בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הילד בודק גבולות  

הילד בודק גבולות

 
 
זיו יצחקי

זיו יצחקי מרגיש כמו המבוגר האחראי וקובע כי בעונתה השלישית, "העשב של השכן" התחילה לצאת משליטה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חמישה אקדחים לראש. פארקר (יח"צ יס)
 חמישה אקדחים לראש. פארקר (יח"צ יס)    
נתחיל במשל מסדרה אחרת של yes: באחד הפרקים של "רוק 30" מצטרפת לצוות התסריטאים של ליז למון רוזמרי, כותבת מיתולוגית משנות השבעים העליזות, תקופה שנחשבה לשיא הליברליות והפוליטיות של הקומדיות האמריקאיות. רוזמרי, בגילומה של קרי פישר, מציעה לעשות מערכונים על כושים, על הפלות ועל שאר מיני טבואים אמריקאים מקודשים. התגובה של ליז היא "אסור לנו להגיד דברים כאלה בטלוויזיה".

לתסריאטים של "העשב של השכן", שחזרה אתמול לעונה שלישית, אין בעיה כזאת. הם עובדים בשביל רשת כבלים שלא כפופה למגבלות של חרם מפרסמים ואיגודי הורים ימנים נוצריים שמוחים על הופעתה של כל מילה לא ראויה. הם יכולים לקלל, להראות ציצים, בולבולים ולומר כל מה שעובר להם בראש. בשתי העונות הראשונות של העשב זה עבד מצוין, מה שהתחיל כ"עקרות בית נואשות" על ספידים התפתח בעונה השנייה והפך לאלגוריה חמודה על יזמות, קפיטליזם וחמדנות במאה העשרים האחת. בדרך נשחטו גם פרות קדושות על יחסי שחורים-לבנים, נשים-גברים וחרמנים-רבנים (שהם נשים). העונה השנייה הסתיימה בלא פחות מחמישה אקדחים שמכוונים לראשה של ננסי בוטווין, וכולנו יודעים מה קורה רק עם אקדח אחד שמופיע במערכה הראשונה.
 
לא מוצאת את מקומה. מארי קייט אולסן
 לא מוצאת את מקומה. מארי קייט אולסן    
הבעיה מתחילה כשאותו חופש תסריטאי שאמור למצוא פתרונות אלגנטיים ומתוחכמים, מתבזבז בעונה השלישית בעיקר על דאחקות קולג' והומור סלפסטיק שנראה לקוח ממערכון רע במיוחד של סטרדיי נייט לייב. השיא מגיע כאשר דאג ודין משווים גדלים בחדר האמבטיה משל לקחו דף תסריט מ"הרימו עוגן" של אסקימו לימון. ופתאום, מתחיל להסתמן שחופש לבד זה לא מספיק. הבעיה עם חופש היא שהוא בלתי מאתגר, כשאין במי ובמה למרוד סופך להפוך לסאפי של "פשוט נהדרות" או להישאר נער קולג' נצחי. תשאלו כל תיכוניסט שכבר דופק את הראש בקיר מחוסר מעש או שתשאלו את מיכל דליות. ללא מסגרת וללא מגבלות הפכה העשב בעונה השלישית שלה מקומדיה חתרנית שאומרת את הדברים הקשים ביותר בצורה המתוחכמת ביותר, לאוסף רעיונות שנזרקו לחלל אוויר דחוס מפיצות יום השלשום ובירות הבוקר בחדר תסריטאים עצל במיוחד. שום קו עלילה לא מחזיק מעמד יותר משני פרקים, ושחקני החיזוק מתיו מודין ומרי קייט אולסן שהובאו בעונה הזו, הולכים לאיבוד בין שלל העלילות המופרכות ולא מוצאים את מקומם.

הכי עצוב על סיליה: בעונה הזו היא הופכת לדמות מגוחכת ומוגזמת שאי אפשר להבין שום פעולה שהיא עושה. חוץ מזה, לשיין מתחלף הקול אבל לא מתחלפת המוזרות, אנדי בלתי מנוצל בצורה מכמירת לב (לזכותו של התסריטאי שהתראיין לנענע 10, יאמר כי הודה שדמותו של ג'סטין קירק אכן לא זוכה למספיק עלילות), ומה עם גיבורתינו, ננסי? היא אולי נפטרה מכוס האייס קפה הנצחית, אבל כל שאר המניירות עדיין שם.

נחזור ל"רוק 30": באותו פרק ובאותה נשימה, ג'ק דונאגי עורך טיפול פסיכולוגי לטרייסי ג'ורדן באמצעות צ'אנלינג של דמויות מעברו. הצ'אנלינג הזה כולל את חיקויי השחורים הסטריאוטיפיים ביותר שאפשר להעלות על הדעת וזה עובד, וזה חתרני כי בדיוק לפני שתי דקות הסבירו שעל זה אסור לדבר.

קצת גבולות מעולם לא הזיקו לאף אחד, בטח לא לקומדיות.

ימי ראשון, בשעה 22:15 בערוץ yes stars 1
 
 
לחצו PLAY לצפייה בקטע מהסדרה:
 
 
 
MMVII Lions Gate Television Inc. All rights reserved ©
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by