בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כיצד נכבש המערב 
 
 אמינם. הופעה בת-זונה   
 
שאול לין

שאול לין יבין אם "8 מייל" של אמינם יהפוך לסרט הקאלט הבא שלכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם אתם בטווח גילאים של 14-18, ומחזיקים בבית לפחות אלבום אחד מבין השלושה של אמינם, הרי שמישהו עשה במיומנות ראוייה את סרט הפולחן הבא שלכם. "8 מייל" הולך להיות הסרט שתראו מיליון פעמים, תתווכחו על המילים, בחירת השירים, איכות הבאטלים בין הראפרים השונים ומעל לכולם, מרשל הקטן, בפריזורה שחורה וסקסית, שמוכיח כי הוא לא רק ראפר מחונן אלא גם שחקן לא רע בכלל. לאלו שהספיקו לעבור את גיל 18 יש לי רק מילה אחת להגיד לכם - די.וי.די; בשביל סרטים כאלו פיתחו את הפורמט הזה.

תחת השגחתו הצמודה של אמינם, קרטיס הנסן - במאי שהספיק לעשות כמה סרטים ראויים בינהם "היד שמנענעת את העריסה" ו"סודות אל.איי" - ניסה לשמור את זה אמיתי לאורך כל 90 הדקות, אך נכנע לבסוף לתכתיבי הדרמה האמריקנית הממוצעת, שמספרת על כלומניק מוכשר ועל דרך החתחתים שהוא נאלץ לעבור עד להצלחה המובטחת והידועה מראש.

בפרסומים המוקדמים הובהר כי הסרט לא מתיימר להציג ביוגרפיה קולנועית של אליל ההמונים, אלא מבוסס באופן רופף על החלקים הפחות מוכרים בקריירה שלו, דהיינו הזמן שעבר עד שהגיש ביד רועדת קלטת דמו לד"ר דרה. עלילות המשנה - אמא שתיינית וחסרת תועלת שמתלוננת על חיי המין שלה, ושרלילה מקרית שמזדיינת עם אמינם במפעל בו הוא עובד ומבריזה לו עם מישהו אחר - ממש מיותרות. הן קים באסינג'ר והן בריטני מרפי מציגות דמויות נשיות פלקטיות וחסרות פיתוח, עד שנדמה כי התירוץ היחיד לקיומן הוא כדי למלא את חסכי הבלונד ההכרחי שמקושר עם אמינם.

העלילה די צפוייה: ג'ימי 'בי-ראביט' סמית' הוא בחור שיודע לעשות פלאים במילים שלו; החברים השתיינים, הבטלנים והשחורים שלו (פלוס דמות לבן נלעגת במיוחד בשם צ'דר בוב) תולים את כל תקוותם לפרוץ את מעגל הבטלנות ביכולות הווקאליות-וורבליות של סמית', ובמשך חלקים נכבדים מהסרט רק מעודדים אותו לעלות ולהילחם על הכבוד שלו, שבעקיפין יקרין במשהו גם עליהם.

ראביט עובר דרך קשה והתחבטות בין האפשרות של לשמור את זה על אמת ולזכות בכבוד מהרחוב בזכות נצחונות ב'באטלים', או לבחור בדרך המהירה והממש לא בטוחה שאיזה אידיוט חייכן שמתגלה כטיפוס בוגדני, בשם ווינק מציע לו.

הנסן בחר בחוכמה לשמור את בעירת האטרף הכל כך משכנעת של כוכבו הראשי לסצינות האחרונות, אשר רק במהלכן אנו נזכרים שמדובר באחד מהראפרים הטובים, מוכשרים ורב-גוניים שבירכו את תרבות ההיפ הופ במילותיהן המושחזות. לאורך הסרט מציג ראביט דמות מופנמת, ביישנית, שנוטה להתפרץ בקלות וללכת מכות עם כל מי שמלכלך עליו, אבל מעטות הפעמים שאנו רואים ושומעים את אותן יכולות וורבליות שלשמן התכנסנו ושילמנו כסף. כל זאת משתנה, כאמור, בסוף, בו אמינם יוצא מלך העולם וסותם בצורה שבה אנו רגילים לשמוע אותו את הפה של כל אחד מחברי "הפרי וורלד", הקרו שאיתו הוא מצוי בדיס.

פסקול הסרט לא מזכיר במאומה את הדיסק שנמצא בחנויות ונושא את השם "8 מייל", וחבל. כי בניגוד לדלות החומר בדיסק, הסרט שמתרחש בדטרויט בשנת 1995 מציג קשת רחבה של השירים הטובים שהיו להיפ הופ מעולם, החל מביגי וטופאק, דרך נוטי ביי נייצ'ר וסייפרס היל וכלה בפארסייד - כל שיר שם פצצה ויתרום מן הסתם למעמד המיתולוגי פולחני שאליו מכוון הסרט.

סה"כ מדובר במוצר עשוי היטב, שבאמת מנסה להסביר להדיוטות איך זה שההיפ הופ הוא כרגע אחד המושיעים הגדולים של החברה האמריקנית - ללא קשר לדת, צבע או מין - בהיחלצות מעבודות התשע-עד-חמש המתישות וחסרות העתיד.

משחק משכנע ומצויין של הכוכב הראשי, הכריזמה, המוסיקה, הדיבור האמיתי והסוף הידוע מראש (אם כי היו כמה שחשבו שזה נגמר מהר מדי) רק הופכים את הצפייה בסרט למהנה, אפילו ששנייה לאחר כותרות הסיום זה כבר לא כל כך משנה אם ראיתם אותו או לא.

עדיין, בעידן פוסט "קראש גרוב", "ברייקדאנס", "בויז פרום דה הוד" ובעיקר שני ה"פריידיי", "8 מייל" עומד בכבוד מסויים כסרט היפ הופ של הדור החדש שאוהב את הגיבורים שלו לבנים, דפוקים אבל אחוש מוכשרים.

___________________________________________
8 מייל, ארה"ב 2002, 110 דקות (למידע על זמני הקרנת הסרט)

האתר הרשמי של הסרט
הטריילר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by