בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לנצח אנגנך 
 
 
אורלי גונן

אורלי גונן מקבלת מג'ניס ג'ופלין את כל מה שיש לה, ואף יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ניס ואני משייטות לנו בשדרות רוקח. אני חותרת במרץ והיא? היא דווקא מאד מבודחת מכל הסיטואציה - חורף בתל-אביב, כבישים מוצפים, אנשים תקועים מנסים לחלץ עצמם תוך פיתוח סגנונות שחיה חדשים. המושג ”car pool" מקבל משמעות חדשה, מילולית.

נורא לא נעים לי, בכל זאת לא כל יום יוצא לי לשבת באוטו עם ג'ניס ג'ופלין, דווקא עכשיו נפלה עלי הסערה הזאת? היא לא רגילה לכאלה דברים - הבחורה מטקסס במקור. אני יוצאת במסע הסברה שישפוך קצת אור חיובי על ישראל הרטובה ומספרת לה על שלמה ארצי ששומע ברגעי השלווה את “Me and Bobby McGee”, היא מחייכת. איזה חיוך קסום יש לבחורה הזאת, בחיי.

היא מסתכלת כולה מחוייכת מהחלון, בוחנת את הקטסטרופה האקלימית במבט משועשע, כשלפתע היא מחליטה להוציא את האוסף החדש שלה מהמערכת. אני שואלת אותה מה קרה, היא אומרת שהיא רוצה לשמוע קצת רדיו, היא שמעה על "יאפים עם ג'יפים" וממש מתחשק לה לשמוע איזה שיר שלהם. אני אומרת לה שהסיכוי לשמוע אותם ברדיו בשתיים-עשרה בצהריים קטן יותר מהסיכוי שאיתן אורבך יחלץ אותנו מפה בסגנון פרפר, ומכניסה את הדיסק של היאפים. אני מציעה לה לשמוע גם את הדרה לוין ארדי. "את בטח תאהבי את הסגנון הסול-בלוזי שלה", אני אומרת, היא עונה שיצא לה לשמוע, שכבר כמה מוסיקאים ישראלים שהגיעו לגן-עדן, ישר באו לקפה של הנדריקס ומארלי והשמיעו לה, אבל עכשיו היא בתקופה של "לשמוע קצת דברים אחרים", היא הבטיחה לבילי הולידיי שתביא משהו שווה.

הדיסק של היאפים נגמר ואנחנו עדיין תקועות. אני מתעקשת להחזיר את האוסף שלה, ומעבירה ל “Ball And Chain” - ביצוע חי ומלא עוצמה מפסטיבל הפופ במונטריי, 1967. אני מסבירה לה כמה השפעה היתה ויש לה עד היום, על איך, מבלי ששמה לב, הפכה מקור השראה לכל כך הרבה אנשים. האישה הלבנה הראשונה ששרה בלוז, כוכבת הרוק הראשונה בהיסטוריה, מלכת "תרבות הנגד" וכל השאר.

היא שוב מחייכת ועם כל כך הרבה אפיל ג'ניס ג'ופליני כובש. אני מספרת לה ש“Pearl” (אלבום הסולו השני שלה) מלווה אותי מגיל 15, שכשני שומעת אותה שרה אני מרגישה שהיא נותנת לי את כל מה שיש לה ועוד קצת, במיוחד ב“Piece of My Heart” (שהיא שרה עם להקתה, “The Big Brother and the Holding Company"). היא אומרת שזה נורא מביך אותה, אבל היא גם ממש שמחה, שהיא זקוקה לאהבה הזו ושזה מחזק אותה, גם היום. היא אומרת ש"כוכבת" ו"אגדה" הן מילים שלקח לה זמן להתרגל אליהם, כי הכל קרה כל כך מהר, אבל היא כבר יודעת.

יצאנו משדרות רוקח סוף סוף, עכשיו אנחנו מדדות בדרך נמיר. בדיסק הגענו לרצועה 14 - “To Love Somebody”, שיר שלא ראה אור לפני האוסף הזה ואני שואלת אותה: "הוצאת 2 אלבומי סולו ושני אלבומים עם ‘The Big Brother..’ בסך הכל. מאז יצאו לך כל כך הרבה אוספים והופעות חיות וקופסה (‘Box of Pearls’), אז איך זה שפתאום יוצא עוד אוסף, שהוא אמנם מקיף וגדוש, אבל רק עם שני שירים שלא יצאו לפני כן?"

היא הסיטה את מבטה מהחלון, הסתכלה אלי ואמרה: "ככה זה כשאת הופכת לאגדה, אוספים כל פירור שנפל לך מהפה, וכשיש מספיק פירורים מהדקים טוב טוב עם ניילון ומוכרים את זה כסנדביץ'".

__________________________________
Janis Joplin: The Essential, (אן.אם.סי/Sony)

להאזנה לכל הקטעים באלבום
האתר הרשמי של ג'ניס
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by