בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מי הזמין מתוקים? 

מי הזמין מתוקים?

 
 
יעל נצר

יעל נצר כבר הכריעה: הריאליטי שלה לעונה הזו היא "הישרדות" ולא "גריז". את המתמודדים על האי אפשר לפחות לקלל בקול רם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי יותר שמופי? מתמודדי גריז (יוני המנחם)
 מי יותר שמופי? מתמודדי גריז (יוני המנחם)   
החורף מלאו עשר שנים לפעם הראשונה שנפלתי למשכב במהלך טיול בחו"ל. במשך חצי שעה שנמשכה כמו נצח היטלטלתי בקרון הרכבת התחתית בלונדון, שהיה מלא בתיירים עליזים עם תקווה שאת מופע האימים שעמד לפרוץ מפי אתחיל במלון. כל זה, שכחתי לציין, התחיל בכיכר לייסטר מהרגע שיצאתי מהמחזמר "מיס סייגון". מאז, אפקט פאבלוב מופיע כמו שעון ובכל פעם שאני שומעת את המילה "מחזמר" נהיית לי בחילה

ובכל זאת, תוכניות אודישנים אני לא מפספסת .לראות אדם על הבמה מנסה ברעד להגשים חלום כשמולו יושבים ארבעה רשעים שצוחקים מאחורי קלסר זה טעם החיים מבחינתי. להרגיש כמו אלוהים אפילו אם זה רק לרגע קט. אז למה לעזאזל אתמול בתום תוכנית האודישנים הראשונה ל "גריז" לא הרגשתי על גג העולם? איפה ההיי שלי? לכאורה היו שם כל החומרים שבהם אני רגילה להשתמש: חלומות, זיופים, והמון צחוקים מאחורי הקלסר.

אחרי עשר דקות של צפייה כבר הייתי ב"גריזה". חבריי ואני לא הצלחנו לנהל שיחת סלון נורמאלית בסטנדרטים שאליה אנו רגילים. מעבר ל"זאת חמודה" או "אלוהים, למה הוא עושה את זה לעצמו? " האווירה הייתה די מתונה. לחצנו על בלוטות הארס אבל כלום לא יצא. הכול היה נחמד , שטחי ועם הרבה תנועות ידיים. ממש כמו במילה הזאת, נו, "מחזמר".

ושלא תטעו, מדובר בחבורה שמתכננת אירועים בתאום לתאריכי תוכניות האודישנים של כוכב נולד. כולנו צמאים לדם חדש ומחכים לראות אותו מותז על המסך. אבל זאת בדיוק הבעיה עם "גריז" - החטא היחיד של גיבוריה הוא שהם חולמים להיות דמויות מסרט שהיה שלאגר ב 78. אין אצלם ניואנסים, כולם מאוחדים באותו פתוס טיפשי של סנדי ודני זוקו, ובעיקר יוצר חומה של אידשות וניכור. מילא שלא הצלחנו לסמן פייבוריט, אבל גם לא היה את מי לשנוא. בסופו של הערב לא זכרתי ולו שם אחד מהמתמודדים. כולם נחרטו בזיכרוני כדומים, הבנים במעיל עור והבנות עם חיוך מתפרץ (שזה "מתאמץ" בחנפניטיס)
 

ונתנה בהם סימנים

היי, הנה הזקנה ההיא! טינה מ"הישרדות" (יח"צ)
 היי, הנה הזקנה ההיא! טינה מ"הישרדות" (יח"צ)   
לכן, הריאליטי שלי לעונה זו היא עדיין "הישרדות". שם כבר אחרי התוכנית הראשונה זכרתי את כולם. ולא הייתה לי בעיה לתת בהם סימנים: הדוגמנית הכוסית, הזקנה המקרטעת, המלוכסנת המהממת, החתיך הגבוה עם העיניים הכחולות, הקצת פחות חתיך עם השיער הקצוץ, הג'ינג'ית עם הליפה, המכוער עם המשקפיים ,הרוסייה הביצ'ית, ונדמה לי ששכחתי מישהי? אה, כן, השמנה שעפה בסוף הפרק הראשון.

שם אני רוצה להיות. במקום שמאפשר לי ללא מצפון לקטלג אנשים. לעשות את מה שבחיים האמיתיים אסור - להסתכל בקנקן ולא במיץ הקוקוס שבתוכו. בשביל זה יש ריאלטי תודה לאל , כדי שכולנו לפחות פעם אחת בשבוע נוכל להרגיש קצת יותר בנוח כשאנחנו חושבים מחשבות לא כל כך ורודות על כבדי המשקל או זקנות שנראות רע בבגד ים

זה בסדר. בחיים אנחנו לא כאלה. על האנשים במציאות אנחנו מסתכלים אחרת. אנחנו לא באמת חושבים שהמלצרית המגושמת בטח תאכל במטבח את השאריות של מה שנשאיר מהמנה שלנו. אין סיכוי שנוותר על תור נחשק אצל אורטופד מומחה סתם כי הוא ערבי ובטוח שלא נשאיר טיפ נדיב במיוחד לברמנית הסנובית רק בגלל שהיא כוסית טילים. אנחנו? מה פתאום.

חברה שלי (שירה עם הציצים הגדולים) והדייט החדש שלה (ההוא שלדעת כולם רזה מידי) החליטו שהם נותנים צ'אנס לפרק הבא של "גריז". עד להודעה חדשה הכרזתי שאני מחרימה. הם קראו לי ממורמרת. נו, מה לעשות? מישהו צריך לקחת את התפקיד הזה בשבט.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by