בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ספה זוגית 

ספה זוגית

 
 
יעל דורון

מה יותר משתלם מסתם לראות את פרק פתיחת העונה השנייה של "בטיפול"? לקרוא עליו ביקורת שנכתבה על-ידי פסיכולוגית. יעל דורון משכיבה את ראובן דגן על הספה ומנתחת את התופעה וההופעה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דילמות אתיות. קאסט "בטיפול" (יח"צ)
 דילמות אתיות. קאסט "בטיפול" (יח"צ)   
"בטיפול" חזרה אתמול לעונה שנייה, ויחד עם ראובן דגן ומטופליו, כולנו מתיישבים בחדר הטיפולים הטלוויזיוני: פסיכולוגים, מטופלים, מתעניינים, סקרנים וגם לא מעט מבקרים, ספקנים ומתלבטים.

הפרק של אתמול ניפק פתיחה די חזקה שמעלה דילמות אתיות ביחסי מטפל מטופל, שאלות מקצועיות שנוגעות לגבול האחריות של המטפל ומציגות את "מאחורי הקלעים" של חדר הטיפולים הפסיכולוגי. היחסים בין פסיכולוגים למטופלים שלהם הם מורכבים ועדינים, אישיים ועמוקים, ולא דומים לשום קשרים אחרים בחיים. גם אחרי שלומדים את התיאוריות ויודעים לנתח את האנשים ודפוסי ההתנהגות האופייניים להם - עדיין כל קשר טיפולי הוא אחד ויחיד במינו, חד-פעמי, ואינו ניתן לשחזור.

מטופלים רבים עסוקים בשאלות כמו: מה חושב עלי הפסיכולוג שלי? איך הוא מרגיש כלפי באמת? האם הוא זוכר אותי וחושב עלי מעבר לזמן הטיפול? האם באמת אכפת לו ממני? האם אני חשוב לו? האם אני מעניין אותו? ראובן דגן, הפסיכולוג שלמדנו לאהוב בעונה הראשונה של "בטיפול", נדרש לשאלות האלה מיד בפרק הראשון של העונה החדשה. וזה לא פשוט.

היחסים הטיפוליים לגמרי לא שיווניים: צד אחד פותח את סגור לבו, מתוודה על מעשיו, מחשבותיו, רגשותיו, תשוקותיו, סודותיו הכמוסים ביותר וזכרונותיו, והוא גם זה שמשלם בסוף השעה. הצד השני נשאר יחסית סגור ושמור, וגם לאחר תקופת טיפול ארוכה מאד הוא עדיין הרבה פחות מוכר לאחר.
 
 
בשנים האחרונות חלו שינויים מפליגים בתפיסות הטיפוליות, וכיום פסיכולוגים הרבה יותר אקטיביים וחשופים בחדר הטיפולים מאשר בעבר. ועדיין, ההיררכיה בחדר הטיפולים ברורה: המטפל הוא זה שיודע, מבין, ואחראי על התהליך, והוא גם זה שאמור לשים את הבעיות והצרכים האישיים שלו בצד במהלך הפגישות, ולהשאיל את עצמו לטובת התהליך והמטופל.

זכרון גורלי

כבר בעונה הראשונה נוכחנו לדעת שראובן דגן מתקשה לעשות את זה. הפרק הראשון של העונה החדשה מלמד אותנו שלא רק שאין שיפור במצב, אלא שהוא מוסיף ומסתבך כשדגן פונה לעזרתה של מטופלת לשעבר שלו, על מנת לקבל ממנה ייעוץ משפטי. הקושי של טליה וראובן לצאת מסט התפקידים שהורגלו לו לפני 16 שנים, של מטפל ומטופלת, מדגיש את הייחודיות של הקשר הטיפולי: מטופל נשאר לעולם מטופל. גם אם חוקי האתיקה מרשים למטפלים ליצור יחסים "רגילים" עם מטופלים לשעבר שלהם, אחרי זמן צינון ארוך, "חוקי הלב" כנראה שמורכבים הרבה יותר.
 
איש חלש? אסי דיין כראובן דגן (יח"צ)
 איש חלש? אסי דיין כראובן דגן (יח"צ)   
כמה מוזר (אם כי פרויד היה אומר שלא מוזר בכלל) שהפרק שהוקדש לזכרו של פולי, סובב סביב שאלת הזיכרון. אומרים שמה שמבחין בין בני אדם לבין בעלי חיים היא היכולת לזכור - להחזיק בתודעה שלנו מצבים, יחסים, רגשות וקשרים, הרבה אחרי שהאנשים כבר לא איתנו. ראובן הפסיכולוג לא מזהה ברגע הראשון את מנחם, אבא של ידין. בהמשך הוא לא זוכר בת כמה טליה, ושהיא אהבה מוזיקה. והגרוע מכל: לא זוכר שעשתה הפלה בזמן שהיתה בטיפולו.

האם ראובן הוא פשוט מטפל רשלן שלא מסכם את הפגישות שלו, שומט את מטופליו מהזכרון ונכשל בטיפול בהם? האם מדובר באיש חלש שפשוט לא מצליח להעמיד לעצמו גבולות ולשלוט על יצריו מול אנשים שנזקקים לעזרתו? האם מדובר במטפל שהפקיר את חיי המטופל שלו ונתן לו לטוס אל מותו?

או שראובן והמטופלים שלו מדגימים את הקסם וגם את המגבלה של הקשר המיוחד בין מטפל למטופל: קשר אישי, חד פעמי, אינטימי ועמוק, שמסוגל לעזור לאנשים לעשות שינוי, להתקדם ואפילו להציל את עצמם. ומנגד - קשר קרוב שבו אדם פוגש את עצמו, יחד עם הפצעים והצלקות שמלוות אותו מילדותו. קשר שפותח מקומות של כאב ועלול לעיתים (כמו שאמרה טליה) גם להסתבך.

אז מיהו ראובן ומה יהא על מטופליו? כנראה שבשבועות הקרובים נאלץ להיצמד למרקע על מנת לדעת מה התשובה.

יעל דורון היא פסיכולוגית ומנהלת מכון "זוגות"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by