בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גלגל הצלה 

גלגל הצלה

 
 
אמיר עמרמי

יוצא "כוכב נולד" מאור פיניה משיק סינגל מאלבום חדש, חיים משה חוזר ודודי לוי במעשים טובים עם ילדי בית השאנטי. סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

מאור פיניה// עד אלי (3:59)

עוד פליט כוכב נולד מבקש נתח מעוגת השוק המקומי, והפעם זהו מאור פיניה מהעונה הרביעית של התכנית, שבמסגרתה סיים במקום החמישי והחזיר את המפתחות לקשת. בימים אלה פיניה משחרר סינגל ראשון מאלבום בכורה, שעל פי הנתונים היבשים מבקש שעידן יניב - או מי שזה לא יהיה - ישמרו לו מקום לידו. שם המשחק הוא מזרחי לייט עם נגיעות פופ עדינות, למרות שיש סיכוי שבשירים שלו תשמעו קצת דיסטורשנים פה ושם.

אבל מה לא תשמעו? בדיוק את הדבר שהכי פחות מעניין אתכם - משהו חדש. ונדמה שזה גם לא מעניין את פיניה. יוסי גיספן ועדי לאון חתומים על השיר, כמו על עוד אלפי שירים במוסיקה הים תיכונית שמדברים על אותו דבר. על כלום, כמובן, ולאו דווקא במונחים של ג'רי סיינפלד. כשאתה לוקח את אשר פדי (תופים) ואבי יפרח (בס) - שני מוסיקאים ונגנים בחסד - לחטיבת הקצב הבסיסית שלך, אתה לא מחפש סאונד חדש. אתה מבקש לגמור עם זה ולצאת החוצה.

כל אחד יכול לשיר את "עד אלי", שגם לוקה בחסר ברמת ההגשה וגדוש בירידת מתח שלא מתחילה בשום מקום ואי אפשר לדעת היכן היא תיגמר. אין כאן טיפה של מקוריות. אלבום הבכורה של פיניה יכלול בעיקר שירים ("חדשים", יש לקוות) פרי עטו. נקווה שהחומרים שלו יוכלו לצייר פסיפס רחב יותר מרבדיו העמוקים שבטוח נמצאים שם. השאלה היא עד כמה זה מעניין אותו לחפור ולחפש. התשובות בהמשך.

מילים: יוסי גיספן/ לחן: עדי לאון
 
 

מורן גמליאל// דומים (3:40)

 
אחרי סינגל הבכורה המוצלח "מקום בלילה", מורן גמליאל משחרר סינגל נוסף מאלבומו הראשון. גמליאל יוצר רגיש, כנראה כזה שלעולם לא תתפסו תמונת סטילס יחצ"נית שלו כשהוא מחייך למצלמה, חלילה, או משחרר רושם של נחת ואושר.

המיתוג של גמליאל הולך לכיוון אמן סמי-אומלל, שרק היצירה משחררת את הכאב בתוכו. "דומים" משרת את התזה הזו, ומתגלה כשיר געגועים סטנדרטי לחלוטין. הביצוע כאן יפה, גם העיבודים וההפקה המוסיקלית. הסיפור פחות מוצלח. לא תלמדו כלום על מורן או על מושא כתיבתו, כמו שלא תלמדו דבר חדש על עצמכם. כאמור, זה עוד שיר געגועים שיוצא במסגרת חוקי המשחק של שוק הפופ המקומי. חמוד, עגול, עובד. אבל נחת ואושר - אין כאן.

מילים ולחן: מורן גמליאל ואדם פרי
 
 

חיים משה// שיכור מאהבה (3:47)

חיים משה משחרר סינגל נוסף מאלבומו החדש שיראה אור בקרוב. אחרי יותר מ-22 אלבומים (לא כולל אוספים וצריבות), חיים משה עדיין פונה לקהל הגדול שלו עם אותה מנה משנים עברו. שמעון בוסקילה חתום כאן על הלחן הכל כך סטנדרטי, כשברור שמלאכת ההלחנה הסתיימה בשלוש דקות, נחתמה ונשלחה לאקו"ם.

כבודו ופועלו של חיים משה אכן מונחים במקומם, אך "שיכור מאהבה" לא ייקח אותו לשום מקום שהוא לא היה בו. זה ימשיך לשרת אותו כאמן ישראלי פופלרי ואהוד. העניין הוא שיש היום אינסוף שירים כאלה, ובעולם של בינוניות חיים משה כבר לא ישאיר צריבה כלשהי כשהוא שוחה במים פושרים.

מילים: יוסי גיספן/ לחן: שמעון בוסקילה
 
 
 

ילדי בית השנטי ודודי לוי// ימים שעברו (3:50)

ילדי בית השנטי בשיתוף תלמידי בית הספר Muzik ובהפקה מוסיקלית של דודי לוי, ישחררו בקרוב את הפרויקט המיוחד שלהם, "לונה פארק". האלבום יכלול 17 שירים שנכתבו על ידי ילדי בית השנטי, ועובדו, נוגנו ובוצעו על ידי תלמידי בית הספר. "ימים שעברו", השיר הראשון מתוך האלבום, הולחן ומוגש ע"י סטונדטית בית הספר, אן שטרייכמן.

בית השנטי מספק בית חם ומסגרת לנוער בגילאים 14-21 שנפגע ונפלט ממסגרות פורמליות (כתוצאה מאלימות, נטישה וכו'. לא חסר). הקומוניקט המצורף לסינגל מבקש להעביר את עקרונות העבודה של דודי לוי על-פיהן אין צורך לחפש הזדהות עם הסיפורים הקשים המסתתרים מאחורי הטקסטים או לחוש רחמים כלפי המספר.

זה מובן, ללא ספק, אך זו בקשה מוגזמת. הרי הפרויקט הזה לא קם בעילום שם וראוי לציין שיש כאן מטרה גדולה יותר מכל הצלילים, המילים והמנגינות שיהיו בפרויקט הזה. ואני מדבר על אותו בסיס שכנראה גם עניין את לוי עצמו ללכת על הפרויקט. לא צריך להתעלם שיש כאן יותר מעניין תרבותי. יש כאן גם עניין חברתי, שהוא לא פחות חשוב. אם יצאו מכאן שירים מצוינים, זה רק בונוס. הדרך חשובה לא פחות. כל הכבוד לכולם על העבודה.

מילים: ילדי בית השנטי/ לחן: אן שטרייכמן
 
 

עוזי חיטמן// לא רוצה לגדול (2:25)

חברת "הד ארצי" משיקה בימים אלה אוסף חדש משירי ה"שירווזיון", פסטיבל שירי הילדים הגדול מבית היוצר של אברהם דשא פשנל המנוח, שעלה בתחילת שנות השמונים (כן, של המאה הקודמת). האוסף כולל 24 שירים מארבעת השירוויזיונים שעלו בין השנים 1979-1982.

טרם שוחרר סינגל רשמי מהאוסף, אבל אחרי שמיעה אדוקה לא היה מנוס מלפנק את המדור בקצת נוסטלגיה, הפעם בברכתו של עוזי חיטמן, עם שיר מה"שירוויזיון" של דצמבר 81'. הטקסטים והלחנים פשוטים ויפים, אבל בעיקר צריך לשים לב לעיבודים המוסיקלים של דוד קריבושי, אלדד שרים ונוספים. איזה עושר מוסיקלי, אילו עיבודים מופלאים.

חשוב לומר שחרף העליהום הפופלרי על התוכן הירוד, כביכול, של תעשיית הפסטיגלים, לא הכל רע. התשתית של השירים היא טובה. העניין הוא כל המסביב וספק אם מישהו יישב היום לתזמר את הפסטיגל הבא. הילדים של היום יגדלו וידמעו כשהם ישמעו את אוסף הפסטיגלים שייצא בעוד 20 שנה ויכלול את הביצוע המקורי של "שלוש חברות", לדוגמא. ואף אחד לא ייקח מהם את הנוסטלגיה.

מילים ולחן: עוזי חיטמן
 
 

ארקדי דוכין// מרוב אהבה (3:05)

נסיים, כפי שהובטח, בסינגל נוסף מהאלבום המצוין של ארקדי דוכין "נקודת מבט". הפעם דוכין מבצע שיר של יוסי בנאי, ברגישות וכישרון רב שרק מוסיף ומחדש לביצוע המקורי והמוכר, שיר שגם פותח את האלבום הנפלא הזה. הסינגל השלישי בטרילוגיה ששוחררה הוא "אומרים שבלי" של מאיר אריאל ושלום חנוך, אותו נשמיע בשבוע הבא. הקשיבו לביצוע הנהדר שמובא כאן, זה כל כך יפה.

מילים: יוסי בנאי/ לחן: מתי כספי
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by