בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הנשמות הטהורות 

הנשמות הטהורות

 
 
נמרוד צוק

הרבה סול היה אתמול בהופעה של אריקה באדו בישראל: זה התחיל עם הגרוב של יוסי פיין, נמשך בראסטות של סאבו, קותי וקרולינה, והגיע לשיא עם באדו, ששלטה בבמה כמו מלכה אמיתית. כן, הרמנו את הידיים באוויר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פוליטית-לייט. באדו (צילום: רוני שיצר)
 פוליטית-לייט. באדו (צילום: רוני שיצר)   
היה רגע אחד מטריד בהופעה של אריקה באדו אתמול בגני התערוכה בתל-אביב. זה קרה באמצע - כשבאדו עצרה את רכבת הסול שלה כדי לספר על ביקור בשכונת עוני מקומית, שהזכירה לה את הגטו השחור בו גדלה, והקדישה את השיר Other Side of the Game ל"אחים הכלואים מאחורי החומות". הקהל, שכנראה לא ממש הבין מה היא אומרת, או שלא היה לו אכפת, הגיב להכרזה הקודרת בנחשול שמח של שריקות ונפנופים סלולריים. אבל מבט אחד בתופעה הלא תיאמן שעל הבמה, הספיק כדי להבין שזאת לא הפגנה חסרת טעם של פרובינציאליות ישראלית, אלא תוצאה בלתי נמנעת של הווייב האדיר שמילא את האולם.

המארגנים עשו כמיטב יכולתם לתגמל את הצופים הרבים על 280 השקלים ששילמו עבור הכרטיס, והוסיפו לחבילה שלוש הופעות חימום – מומי לוי, יוסי פיין וקרולינה בליווי סאבו וקותי. פיין ניגן את הגרוב האינסטרומנטלי שלו – סוג של Fאנק עם השפעות הנדריקס, שנוצר כולו באמצעות גיטרה בס, סמפלר וכמה אפקטים. למרות שהוא נראה כאילו הוא מתקשה להחזיק לבדו את האולם הענק, זאת היתה התחלה מצוינת לערב.

סאבו וקותי, שעלו אחרי פיין עם שני פטיפונים וערימת מקלדות, פתחו בקטע מהפנט ששילב מקצב האוס עם בסים ג'מייקני, והמשיכו עם קרולינה שעשתה כמה שירים של "הבנות נחמה" ועוד כמה ממופע הסולו שלה. השירה של קרולינה לא נשמעה במיטבה והעסק הרגיש יותר כמו ג'אם סשן מאשר מהופעה מאורגנת, בייחוד כשאת כל השיר הראשון שלה קרולינה ביצעה עם מיקרופון כבוי - ובכל זאת גם היא בסך הכל עשתה את העבודה.
 

למה לי פוליטיקה עכשיו

היי, באתי לחלטר. קרולינה (צילום: רוני שיצר)
 היי, באתי לחלטר. קרולינה (צילום: רוני שיצר)   
באחת עשרה, אחרי סט היפ הופ לא מקורי במיוחד אבל אפקטיבי של סוליקו, התחילו נגני הליווי של באדו לנגן. ולנגן. ולנגן. היו שם אמנם שמונה מהם – מתופף, פרקשניסט, קלידן, סמפלריסט, בסיסט ושלוש זמרות ליווי – אבל כשבאדו עלתה לבמה אחרי אינטרו הרבה יותר מדי ארוך, היה ברור שהתפקיד היחיד שלהם בערב הוא למשוך כמה שפחות תשומת לב.

ולא שהיתה להם ברירה – גם אם הם היו מופיעים בבגדי קרקס במקום התלבושת האחידה והשחורה שלהם, היה קשה להסתכל על משהו אחר מלבד באדו. לאשה הקטנה עם השמלה הצבעונית, פאת האפרו הענקית והקול הייחודי יש נוכחות בימתית כל כך חזקה, שגם אם היתה מדקלמת פסוקי תהילים במשך כל הערב, אף אחד לא היה נוטש.

כשהיא מושלת על הבמה בתנועות נונשלנטיות, ביצעה באדו שרשרת של שירים מצוינים, כמו Apple Tree ו-On & On מהאלבום הראשון ו-Danger מאלבומה האחרון. הבסים הרעידו את הבטן והשירה הווירטואוזית של אריקה הצדיקה כל סופרלטיב אפשרי – אתם מוזמנים לבחור בין "כובש", "שמיימי" או כל קלישאה אחרת המועדפת עליכם. אפילו הצפיפות המוגזמת היתה נסבלת בהחלט (וסליחה מהאנשים שדחפתי בברוטליות כדי להתקרב לבמה). אתם יכולים לצחוק כמה שבא לכם על הממבו-ג'מבו הניו-אייג'י שלה, אבל הדבר שהיה אתמול באוויר של אולם 1 בגני התערוכה נותן פרשנות חדשה למונח "אנרגיות חיוביות".

והיו גם צדדים פחות מוצלחים: חלק מהחומרים ברפרטואר של באדו נוטים לצד המשמים יותר של הסול, לטעמי, כמו השיר שביצעה בהדרן - Bag Lady מתוך האלבום השני שלה, Mama's Gun. אבל למרות שמדובר במריחת R&B שזכתה לביצוע ארוך ומתיש במיוחד, לא היה שום סיכוי שאפרוש לפני שהיא הרימה את הידיים לאוויר ואמרה שלום לקהל. רגע לפני שהיא ירדה מהבמה, היא כרכה כאפיה סביב הצוואר, במה שכנראה היה אמור להיות מסר פוליטי מעורפל כלשהו – קצת מיותר, אבל היי, למי אכפת – אריקה באדו היתה פה!

אריקה באדו, גני התערוכה בת"א, שבת 2.2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by