בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אורגיה פולנית צפופה 

אורגיה פולנית צפופה

 
 
ליאור ניב

ליאור ניב צלח בקושי את הפרק הראשון של "אבידות ומציאות". ועכשיו הוא רק רוצה לשבת בפינה בחושך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלוש אחיות. מה צ'כוב היה אומר (יח"צ)
 שלוש אחיות. מה צ'כוב היה אומר (יח"צ)   
אם יש משהו שנחסך מאיתנו לאחרונה על לא עוול בכפינו, הרי שאלה הם מערומיו המכסיפים של ליאור אשכנזי, ההתפרצויות הוורבליות של מיה דגן, ועופר שכטר. כיוון שאנחנו כואבים את העדרם, דנה מודן, מכונת רייטינג רגישה שכמותה, רקחה עבורנו את "אבידות ומציאות", סדרה חדשה שכבר הספיקה להיות סרט, ולהיט טלוויזיוני עוד בטרם שודרה.

אלא שלאחר שידור פרק הבכורה, מתבהרת התמונה והיא נראית כאילו נתנו לעירית לינור לכתוב פרק של "סקס והעיר הגדולה": השתלחות בלתי נשלטת של ממלכת פולין, במלא תפארתה הנשית והנוירוטית, בעולם הסובב אותנו. זהו עולם שכולו נשים, והן לעולם לא אומרות את מה שהן מרגישות או מתכוונות למה שהן אומרות. אין להן שום יכולת להבין את הגברים שמולן - אולי כי גם לתסריט בו הן מתקיימות אין - והן תמיד נכות בכל הקשור לביטוי צפונות ליבן ורצונותיהן, מה שטוען כל שורת תסריט בסאב-טקסט אירוני כמעט בהכרח. שפת גופן היא רצף של מחוות זעירות וקטנוניות, עולמן הרגשי תלוש, סוער, תלוי-עכבות ומעוות, והקיפאון הצורב שבו הן מנהלות את חייהן מסתיר תשוקה עזה, המבצבצת בהבזקי טירוף ואובססיה.
 

אהבה זה מבאס

 
"אבידות" פותחת את התוויית עולמה באורגית פולניוּת צפופה ואנטיפתית, שבמרכזה שלוש אחיות - כמו בסרטו של טוד סולונדז "אושר". וכמו באותו הסרט, גם כאן אין שום סיבה לסמפט אף אחת מהן: תמרה, היא מיה דגן, עודנה תפוסה על שטיק היסטרי שממש לא מצליח לנער את הפרסונה הטלוויזיונית הכפייתית שלה מן הדמות הטרחנית. אחותה מיה (בחיריק), היא שרה אדלר, מתאפיינת בעיקר במשחק רפה ומעושה, ונוכחות שפספסה את הגבול בין בלתי מושגת לבלתי מורגשת.

ויש להן עוד אחות, אבל היא כזאת כלבה קרה שאין אפילו מה לנסות לחבב אותה, ולמקרה שלא תחשבו כך בעצמכם, תמרה תזכיר ותאזכר את המטאטא שתקוע בתחת שלה עוד לפני שהיא תגיע. מגרסת הסרט של "אבידות ומציאות", אגב, האחות השלישית הזו הועלמה לחלוטין וגם זה אומר דרשני. במילים אחרות, את המוסיקה המקורית לסדרה כתב ערן צור, אבל מהצפייה עולה שהיה הרבה יותר הולם להביא את מירי מסיקה.
 
הוא עוד יגיע, אבל בינתיים שממה. שכטר (יח"צ)
 הוא עוד יגיע, אבל בינתיים שממה. שכטר (יח"צ)   
כנראה ש"אבידות ומציאות" טומנת שוסים אטרקטיביים יותר בפרקים הבאים, כך שייתכן שאין עדיין צדק בהחלטה לשמור את הצפייה בה לימי המחזור החודשי בלבד. צרות עם המשטרה, דיבורים מלוכלכים באמת ועופר שכטר עוד אמורים לעשות את דרכם אלינו בפרקים הבאים. בינתיים הסדרה מציעה חוויית צפייה קרירה, נקייה ומהוקצעת, שלא סובלת מבעיות של ערכי הפקה או אסתטיקה צילומית.

מה שתוקע אותה בשלב זה הוא מנוע רגשי קלוש ומסולף, והיעדרה של יכולת יצירת אמפטיה או סולידריות כלפי הדמויות. הבעל הרך והתמים, המאהב הבוגדני, האבא המורדם בבית החולים, השכן מהילדות המתגלה מחדש כמחזר עדין ואדיב - כולם מתפקדים כגורמים עלילתיים יותר מאשר כיצורים אנושיים. ככה זה עם פולנים; כשאנחנו רק אתם, אהבה זה לא ממש כואב. זה סתם מבאס, אז מדחיקים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by