטיקט ההומואי והזניחו תחומים פוליטיים אחרים, שלי אישית היו חסרים. אני מקווה שלמפגש עם ח"כ ברכה יגיעו חברים רבים בקהילה, ושאצליח להקים פורום מכובד לקהילה במפלגה".

מה לחד"ש ולקהילה?

"אל תשכח שח"כ תמר גוז'נסקי תמכה בקהילה במשך שנים, הגיעה לאירועים וסייעה בקידום חוקים חשובים לנו, והיא ידידת אמת. היא לא היתה עושה את כל אלה בלי התמיכה של המפלגה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by