בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קובי עוז 

קובי עוז

 
 
עמרי גרינברג

אלבום הבכורה "בא מן השתיקה" מציג את קובי אפללו כיוצר צנוע ועדין, אבל מלא בעוצמה מפתיעה. עמרי גרינברג מתמוגג

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראליאנה. קובי אפללו (צילום: אסנת רום)
 ישראליאנה. קובי אפללו (צילום: אסנת רום)   
איזו הפתעה נעימה. בהאזנה ראשונה העדינות, היופי וההשקעה כמעט נעלמים בשל הניסיון המתמיד של האוזן להשוות לעמיר בניון/ מאיר בנאי/ צביקה פיק/ מי שלא יהיה. אבל בהאזנה שנייה ושלישית כבר אי אפשר לעמוד בפני האלבום החדש של קובי אפללו, "בא מן השתיקה".

מאוד קל לקטלג את אפללו כמעין שילוב משוכלל של בניון ואהוד-מאיר בנאי שנוצר על מנת להשתלט על הפלייליסט. אלא שלמרבה השמחה כבר על הרצועה הראשונה באלבום, "שיר געגועים", היתרונות של האלבום הזה על פני מתחריו בפלייליסט מתפוצצים למאזין באוזן וגורמים (לי, לפחות) לזרמים בלתי נשלטים של תענוג. אפללו מצליח להיות בו-זמנית מקורי וקליט, בעיקר הודות לשילוב מנצח ונדיר בין צניעות וחוסר יומרה, לעיבודים אדירים.

יש סיכוי סביר שאם אפללו היה מפקיד את עצמו בידיים אחרות מאלו של הצוות שעבד איתו על האלבום הזה (גדי גידור, עמוס בן דוד וגיא בוקאטי), אז באמת היה מגיע למחוזות הצפויים והמעיקים שהוא מצליח להימנע מהם. אפללו ושלושת הקליברים שאתו בנו סביב הלחנים הלא-רעים, עיבודים הנעים מהשפעות של פלמנקו, מוסיקה לטינית, נגיעות של פסנתר (של עידן שרון, המסתמן באלבום הזה כמוסיקאי שכדאי לעקוב אחריו) ועד תוספות מפתיעות של כלי הקשה, מיתר ונשיפה. הכל נעשה בטוב-טעם שכל כך נדיר במחוזותינו, כזה המאפשר התמזגות אידיאלית למדי בין השירה של אפללו לבין הליווי הכלי העשיר והמיוחד.
 

תקווה לעתיד טוב יותר

 
קולו של אפללו כמעט וירטואוזי, הוא בהחלט נעים ולא מעצבן. יהיה מעניין, עם זאת, לראות האם בהופעה אפללו מוסיף אנרגיה קצת יותר גולמית לשירה שלו, שתעשיר אותה בחספוס שבינתיים חסר בה. מעבר לקול של אפללו, נקודה בעייתית מעט היא הטקסטים - המלים הן אמנם כנות, אך ברגעים החלשים שלהן ("שיהיה לך טוב", למשל ובעיקר) הן פשטניות מדי וכמעט מצליחות להעיק על המוסיקה והביצועים הנהדרים.

אלא ששתי הבעיות המינוריות הללו באמת שהופכות ללא רלוונטיות באלבום, הכולל לפחות שלושה שירים הראויים להפוך לקלאסיקה ישראלית. אלה הם "נשקיני" היפהפה, שזוכה לעיבוד נפלא של נבל והרמוניות קוליות מיוחדות (שוב, בידיים אחרות הוא היה יכול להפוך בקלות לעוד להיט אינסטנט עם מקצב ים-תיכוני, אבל בן-דוד הופך אותו למשהו אחר); "אחיזת עיניים" הממזג בין בוסה-נובה, גיטרת פלמנקו ושירה נהדרת של אפללו; ובעיקר-בעיקר "תהפוך את העולם" - יצירת מופת קטנה שאני לא יכול להפסיק לשמוע - עם תפקידי גיטרה ופסנתר עדינים המהווים כר מושלם למילים טובות של אפללו, וצ'לו ו-וויולה (מאיה בלזיצמן וגליה חי בהתאמה) המעניקים לשיר עוד עומק צלילי. הרבה זמן שיר ישראלי לא ריגש אותי ככה, ואם יש צדק בעולם אזי הוא יהפוך ללהיט ענק.

אפללו מעורר בי הרבה תקוות, לא רק בגלל שהוא באמת מצליח להדהים בכמה רגעים באלבום הזה, אלא בעיקר בגלל הכיוון הצנוע והייחודי בו הוא בחר. אם נחזור לרגע לבניון והבנאים, הערך המוסף של אמנים כמותם טמון ביכולת שלהם לא להתפשר על זהותם, ועם זאת להתמזג בזרמים מוסיקליים שונים ובמה שניתן להגדיר כתחושה של "ישראליות". אפללו מסתמן כעוד יוצר ייחודי מהזן הזה, והוא בולט במיוחד מול זמרים פופולריים אחרים מזמננו, שעסוקים קודם כל בלנסות להרשים.

עדות לכך נמצאת גם בעובדה שאפללו החליט לגנוז אלבום שלם שכבר הקליט ולהתחיל הכול מהתחלה. "בא מן השתיקה", הלהיט שעל שמו קרוי האלבום, הוקלט עם החומר הגנוז והוא שונה ברוחו ובאיכותו משאר האלבום החדש.

יכול להיות שמאפללו יצמח אביר שיחזיר ייחודיות ואיכות למיינסטרים הישראלי, יכול גם להיות שבהמשך הדרך יתבלבל ויחפש את עצמו, יכול אפילו להיות שחברות תקליטים ובעלי אינטרסים יכפו על אפללו צווים אופנתיים שונים והוא יהפוך לכל מה שהוא מצליח לא להיות כרגע. לי יש הרגשה טובה המבוססת על אלבום הבכורה המצויין הזה - הרגשה שבכל מקרה עוד נכונו לנו רגעים יפים, ייחודיים ומעניינים בחסות אפללו ושותפיו לדרך.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by