בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
X פקטור 

X פקטור

 
 
עידו שי

קיילי מינוג חוזרת משנתיים של חופשת מחלה עם אלבום שהוא מפת דרכים לפופ העכשווי. בבי-סיידז של הקילרס, לעומתה, רק לו ריד יוצא פנינה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קיילי מינו. עטיפת האלבום
 קיילי מינו. עטיפת האלבום   
במהלך סוף השבוע שודרה ביס סטארס הופעה של מדונה מהסיבוב האחרון שלה בלונדון. זו חוויה מומלצת. אני יכול לפרט, אבל זה לא העניין. התבוננתי במדונה במהלך ההופעה ותהיתי מה היה קורה אם היתה מתקרחת לה יום אחד. האם גם אז, כשמשהו השתנה בחוויה האסתטית הכה מוקפדת שלה, היא עדיין היתה מצליחה למלא את וומבלי בחצי שעה. אני חושד שלא.

חלק קריטי בקריירה של מדונה, כמו גם של קיילי מינוג, קשור באריזה הנוצצת - קודם בהפקת אלבום ואחר כך בסיבוב הופעות מושקע שבא אחריו. לכן היה מעניין להיות שם כשהשיער של קיילי התחיל לנשור בשנתיים האחרונות, כתוצאה מטיפולי הכימותפריה שקיבלה כדי להיאבק בסרטן השד. מרתק לחשוב על הרגע שבו היא עמדה מול המראה ומול הפגיעה בחיצוניות שלה. מיליוני נשים עברו תהליך דומה, אבל כשאת כוכבת פופ עולמית הרגילה לנוכחות של פלאשים בחייך כמו לנוכחות של קרני השמש - זה אחרת.

אבל אין טעם לדבר על כל זה כי מהסרטן של מינוג לא נותר זכר. היא התגברה עליו ובחרה שלא להזכיר אותו בכלל באלבום החדש שלה. לכן כל הדילמות האלה לא מופיעות ב-"X" וצריך לשפוט אותו כמו כל תשעת אלבומי קיילי שבאו לפניו. זה קצת פחות מאתגר, אבל החדשות הטובות הן שקיילי מצליחה לעניין בזכות המוסיקה וההפקה. אולי לעניין זו לא ממש המילה. השירים חלולים לחלוטין מבחינה ורבלית. מספיק לקרוא את רשימת השירים כדי להבין את הכיוון - "2 Hearts", "Like a Drug", "In My Arms", "The One", "Stars", "Wow" ו- "Cosmic". וכן, מילות השירים רדודות כמו הרשימה הזו. התובנות הכי מורכבות כאן הן של מתבגרת אוסטרלית בת 15.

ובכל זאת, האריזה. מספיק פשוט לקרוא את רשימת המפיקים המעולים שקיילי בחרה לאלבום כדי להבין שהמתבגרת האוסטרלית עשתה בחירות מרתקות, וכך זה גם נשמע. האלבום "X" הוא מפת הדרכים לפופ העולמי הכי מעודכן והדבר הכי מהנה הוא לא רק שקיילי עושה המון סגנונות שונים, אלא שהיא גם לא מתעכבת על אף אחד מהם יותר מדי זמן. "2 Hearts" הוא שיר רוק מצוין בהגשה פופית מדבקת, ב"Like a Drug" אנחנו במחוזות האלקטרו והדאנס, את "In My Arms" היה אפשר להוציא בקלות באייטיז, "Speakerphone" הוא שיר של המילניום החדש, "Sensitized" הוא שיר פופ עם הפקה קולית לגמרי, "All I See" זה שיר אר נ' בי שקט וחמוד עם גרוב רומנטי (שלא הצלחתי להיזכר מאיפה הוא נגנב) והשירים האחרונים של הדיסק זו פשוט מסיבה אחת גדולה. זהו, אפשר לנשום? רצוי. ואפשר גם לנשום לרווחה. קיילי שוב עמנו ויש לה אלבום בהחלט מוצלח.
 

The Killers\\ Sawdust

דה קילרז. עטיפת האלבום
 דה קילרז. עטיפת האלבום   
מילה אחת על אלבום הבי-סיידס של "דה קילרז". אלבום בי-סיידס תמיד מעורר את השאלה מה היתה הסיבה שהשירים האלה לא נכנסו לאלבומים, אלא רק עיטרו את שולי הסינגלים. "היו לנו יותר מדי שירים" הוא הסבר נפוץ. במקרים נדירים (כמו מהדורת הדה-לוקס המעולה של "This is Hardcore" של פאלפ) זה נכון. במקרה של הקילרז זה נשמע כמו ניסיון לסחוט עוד כמה דולרים מההצלחה.

אבל לא הייתי מתעכב על האלבום הזה אם לא היתה בו פנינה אחת. קוראים לה לו ריד והיא מגיעה בתוך צדפה שנקראית "Tranquilize". זה השיר הראשון באלבום והוא פשוט מצוין. המתח בין הקול של ריד לזה של ברנדון פלאורס, ההפקה הדרמטית, מקהלת הילדים והסיום הרגיש של ריד - עושים את אחד השירים הכי טובים של הקילרז. עכשיו, אחרי שרף הציפיות מזנק (אולי באמת היו להם יותר מדי שירים), מתברר שכל שאר השירים הם בסדר, לא יותר. מי שאוהב את הקילרז יכול להקשיב להם, להתלהב מאיזה שיר ולרוב לגלות שהוא לא באמת כזה מוצלח אחרי 3-4 האזנות. לא משנה מה אתם עושים עם הדיסק הזה, חסכו מעצמכם את ההאזנה לביצוע של "Romeo and Juliet", ששייך ל"דייר סטרייטס" במקור. זה חידוש שאינו מחדש דבר. וזו הגדרה שדי ממצה את רוב רובו של האלבום הזה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by