בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מכונת השירים הגדולה  

מכונת השירים הגדולה

 
 
וידאו נענע 10, עמרי גרינברג

רן דנקר וסינרגיה הם הזוכים הגדולים בטקס עמ"י - זה טוב או רע לנו? התמנגלות ופרשנות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בימוי ועריכה: גילי דנון, כתבת: מרב שפר
 
 
משהו לכל אחד. סינרגיה (יח"צ)
 משהו לכל אחד. סינרגיה (יח"צ)   
לחבוט בערוץ 24 זה אפילו יותר קל מלחבוט בגלגל"צ, אבל למעשה שני הגופים ממלאים את התפקיד שהכי הגיוני שימלאו: הם מספקים להמון את מה שההמון רוצה, ואין בכך כל רע. ערוץ 24 מייצג את המוזיקה הפופולארית בישראל והוא עושה את זה טוב, לראייה העובדה שהוא מצליח לשרוד ולהישאר רלוונטי. ההבדל הקטן-אך-משמעותי הוא בכך שגלגל"צ אינה מונופול בעוד שערוץ 24 הוא הפלטפורמה היחידה של ממש לקליפים ישראליים.

יחד עם היותו של הערוץ מונופול מגיעה אחריות לאקלקטיות ולעומק, אבל טקס פרסי העמ"י שנערך אמש, מוכיח שוב כמה זנוחה היא האחריות המוסרית-תרבותית-אמנותית שלו. הבחירות הפופוליסטיות נועדו להשקיט כל ביקורת אפשרית. אני כבר יכול לראות את האקדמיה מתכוננת לתלונות: מה זה, למה אין זמר תל-אביבי יבבן? אה, נביא להם את שלומי שבן ונזרוק פנימה את נועם רותם. חסר/ה נציג/ה לקהילה ההומו-לסבית? דנה אינטרנשיונל בעניין. רגע, למה אין זמר מזרחי?! אה, יש את עידן יניב. ואם הילדים רוצים גם קצת מטאל נביא להם את "היהודים". על קטגוריות נחוצות אך חסרות כמו "המוזיקאי האלקטרוני של השנה" או "הלייבל העצמי של השנה" בטח שאין מה לדבר, ומתוך זה אנחנו מקבלים את הראייה הסופית לחוסר התעוזה של הערוץ, בסט שנראה כמו מתנ"ס שכונתי, כולל התאורה והתלבושות של המועמדים ומגישי הפרסים.
 
 דנקר, עילי בוטנר ולהקת סינרגיה הם הזוכים הגדולים בטקס עמ"י הרביעי, שהתקיים הערב (רביעי) במועדון ערוץ המוסיקה 24 בנמל תל אביב, בהנחיית גורי אלפי. סינרגיה קטפה את פרס להקת השנה ופרס חביבי הקהל, בעוד דנקר ובוטנר זכו בקטגוריות תגלית השנה ושיר השנה ("בואי נעזוב"), מירי מסיקה ועידן יניב בקטגוריות זמר וזמרת השנה, "היהודים" בקטגוריית אלבום השנה, ושרית חדד שזכתה אף היא בפרס שיר השנה עם "זה ששומר עלי", לאחר שהוכרז על תיקו בקטגורייה זו.

להמשך הכתבה 
הדבר הכי איום בטקס האיום הזה היו כל העקיצות ששיגרו חלק מהמשתתפים ואנשי ערוץ 24 אחד לשני: הספק הסתלבטות של אריק ברמן הנוראי על עידן יניב החמוד, העקיצה (המוצדקת, אבל בכל זאת טיפשית) של רן לוי לסינרגיה, ההיטפלות של ציקי לאבין דווקא לדידי ארז (איזה ילד רע וגיבור גדול ציקי, יורד על דידי ארז. מורד אמיתי). אפילו העקיצות של המנחה גורי אלפי,שבדרך כלל היווה את נקודת האור היחידה בטקס, גבי התדירות הלא ברורה בה הוא מתקיים, רק חיזקו את התחושה ששום דבר חשוב לא קורה כאן. המועמדים שרירותיים לחלוטין, בהתאם לגחמות שטחיות של ריצוי כל הקהלים האפשריים וכך גם הזוכים. אבל בואו וננתח אותם בכל זאת:

זמר השנה – עידן יניב
שיהיה, אני אומר. עדיף על בועז שרעבי המתיש, שלומי שבן המאכזב, יוני בלוך המיותר ואריק ברמן המעורר חלחלה.

הרכב השנה - סינרגיה
אין ספק שהוצאת אלבום חסר כל מעוף, ועוד דרך חברה סלולרית, מהווים נתונים של יוצרים אמיתיים שהטביעו את חותמם לדורות. טוב שהבילויים, שהוציאו השנה אלבום אדיר, לא היו מועמדים אחרת זה באמת היה מביך, אבל למזלנו שאר ההרכבים המועמדים (היהודים, כנסיית השכל, מטרופולין ומלכת הפלקט) הם רק קצת פחות איומים מסינרגיה, ואם כבר מתעקשים לתת את הפרס ללהקה איומה אז סינרגיה הם הבחירה המוצלחת ביותר. סחטיין!

תגלית השנה – עילי בוטנר ורן דנקר
הממ, גיטריסט שמנגן בעשרות הרכבים כבר כמה שנים ודוגמגיש שהחליט שהוא גם יודע לשיר. אכן, ערוץ 24 תומך ביוצרים צעירים. למעשה, גם חלק משאר המועמדים בקטגוריה לא ממש התגלו השנה (דידי ארז והבנות נחמה), כך שראוי היה שהפרס ילך לקובי אפללו הנהדר או לתקווה 6 (שפתחו את הטקס בהופעה אנרגטית וטובה), אבל כבר הבהרנו שלערוץ 24 אין כרגע שק אשכים. כאן התחזקה המגמה של הזוכים להודות לאנשי יחסי הציבור שלהם, שבהקשר של טקס פרסי המוזיקה אין ספק שהם החשובים ביותר, יותר מנגנים, מעבדים, מפיקים, כותבים וכו'.
 
 
זו התגלית שלכם? באמת? דנקר
 זו התגלית שלכם? באמת? דנקר    
קליפ השנה – "מכונת השירים הגדולה" של חמי רודנר, בבימוי שירי שחר
המועמדות של "איטליז" לפרס קליפ השנה, על הקליפ האדיר שלהם ל"Attractive", עוררה בי תקווה שלפחות קטגוריה אחת תהיה נקייה משיקולים מעוותים. טעיתי ו"מכונת השירים הגדולה" של חמי רודנר זכה. למה שערוץ קליפים לא יתמוך ביוצרים צעירים שבמינימום תקציב עשו קליפ מהמם ברמה בינלאומית? לא בטוח שאפילו בערוץ 24 ידעו להסביר את עצמם.

זמרת השנה – מירי מסיקה, אלבום השנה – "פורטה" של היהודים
אחרי הזכייה של מירי מסיקה בפרס זמרת השנה וההתרגשות המזויפת שלה, בדומה לרוב הזוכים האחרים, נוצר בי דחף אדיר לראות הפתעה, דחף כה אדיר עד שייחלתי לזכייה של נועם רותם בפרס אלבום השנה, אבל בסוף "היהודים" זכו כי השנה הם הוציאו עוד אלבום שנשמע כמו מחזור של האלבום הראשון שלהם. על הכיפאק.
 
הופעה מביכה. גוש (יח"צ)
 הופעה מביכה. גוש (יח"צ)   
חביבי הקהל - סינרגיה
את פרס חביב הקהל פתחו אסי עזר (שלעס מסטיק בזמן החלוקה, בעלק שרמנטיות עלובה במיוחד) וציקי לאבין בהסתלבטות על נינט תוך הפגנת אטימות צינית לתושבי שדרות. כמו שאמרנו, ציקי לאבין מספק סאטירה חריפה. את הפרס לקחו כאמור סינרגיה, שאחד מהם היה בחדר הלידה עם אשתו אז יופי להם. בשלב הזה כבר חשבתי שבאמת הדכדוך שלי בגלל הטקס לא יכול להתגבר, אבל הזכייה של להקה נוראית כמו סינרגיה רק החריפה אותו.

תרומה מיוחדת למוזיקה הישראלית – שלמה ארצי
חלוקת הפרס הספק יוקרתי לוותה בהופעה מביכה במיוחד של אפרת גוש (שהתעכבה כי המחשב לא עבד) ובקליפ מחורטט שהציג את המועמדים השונים לפרסים מתפתלים בניסיון למצוא מילים טובות להגיד על הזוכה. זה לא עבד.
 
נקודת האור היחידה. אלפי (יח"צ)
 נקודת האור היחידה. אלפי (יח"צ)   
בסופו של יום, פרט לחינניות של גורי אלפי בהנחיה ובקטעי המעבר הקומיים, להופעת האורח החביבה והמפתיעה של יואב קוטנר ולהופעת הפתיחה של התקווה 6 היה ערב באמת, אבל באמת, מיותר. אם שרית חדד העדיפה להופיע בטבריה מאשר להגיע לטקס על מנת לקבל את פרס שיר השנה (בו היא זכתה יחד עם תגליות השנה בוטנר ודנקר) ואם אף אחד לא עלה לקבל את פרס קליפ השנה בשמו של חמי רודנר, זה רק מראה מה לא מעט מהמוזיקאים עצמם חושבים על הטקס הזה, שלווה באינספור בעיות טכניות ורגעים מביכים ותמוהים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by