בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לה כוח 

תנו לה כוח

 
 
הדס בשן

הדס בשן חושבת ש"הטופ מודל הבאה" היא אידאה העולה על סך מרכיביה, אבל ככה זה במשטרים אפלים. העיקר שטיירה בנקס עדיין נראית פירס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האישה שתשנה לכם את החיים. בנקס (מתוך האתר הרשמי)
 האישה שתשנה לכם את החיים. בנקס (מתוך האתר הרשמי)   
בטרם ניגשים לעונה השביעית של "הטופ מודל הבאה" יש צורך לערוך היכרות מחודשת עם שניים ממושגי היסוד של מחדשת השפה האנגלית, מיס טיירה בנקס. הראשון הוא "פירס". פ' רפויה, ר' רכה, מלעז: fierce, יעני חזק ומלא עזוז, שם תואר גינרי המתייחס לכל דבר, ממבנה עצמות ועד מרק בטטה. קצת כמו ה"מאמם" שלנו, אבל אפילו יותר קוקסינלי. המילה השנייה, אף היא מתחילה ב-פ- פרסונליטי. הייתי מתרגמת זאת ישירות מאנגלית ל"אישיות" אבל לא מדובר כאן בתכונות אופי רגילות כמו חוש הומור ועזרה לזולת, אלא משהו יותר מסתורי, מתוחכם, ושגם הוא, נדמה לי, קשור לא מעט למבנה עצמות. טוב, תפסתם אותי, אני לא בדיוק מבינה מה המילים האלה אומרות, אבל אני יודעת שהמתמודדות טוענות שיש להן אותן בטונות, כשהן ניצבות באודישנים בפני מי שמבחינתן, היא האישה הכי חשובה בעולם.

מה שמביא אותי לעוד מילה באות פ': פשיזם. זה נשמע קצת קיצוני, אבל תחשבו על זה: תנועה שמלכדת אנשים צעירים סביב תחושת גאווה ושייכות, תחת מנהיג חזק וכריזמטי ומלווים בסמלים גרנדיוזיים המייצגים כוחנות ופאר, כמו מה זה נראה? ויצוין מיד – אני מעדיפה את טיירה בכל יום על מוסליני. היא מגניבה וכיפית ויודעת להחזיק תכנית מצליחה כבר לא מעט שנים. אבל היא גם מהווה דוגמא מושלמת לאיך אפשר לקחת רעיון קטן ולא מזיק, ולהפוך אותו למפלצת כוחנית שמאיימת לטרוף לכם את הראש. על כך, כמובן, אין אלא להעריך אותה.

בעונה האחרונה צפיתי באדיקות ועדיין, כשאני באה לראות את הפרק הראשון של הנוכחית, אני לא מצליחה להיזכר מי הייתה הזוכה. הסינית שכל הזמן בכתה? רגע, לא, נדמה לי שזו הייתה המשוגעת עם הגוף של הגבר. לא, לא, אני נכרת: זו הייתה האפרו-אמריקאית עם הרווח בשיניים שזכתה לייבב בפרק האחרון על הדרך הארוכה שעשתה, כיצד טיירה הפכה אותה מלכלוכית לנסיכה, וכמה החיים שלה עומדים להשתנות עכשיו. אגב, אין לי מושג אם החיים שלה באמת השתנו מאז ואם היא עושה מספיק כסף כדי לשלוח להורים, אבל מה זה משנה. מבחינתי, "טופ מודל" היא עולם שמתקיים אך ורק בתוך עצמו, המתמודדות שלו מושמדות אחרי השימוש, ואינני מתעניינת בראיונותיהן הכואבים במוספי סוף השבוע, או במריבות בין סוכנויות אודותיהן.
 

שתי בנות יפות עומדות מולי

פוטוגניות מתובלת בחוסר מודעות. המתמודדות (אתר התכנית)
 פוטוגניות מתובלת בחוסר מודעות. המתמודדות (אתר התכנית)   
אפשר להגיד את זה, כמובן, על לא מעט תכנית ריאליטי, אבל הייחוד של "הטופ מודל הבאה" הוא הנפח של האידאה, שכמו השיער של המנחה, גדל בכל שנה למימדים נטולי פרופורציות לחלוטין. הרי גם אם הכבוד באמת עצום, ואם, נאמר, המתמודדות היו זוכות במכרז לבנייה על הירח, זה לא היה מצדיק את ההיסטריה שהן מצליחות לייצר. תכנית הבכורה של כל עונה מדגימה זאת בצורה המבהילה ביותר, ומעמידה רף מחודש לכל אלה שבאות אחריה. אם פעם המתמודדות היו מוחות דמעה כשהן מספרות לטיירה מדוע הן צריכות להיות בתכנית, היום הן שואגות את זה משל עברה עליהן אורגזמה משולשת. אם פעם הן הידסו בביישנות בביקיני מול צוות השופטים, היום הן מתייצבות ליום הצילומים הראשון ערומות כביום הוולדן, מוכנות לתת לאמריקה לצלם ולתעד להן את הטחול. ואם טיירה בעצמה הייתה עוד מעט מעודנת בעונות הראשונות, הפעם היא התמסרה לגמרי לתפקיד מנהיגת המפלגה, ולא מוכנה לרגע להפסיק לקחת את עצמה בשיא, אבל בשיא הרצינות. "אני חיה בשביל הדברים האלה", היא אומרת בפרק הראשון, בלי למצמץ או לחייך בגרם של ציניות. אתם יכולים לדמיין את גלית גוטמן אומרת משהו כזה? ונכון שלפעמים זה כיף כמה האמריקנים מטומטמים?

היתר די צפוי, אבל כמו בכל העונות הקודמות: לגמרי בלתי נמנע. הפוטוגניות של הבנות, מתובלת בחוסר המודעות שלהן עושות את העבודה, כשהן כרגיל מחופות בכמה שטיקים קבועים שמספק העד המגזרי-עדתי של ארץ מוצאן. כן, גם השנה מחכות לנו פרובוקציות בדמותן של המתמודדות, ומבלי לספר מי עלתה לנבחרת נזהיר כי אנו עומדים לפגוש אשתו של חייל בעיראק, תאומות זהות (?!) והודית שרוצה להצליח ולהוכיח. כשמחברים את זה להפקה המרהיבה, לאתגרים הצבעוניים, ולתובנות האופנתיות שמחנכות אותי יותר מכול דבר אחר (נו, מה אני אעשה, אני אוהבת לשמוע על מבנה עצמות. תהרגו אותי), אין כל כך דרך לצאת מזה. בגזרת השופטים אני דווקא מתחילה להתעייף, בעיקר ממיס ג'יי, הכושי המוטרף שמנסה לקחת את מקומה של המוטרפת הקודמת ג'ניס דיקינסון, ומתחיל לירוק הערות לא קשורות ולא אחידות לחלל האוויר, כשהוא יותר מתעניין בלהיות חמוד מאשר בלמצוא את היהלום הבלתי מלוטש שטיירה כל כך מחפשת.

אבל זה לא באמת משנה מה קורה ברוב הדקות של התכנית, הכל מוביל כתמיד לשיא הבלתי נמנע: האלימיניישן. אין כמו לראות את בנקס מתקדמת לעבר שתי דמויות כנועות, דופקת פוזיציה ראשונה עם השערות ומדקלמת: "שתי בנות יפות עומדות מולי (ברכות מתיילדת) אבל יש לי רק תמונה אחת ביד (פאוזה דרמטית ונשימה) והתמונה הו מייצגת את מי שתמשיך במירוץ להיות הטופ מודל הבאה של אמריקה (הטון הולך ומתגבר עד לסטקטו של ממש)". אחר כך מגיע הסבר רהוט, משונן ומפורט מדוע אחת מהן הולכת הביתה, בו טיירה משלבת בין הרכות האמהית שלה לנערת הגטו הטורפנית שהיא, תוך שהיא משחקת עם המוזיקה בקולה, ולא מוותרת על מסרים קבועים, שפת גוף וקשר עם האזרח. אין מה לאמר- יכול להיות שהפשיזם היא לא שיטה מושלמת, אבל הם באמת יודעים איך לשלהב קהל.

הפרק הראשון ישודר הערב, חמישי, בערוץ HOT3 בשעה 21:15 ובערוץ yesStars 3 בשעה 23:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by