בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קול קורא בעוז 

קול קורא בעוז

 
 
עמרי גרינברג

עמרי גרינברג אוהב את "שמע קולי" החדש והדתי של מאיר בנאי, אבל סבור שהפקה שלא מעזה מספיק מונעת ממנו להפוך ליצירת מופת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטיפת האלבום
 עטיפת האלבום   
מאיר בנאי הוא מאיר בנאי. לאיש יש גוף יצירה שזכה להצלחה ביקורתית ומסחרית ברמה כזו שהוא יכול להרשות לעצמו לעשות פחות או יותר מה שבא לו ועדיין הוא יזכה לכבוד הראוי לו. מאיר בנאי הוא לא היחיד הנמצא בעמדה הזו, המאפשרת מרווח תמרון יצירתי. אחיו הקטן אביתר ניצל את העמדה הזו באלבומו השני, "שיר טיול", שאמנם נכשל מסחרית, אך נחשב למלא תעוזה. גם ברי סחרוף באלבום הסולו השני שלו, "סימנים של חולשה", יצר למעשה את הדמות של סחרוף כפי שאנו מכירים אותה – יוצר הזוכה להתאמה כמעט חסרת תקדים מבחינת הקונצנזוס הביקורתי שסביבו וההצלחה המסחרית שלו.

באלבומו החדש, "שמע קולי", נראה שמאיר הולך בעקבות אחיו הקטן ומנצל את מעמדו על מנת לצלול לתוך באר הניסיוניות. בעוד שאצל אביתר וסחרוף הניסיוניות הזו באה לידי ביטוי בעיקר מבחינה מוסיקלית-הפקתית-עיבודית, מאיר מבצע מהלך המסמל אופנה הולכת וגדלה של יוצרי רוק ישראליים המתחברים אל המסורת היהודית, כאשר אלבום זה מכיל אך ורק לחנים של בנאי לשירים מהמסורת/מקורות היהודיים (שירי משוררים, תפילות ופיוטים).

אין הרבה מה לומר על האלבום הזה שכבר לא נאמר - הוא טוב מאוד, אין פה שירים חלשים, הקול של בנאי יפה ומרגש כתמיד, הנגנים משובחים (בעיקר עמית יצחק שמתפתח לאחד מהגיטריסטים הטובים ברוק הישראלי) וההפקה והעיבודים טובים.

גיל סמטנה, שהפך להיות מעין מפיק הבית של הבנאים (עבד גם עם אביתר ואהוד), מספק את הסחורה ויוצר קרקע נעימה של רוק לכל המשפחה עם מעט מאוד סטיות מנוסחת התופים-בס-גיטרה אקוסטית-גיטרה מובילה ונגיעות כלי נשיפה ומיתר המגיעות בדיוק במקומות הנכונים.

הנוסחה המוסיקלית, בשילוב עם מילות השירים ה"כבדות", מספקות יחד את האיזון הדרוש והופכים את האלבום לנגיש לכל דורש. ייהנו ממנו מתבגרים חובבי מוזיקה, בני הגזרה הדתית-לאומית, אינטלקטואלים בעיני עצמם וחובבי המוסיקה הארצישראלית.

אין נביא בעירו

"שמע קולי" הוא בהחלט באלבום טוב המשיג את המטרות שלו: הלחנים המצוינים של בנאי מצליחים לייצג את המילים מהמסורת מבלי להיגרר לבנאליות מחד או לניסיוניות מיותרת שתסיט את תשומת הלב מהמילים מאידך. ההפקה והעיבודים הנקיים מאפשרים לו להפוך למצליח מסחרית וביקורתית. אבל כאן בדיוק טמונה הבעיה עם האלבום הזה: הוא נקי ומהודק מדי, וכמאזין נדמה לי שהאשם כאן הוא סמטנה.
 
 
דוגמה מתאימה למצב הפוך בקריירה של בנאי היא "גשם" שלו, שיר שהפך קלאסיקה ישראלית. "גשם" זכה להפקה והעיבוד של מתי כספי, ששבר את השיר במקומות הנכונים, הוסיף את מכת-התוף הבלתי נשכחת ודחף את בנאי לעצמות ביטוי בשירה שמעטים המסוגלים להגיע אליהן.

גם אם כספי לא היה מפיק את "גשם" הוא היה הופך ללהיט, אבל כספי אחראי על הפיכתו ליצירת מופת קטנה שנכנסה עמוק אל תוך הקאנון הישראלי. סמטנה, מסיבותיו הוא שוודאי קשורות גם לגורמים אחרים כגון העדפותיו של בנאי ושל חברת התקליטים, לא לוקח את הצעד הנוסף שהופך שיר מלהיט (וכל שיר באלבום הזה הוא להיט פוטנציאלי) לקלאסיקה. הקול של בנאי מעולה כתמיד אבל לא מגיע למחוזות המצמררים אליהם הגיע בעבר, והלחנים המעולים לא זוכים לקבל את הדחיפה הקטנה שתהפוך אותם למלאי עצמה באמת. זה נשמע קטנוני, נכון, אבל בגלל העובדה הזו "שמע קולי" הוא אלבום טוב מאוד ומצליח, אבל מבחינתי הוא גם פספוס. פספוס קטנטן, אבל פספוס.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by