בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"מחוץ לתל אביב אני בקריז" 

"מחוץ לתל אביב אני בקריז"

 
 
נילי אורן

שלומי שבן, ילד אורבני, מעלה מופע עם אלבומו החדש "עיר". חוץ מזה הוא פתאום מגלה לנענע 10 ש"שאני בעצם רוצה להיות קומפוזיטור של מחול". ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלומי שבן
 שלומי שבן   
"לא רוצה יותר לשתף פעולה, לבד זה יופי". כך אומר שלומי שבן, שרשימת שיתופי הפעולה שלו רחבה ומוערכת, וכוללת בין היתר אמנים כברי סחרוף, רונה קינן, רמי פורטיס, ערן צור, אסף אמדורסקי ואביב גפן.

אבל לפני שישתחרר לגמרי משיתופי הפעולה ויתפנה לפסנתר שלו, שלומי שבן עומד בכל זאת להתנסות בקרוב בסוג אחר של שיתוף פעולה. במסגרת סדרת המופעים הספרותיים "תן למילים לעשות בך" בחולון, שבן יעמיד מופע שיקרא על שם אלבומו האחרון, "עיר", ויארח בו אמנים שונים שישירו ויקריאו שירה. יום למחרת הוא יעלה לבדו מופע של אלבומו החדש במרכז סוזן דלל בתל אביב.

לדברי שבן, "הרעיון היה לקחת את האלבום שלי ולהצמיד אליו ולערבב בתוכו טקסטים של פרוזאיקונים ומשוררים ישראלים ולא ישראלים, המדברים על המושג עיר וליצור רצף של משמעויות סביב המושג הזה. יש לי כבוד לחלוק במה עם אנשים מדהימים – ליאור אשכנזי, אלון אבוטבול, יבגניה דודינה, קארין אופיר ועמנואל הלפרין. זו קבוצה די אקלקטית ומאוד מעניינת. הם יקראו טקסטים שבחלקם אשתלב עם הפסנתר, וחלקם גם ישירו. יהיה מעניין".

בין כותבי הטקסטים של הערב ניתן למנות את דליה רביקוביץ', מאיר ויזלטר, אבות ישורון, דוד אבידן, פאוזוליני, בוקבסקי, עמוס עוז, איטלו קאלוינו, אורלי קסטל בלום, דוסטויבסקי, נתן אלתרמן, ויעקב שבתאי.

למה קראת לאלבומך האחרון דווקא "עיר"?
"תוך כדי שכתבתי את השירים לאלבום, שמתי לב שהמילה עיר חוזרת בכל שיר, ושהאלבום סובב סביב תל אביב, אז החלטתי לתת את השם הזה לפרויקט. בהתחלה לא תכננתי שזה יהיה גם שם האלבום, אבל בסוף העבודה גיליתי שהשם פשוט מתאים".

אז אתה אדם עירוני בבסיסך?
"כל חיי אני בעיר, אבל דווקא כשאני מגיע למקום שאינו עיר יש לי תחושה מוזרה של חזרה הביתה. אבל זה רק לתקופה קצרה של כמה שעות, אחר כך אני רוצה לברוח משם. אני לא צוחק, יש שם באמת משהו שמרגיש לי טוב, אז אולי צריך לעבור כמה ימים ראשונים ואז נרגע הקריז ואפשר להתרגל. סליחה על הדימוי, אני פשוט בתהליך גמילה מעישון עכשיו, וזה משפיע".
 
תקריא טקסטים עירוניים. יבגניה דודינה (צילום: שרון דרעי)
 תקריא טקסטים עירוניים. יבגניה דודינה (צילום: שרון דרעי)   
ואיך זה הולך?
"אני מעשן רק 10 שנים, התחלתי מאוחר, אבל זה קשה מאוד. אני עדיין מנסה להתרגל".

שבן החל את חייו המוסיקליים כילד, כשלמד לנגן על פסנתר. לא הרבה אחר כך החל לכתוב שירים. כתלמיד פקד את ספסלי תלמה ילין ובצבא קיבל מעמד של מוזיקאי מצטיין והשתחרר מוקדם. שבן עבר ללונדון ללמוד פסנתר, שם סיים בהצטיינות את ה"רויאל קולג'". בתחילת דרכו היה פסנתרן קלאסי שהקליט לרדיו רסיטלים לפסנתר וניגן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.

התחלת במוסיקה קלאסית, למה המעבר לרוק?
"כי באיזשהו שלב די מתקדם לתוך המוזיקה הקלאסית, שמתי לב שאני רוצה יותר ביטוי אישי ומיידי, ופחות להיות בתקן של פרשן. כתבתי שירים כבר מגיל 10 ופתאום הבנתי שזה הענין המרכזי".

אתה כותב ומלחין את השירים שלך. מה בא קודם, מה אתה מעדיף?
"תהליך העבודה משתנה משיר לשיר, אבל ברוב המקרים מדובר ברעיון לא מוסיקלי קודם כל. כלומר זה מתחיל בדרך כלל מהטקסט, אבל במקרים מאוד יוצאי דופן מגיעה מנגינה, והמילים מצטרפות אליה. דווקא לאחרונה זה קרה. כתבתי מנגינה יפה בלי מילים, אבל זה ברור שעכשיו היא רוצה מילים, שומעים עליה".

השירים שלך מאוד אישיים. הם כולם מבוססי חוויות אישיות?
"יש דברים שהם חוויות אישיות יותר ויש פרי דמיון, זה לא פחות אישי לפעמים".

את השיר "מותק את אצלי בראש" שיצא כסינגל מהאלבום האחרון, תרגמת משיר של דילן. למה דווקא השיר הזה? אתה מעדיף לתרגם?
"אני מעדיף לכתוב. השיר הזה היה סוג של תאונה. קניתי בוטלג של דילן ושמעתי שיר שלא שמעתי קודם. היה לי בוקר פנוי ורציתי לשיר לעצמי את השיר, אז תרגמתי אותו, והוא דלף להופעות, ומשם הוא דלף לתקליט, ועכשיו הוא דלף לרדיו. זה תענוג גדול. לתרגם זה נורא קשה, ואני מתרגש לשיר את זה. תרגום זאת עבודה מתסכלת. אחרי זה ניסיתי לתרגם עוד, אבל זה עסק של פשרות, כי צריך להיות נאמן גם למשמעות, גם למשקל וגם למצלול, וזה לא כיף להתפשר".

מה אתה יכול לספר על המופע של האלבום החדש?
"התברכתי בלהקה מדהימה, רע מוכיח על התופים, תום מוכיח בבס, עידו אגמון על הגיטרות ואסף רוט בוויבראפון, מרימבה אלקטרונית וכלי הקשה. מבחינתי זה הרכב של כוכבים, כל אחד כוכב בכלי שלו, במובן הטוב ביותר של המילה כוכב. כבר עשינו כמה הופעות ברחבי הארץ ואני מרגיש שזו להקת החלומות שלי, לכן אני נהנה מאוד מההופעות איתם, ונראה לי שגם הקהל נהנה מזה".

עשית פסקול לסרט "האסונות של נינה", וכתבת ללהקת בת שבע מוסיקה למופע "פיאנוג'אנקיארד", במה זה שונה מכתיבת שירים לאלבום? ומה אתה מעדיף?
"אני מעדיף מחול. אני כל כך הרבה יותר אוהב את זה. טוב, ממש לא עשיתי הרבה מזה, אבל הרבה יותר מדליק אותי לראות אנשים זזים, מאנשים שסתם מזיזים את השפתיים במונולוגים. מה גם שבת שבע ממש נהדרים ואשמח לעשות את זה שוב. בשני המקרים אתה יוצר מוסיקה פונקציונלית, שאמורה לשמש ולשרת משהו אחר, בשונה מכתיבת שירים. למרות שגם שם היו קצת שירים, מה שעשיתי עם בת שבע היה מבוסס על אלתור הדדי, ונתן לי הרבה יותר חופש, ופחות כפיפה לקונוונציות. כלומר, תוך כדי שיחה איתך אני מגלה שאני בעצם רוצה להיות קומפוזיטור של מחול, שזה בעצם סוג של סגירת מעגל מבחינתי".

המפגש "עיר" במסגרת הסדרה "תן למילים לעשות בך" יתקיים במדיטק חולון
ב- 14.12.07 בשעה 12:00. מחיר כרטיס: 40 ₪
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by