בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הצביעו שפריץ 
 
 
ראובן רייכמן

ראובן רייכמן קולט את המסרים הסמויים שמעביר לו הרב רביץ בתשדירי הבחירות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב רביץ משקה את העציצים במרפסת שלו. "קצת מים, מים חיים, להרוות את הנפש", הוא אומר. על המסך מושפרצת דמותו של עלם טוב מראה ורך שיער. חוטמו הענק זקור בין עיניו הכחולות והשוקקות. הפיאות המשתלשלות משני צדי ראשו, לוחשות לי - "קשור אותנו מסביב לאגן הירכיים שלך. קשור אותנו חזק". מוסיקה חסידית מתנגנת ברקע והעלם פוער וסוגר את שפתיו העבות והלחות. הרב רביץ משפריץ קצת מים על הפטוניות.

ואז, אני לא זוכר בדיוק, מופיעה הכתובת "יהדות התורה" והמוסיקה נעשית איטית יותר ויותר, עוברת בבשר כמו מכות חשמל נעימות, עד שהיא הופכת למין צעקה מוזרה על רקע צלילים אלקטרוניים. פתק של "ג'" מרצד על המסך, מתנער ככלב היוצא מן הים, ומאחוריו נע שומר מסך פסיכדלי. הרב רביץ מכין עכשיו טשועלנט, מרים את מכסה הסיר ובאמצעות פעלול עריכה מודרני - מרים אותו שוב. הנער לבן העור מיישיר אלי את מבטו. הרב רביץ משפריץ. האות ג' חגה מסביב, מהפנטת.

רק מדי פעם אפשר להבחין במין הבזק לבן, כמעט בלתי נראה, ששוטף את המסך. הוא כל כך קצר עד שגם כשעוצרים את ההקלטה בווידיאו לא ברור מה רואים שם. אי אפשר לומר בוודאות שיהדות התורה מנסה להעביר מסרים תת הכרתיים בתשדירי הבחירות שלה, אבל זאת עובדה שהשפתיים המתהדקות של היפיוף לא יוצאות לי מהראש. שככה יעזור לי אלוהים.

תשדירי הבחירות השנה, בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, הם תענוג צרוף. כרגע זאת התוכנית הכי טובה בטלוויזיה. אולי בגלל שיקולים תקציביים ואולי סתם בגלל שהתעייפו, מרבית המפלגות ויתרו על השטיקים הפרסומאיים המלוקקים - אין אפילו קומביין אחד הקוצר שדה שיבולים מזהיב, נעלמו הפועלים עזי המבע ולמרות תדמית ה"סבא הטוב" של שרון הוא לא חונק בין שדי השומן שלו אף לא תינוק אחד. למעשה, תעמולת הבחירות השנה כלל אינה תעמולה. מרבית הפוליטיקאים אינם מסתתרים מאחורי ססמאות או תמונות אוטופיות של שרירים יהודיים משתרגים - זמן המסך מוקדש לניסיונות שכנוע אמיתיים.

המלמולים נמוכי הטון של אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, למשל, בוודאי מצליחים לחולל שינויים מפתיעים בעמדותיהם של אנשים בפגישות בארבע עיניים, אבל כדי לפנות להמונים הוא גייס עזרה משורות מועמדי מפלגתו לכנסת. באולפן דל מצולם צמד מהגיהנום: גבר קירח עם מבט עגום ואשה גבוהה וזקופה, ששכבה עבה של איפור חום משווה לה מראה של קופה. הגבר הוא ד"ר אריה אלדד (לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל) והאשה היא אסתרינה טארטמן. אלדד קורא באיטיות ובריכוז מן הכתב, לשונו הכבדה נחבטת בשיניו. קשה להבין מה הוא אומר, אבל אסתרינה סבלנית כלפיו. לרגעים נדמה שזהו מפגש בין יועצת חינוכית לתלמיד מהכיתה הטיפולית, שאינו יכול להפסיק לסנן דברי שטנה.

בדיוק כמו תאונת דרכים, קשה להתיק מהתשדירים את העיניים. מגן הדוד הניתז מאגרופו של מיכאל קליינר בתשדיר של מפלגת חירות מעביר צמרמורת, ואילו תמונתו של טומי לפיד משינוי, מנופף בנקניקייה, מעוררת צמרמורת מסוג שונה (אותו לפיד, אגב, הגיש תביעת דיבה נגד חברת פיקנטי, בטענה שהמוצר "הנקניקייה ההונגרית טומי" היא בעצם הוא).

אבל את פרצופם האמיתי של הפוליטיקאים חושפת טוב יותר מכולם דווקא מרצ. צעיר עב בשר יושב על כיסא גלגלים באולפן הטלוויזיה. גופו נתון בעווית, אבל במאמץ ניכר הוא מצליח לדבר על זכויות חברתיות. לעתים קולו נוסק למין שאגה שבורה ומכמירת לב, ונראה כי ההקלטה נעצרה לא פעם כדי למחות שרוך של ריר מפיו. האיש סובל ככל הנראה מפגיעה מסוג כלשהוא. כתובית בתחתית המסך מבהירה שזהו מועמד מס' 14 ברשימה. מעניין איך נראים כל השאר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by