בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הו, החומה 

הו, החומה

 
 
יוסי גורביץ

סרט הטלוויזיה "השיטה של פוטין" מתאר כיצד הצליח אדם בינוני להפוך לאחד המנהיגים החזקים וחסרי המעצורים ביותר בעולם. הוא מתעלם, עם זאת, מהסיוע השקט שקיבל מנתיניו. יוסי גורביץ מסביר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איש ק.ג.ב. שעלה לגדולה. פוטין (אימג'בנק/GettyImages)
 איש ק.ג.ב. שעלה לגדולה. פוטין (אימג'בנק/GettyImages)   
"השיטה של פוטין", שחלקו הראשון שודר אמש (ראשון) בערוץ הראשון, הוא סרט חשוב: לראשונה, גורם תקשורת מרכזי מתאר לנו את שליט רוסיה מבלי להתייחס לחומות התדמית שבנה סביבו. הסרט מזכיר לנו שמדובר, בסופו של דבר, באיש ק.ג.ב. שעלה לגדולה.

פוטין היה אחוז אובססיה לריגול וסודיות מגיל צעיר. מורתו – ואני בספק אם יש חברת ביטוח שתוציא לה פוליסה אחרי הראיונות שנתנה בסרט – מתארת אותו כתלמיד שהתקין מנעולים אפילו על מגירות שהכילו רק עיתונים. בגיל 16 ניסה פוטין הנער להתנדב לק.ג.ב., הוא נדחה. שבע שנים מאוחר יותר הוא גויס לארגון.

הסרט מצביע יפה על ההשפעה העיקרית על פוטין: יורי אנדרופוב, יו"ר הק.ג.ב הכל יכול בשנות השבעים, ומי ששימש כשנה וחצי כמזכיר הכללי של ברית המועצות. אנדרופוב הבין שמצבה הכלכלי של רוסיה מונע ממנה להיות מעצמה אמיתית, ושיש צורך ברפורמות רחבות במערכת, רפורמות שהוא לא הצליח לבצע, ושמבוצעות כעת על ידי פוטין.

כמו אנדרופוב, שהטראומה המרכזית של חייו היתה קריסת הסדר הסובייטי במהלך המרד ההונגרי ב-1956, גם פוטין נכח – כסגן אלוף בק.ג.ב. המוצב בגרמניה המזרחית – באירוע משפיל דומה: נפילת חומת ברלין. כמו אנדרופוב, גם הוא נשבע לנקום, גם הוא נשבע להחזיר את רוסיה למעמד שאליה, בעיניו, היא ראויה.

הדיקטטור של העם

ולא רק בעיניו. הסרט מתמקד בשורה ארוכה של פשעים שביצע פוטין נגד העם הרוסי והחוקה הרוסית, ומציין, בהשתאות, את התמיכה העממית העצומה שפוטין זוכה לה. אחד הנתינים מציין יפה שכל שיטה דיקטטורית זקוקה לשני אויבים, חיצוני ופנימי. פוטין מספק לרוסים אויבים בעקביות ראויה להערצה. אבל באויבים, או בתפיסה של אויבים, אין די.
 
בהפגנה שארגן קספרוב נגד פוטין בשנה שעברה (אימג'בנק/GettyImages)
 בהפגנה שארגן קספרוב נגד פוטין בשנה שעברה (אימג'בנק/GettyImages)   
השיטה הכלכלית של פוטין – "הוא מלאים את ההוצאות, ומפריט את ההכנסות", אומר מתנגדו ואלוף העולם בשח לשעבר, גארי קספרוב – רוששה את רוב הרוסים. ההצלחה מרוכזת בעיקר במוסקווה ובסנט פיטרסבורג, ותוחלת החיים הממוצעת של הגבר הרוסי היא 58 שנים. זה לא משנה. פוטין חיסל את העיתונות החופשית, ורק כמה מאות רוסים מחו. הוא החזיר את ההמנון מתקופת סטאלין, וזכה לקריאות תמיכה ממיליוני ווטרנים.

למה זה המצב? בגלל תקופת ילצין. במהלך שמונה השנים בהן שלט השיכור המועד הזה ברוסיה, הוא הפריט את כל נכסי המדינה. לרוב הרוסים לא היו שני רובלים לשפשף יחדיו, ומי שקנה מיליארדים של נכסי ציבור בפרוטות היו קומץ של ספסרים, לא מעט מהם יהודים בארץ אנטישמית מאד, שזכו לכינוי "האוליגרכים". הכלכלה התמוטטה, אבל לא חשוב מכך – קרס גם הכבוד הלאומי.

פוטין, בערמומיות שלא היתה מביישת אף חצרן ביזנטי, תמרן את האוליגרכים, והסרט עוקב ביעילות אחר שורת התרגילים המרשימים שביצע, והם הפכו אותו לנשיא רוסיה. אבל הוא ראה בהם אויבים, אוכלי המדינה. בהמשך, הוא גם נפרע מהם אחד אחד: את הגדולים חיסל, את האחרים ריסן. וההשבה של נכסי הלאום לעם עוררה תשואות מוצדקות.
 
פוטין וידיד (אימג'בנק/GettyImages)
 פוטין וידיד (אימג'בנק/GettyImages)   
זו היתה הצגה, כמובן: מעטים הרוסים שהרוויחו מעלייתם של האוליגרכים, ועוד פחות מנפילתם. אבל זו היתה הצגה מרשימה, והיא לוותה בהצהרות ותחושות של "השבת הכבוד הלאומי". אחרי עשור שפוף מאד, רוסיה חזרה לתפקיד הקלאסי שלה כמדכאת עמים אחרים: בצ'צ'נים שוב בוצע רצח עם – שני בתוך שישים שנה – והרפובליקות האבודות, מאוקראינה והמדינות הבאלטיות במערב ועד גאורגיה במזרח, למדו שהדב הרוסי צימח טלפיים חדשות. תחושת הכבוד הזו, מלווה באגמים של וודקה זולה, מספיקה כמסתבר לרוסי הממוצע.

הכח הרוסי החדש מתבטא לא בשיירות של טנקים, כמו בימי אנדרופוב, אלא בצינורות של נפט וגז. הסרט עוקב יפה אחר ההבנה של פוטין שהגז הוא הטיל הבליסטי החדש, ואחר השימוש הברוטלי וחסר המעצורים שנעשה בנשק הזה כדי להוריד מדינות יריבות על ברכיהן.

פוטין חיסל את הדמוקרטיה הצעירה, אבל הרוסים מעולם לא חוו דמוקרטיה ולא ידעו מה לעשות בה. היא היתה מורכבת מדי, מפחידה מדי, להומו-סובייטיקוס. וזו נקודה שחמקה מיוצרי הסרט: דיקטטורה לעולם איננה קמה לבדה, היא תמיד זקוקה לכניעות או להערצה של ההמונים. פוטין לא עשה לרוסיה שום דבר שהיא לא רצתה שייעשה לה.

במחווה ל"הסנדק" פוטין נראה בעת השבעתו, כשהוא נודר להגן על זכויות האדם- וברקע מושמדת גרוזני; על חירויות הפרט- וברקע תומכיו תוקפים מפגינים המתנגדים לו. לרוסיה יש צאר חדש, כזה שאפילו החזיר את כוחה של הכנסיה – ו"השיטה של פוטין" מתאר אותו, ואת דרכו לכוח, כפי שלא תואר עד כה במערב.

"השיטה של פוטין", ערוץ 1, 21:40
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by