בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
היסטוריה של אלימות 

היסטוריה של אלימות

 
 
נילי אורן

ציור של הקעבה במוזיאון בברלין עורר איומים מצד צעירים מוסלמיים והזכיר לנו שבענייני אמנות, ישנם כאלה שלא כל-כך אוהבים שעושים מהאמונה שלהם צחוק. פירוט הדרך עד כאן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כופרת. אייאן חירסי עלי (אימג'בנק/GettyImages)
 כופרת. אייאן חירסי עלי (אימג'בנק/GettyImages)    
לפני שלוש שנים הוכיחו בדנמרק שאמנות ואלימות יכולות ללכת ביחד, במיוחד כשמדובר ביצירות שנוגעת באמונה המוסלמית. קריקטורה של הנביא מוחמד, שפורסמה בעיתון דני, הצליחה להבעיר את אירופה ולעורר הפגנות אלימות ברחבי היבשת. הומור וסאטירה, כך מתברר, הם לא מנת אלה שרואים את נביאם בפוזות לא מחמיאות.

מאז משתדלים האירופים שלא ללבות את האש הדתית, אבל לפני כשבוע זה שוב קרה, הפעם בברלין: קבוצה של צעירים מוסלמים לא אהבה ציור שהוצג במוזיאון המקומי, של אבן הקעבה, ואיימה "לשרוף את המוזיאון". התוצאה: המוזיאון הסיר את הציור וסגר את התערוכה. וכן, שוב היה מדובר באומנים דניים.

כך יוצא שמאז 1988, עת הסופר סלמן רושדי קיבל איומים על חייו וירד למחתרת בעקבות פרסום ספרו "פסוקי השטן", בכל המדובר ביצירות אמנות, היוצרים והמציגים המבקרים את האיסלאם זוכים לאיומי מוות במקרה הטוב.

טוב, גם אנחנו בישראל לא תמיד הפגנו הבנה מפותחת לחופש הביטוי. ב – 2004, למשל, השגריר שלנו בשבדיה הרס יצירה במוזיאון רק כי הוא לא ממש אהב את המסר שלה. אבל מאז רצח הבמאי תיאו ואן גוך שאירע באותה שנה בדיוק, נדמה שהאלימות נגד אמנים שמעזים להתבטא נגד האיסלאם רק עולה מדרגה. רוצים דוגמאות? קבלו את סקירת האירועים האחרונים של אלימות נגד יוצרים ויצירות אמנות הקשורות לאיסלאם, מהסוף להתחלה.
 
אמני הקעבה (יח"צ)
 אמני הקעבה (יח"צ)    
תאריך: פברואר 2008
מקום: ברלין, גרמניה
היצירה: ציור של אבן הקעבה במכה הוצג במוזיאון במסגרת תערוכה של שישה יוצרי רחוב דנים, שלדבריהם אוהבים לדקור רעיונית אנשים חשובים וקונפליקטים אידאולוגים. לדברי היוצרים, הציור הביע "ביקורת נושכת וסאטירית נגד רדיקליזם".
התגובה: המוזיאון המציג את התערוכה נאלץ לסגור אותה ארבעה ימים בלבד לאחר פתיחתה, בעקבות איומים מצד קבוצת צעירים שפרצה למוזיאון, ודרשה שהציור יוסר. לדברי אוצר הגלריה ראלף הרטמן: "הם היו אגרסיבים מאוד, וצעקו על הצוות להסיר את הפוסטר אחרת הם יידו אבנים וינהגו באלימות". המוזיאון מהדק בימים אלה את אבטחת המתחם, ומקווה לפתוח את התערוכה שוב בקרוב. בהודעה שיצאה מטעם המוזיאון נאמר כי "בלתי מתקבל על הדעת שקבוצות חברתיות עצמאיות יוכלו להטיל צנזורה על אמנות וחופש הביטוי".
 
המוסקסואליות ואמונה. מתוך התערוכה (יח"צ)
 המוסקסואליות ואמונה. מתוך התערוכה (יח"צ)   
תאריך: ינואר 2008
מקום: האג, הולנד
היצירה: צלמת ממוצא איראני הציגה במוזיאון תמונות של גולים איראנים הומוסקסואלים כשהם חובשים מסיכות של הנביא מוחמד ושל בן דודו עלי. לדברי הצלמת, שפרסמה את יצירותיה תחת הפסבדונים "סורה הרה", המטרה היתה לחשוף את היחס הצבוע כלפי הומוסקסואלים באיראן, שם החוק מאפשר לתלות אנשים למוות כעונש על נטייתם המינית."הם מגנים הומוסקסואליות אבל בארצות כמו איראן וערב הסעודית מקובל שגברים נשואים יקיימו יחסים עם גברים אחרים", אמרה הרה. "עבודות אמנות צריכות להיות פרובוקטיביות, זו לא עבודתו של האמן לצייר פרחים. אמנות צריכה להאיר מחלוקות חברתיות".
התגובה: הרה נאלצה לרדת למחתרת לאחר שקיבלה איומי מוות מגורמים מוסלמיים קיצונים. היא קיבלה אימיילים שאיימו לשרוף אותה עירומה או להשחיל לה כדור בגרון, ולאחר מכן צחקו על כך שהיא סגורה בביתה ואינה יכולה לצאת עוד. מנהל המוזיאון, שבתחילה דיבר בשבח העבודות, הסיר אותן בתגובה לאיומים, ואמר: "חלק מהאנשים בחברה שלנו עשויים למצוא אותן פוגעניות". הרה העבירה את כל תמונותיה למוזיאון אחר, שהמנהל שלו נאלץ לשהות מאז תחת הגנה משטרתית צמודה.
 
 
לא מצחיק. הקריקטוריסט השבדי (יח"צ)
 לא מצחיק. הקריקטוריסט השבדי (יח"צ)   
תאריך: ספטמבר 2007
מקום: שבדיה
היצירה: אמן בשם לארס וילקס הציג בעיתון ציור פסלון של כלב עם ראשו של הנביא מוחמד, מסוג הפסלונים שמוצגים בכיכרות דרכים בשבדיה.
התגובה: אתרים מוסלמיים ברשת החלו לגעוש בתגובה וקראו לרציחתו של האמן ושל אולף ג'והנסון עורך העיתון שפרסם את הציור. ארגון מוסלמי עיראקי הקרוב לאל קעידה הציע פרס של מאה אלף דולר על רציחתו של האמן, וחמישים אלף דולר על רציחתו של עורך העיתון. האמן סירב להכנע לאיומים, וכמוהו גם עורך העיתון. המועצה המוסלמית השבדית הפגינה מול מערכת העיתון, אבל דאגה שלא יהיו שם התפרצויות אלימות, ומיהרה להרחיק עצמה מהמאיימים. "זה לא אתי ולא חוקי", הם אמרו בהודעה. "אספנו קבוצות מוסלמיות בשבדיה כדי להכריז שאיננו מסכימים עם שיטות אלימות. אנחנו רוצים ודורשים להשאיר את הדיון והדיאלוג בדרכי שלום, אחרת זה פוגע קודם כל במוסלמים בשבדיה".
 
מתוך האופרה. הפקה מודרנית ו"חתרנית" (יח"צ)
 מתוך האופרה. הפקה מודרנית ו"חתרנית" (יח"צ)   
תאריך: ספטמבר 2006
מקום: ברלין, גרמניה
היצירה: בית אופרה מוביל ביטל את גרסת 2003 של מופעי האופרה "אידומנאו" של מוצרט. הסיבה לביטול היתה שבאחת הסצינות שהוסיף המפיק המודרני של האופרה מניף המלך אידומנאו את ראשו הערוף של הנביא מוחמד, לצד ראשיהם של פוסידון, ישו ובודהא. הפעם הקודמת בה הציגה האופרה בגרסה הזו היתה במרץ 2004. בהודעה שהוציא בית האופרה נאמר שהם "מצטערים מאוד" על ההחלטה לבטל את האופרה, החלטה שהתקבלה לאחר שבכירים במערכת הבטחון הגרמנית הזהירו מפני "נזק בלתי ניתן לחישוב מראש לקהל הרחב ולצוות עובדי המקום" אם המופע יעלה, בגלל הסצינה האמורה.
התגובה: בכירים בשלטון הגרמני הביעו חוסר נוחות לגבי ההחלטה. ראש עיריית ברלין למשל אמר: "עם כל ההבנה לדאגות הבטחוניות של הצופים והמופיעים, לדעתי ההחלטה שגויה. רעיונות הפתיחות, הקבלה והסובלנות שלנו צריכים להגן על עצמם. צנזורה עצמית בהתנדבות רק נותנת לאלה שנלחמים נגד הערכים שלנו הוכחה מראש שלא נעמוד מאחורי מה שחשוב לנו". ואילו שר התרבות הגרמני אמר: "בעיות לא יכולות להפתר על ידי שמירה על שקט. כשהדאגות ממחאה אפשרית מובילות לצנזורה עצמית, אזי התרבות הדמוקרטית של חופש ביטוי נמצאת בסכנה".
 
עורך העיתון הדני (יח"צ)
 עורך העיתון הדני (יח"צ)   
תאריך: ספטמבר 2005
מקום: דנמרק
היצירה: העיתון הדני "ג'ילנד פוסטן" פרסם סדרת קריקטורות שבמרכזן הנביא המוסלמי מוחמד, לטענתו כדי לתרום לדיון הביקורתי על האיסלאם והצנזורה העצמית.
התגובה: המועצה המוסלמית הדנית הפגינה נגד העיתון, כדי להגביר מודעות למעשי העיתון. כתוצאה מזאת, זכו הקריקטורות לחשיפה בחמישים עיתונים ברחבי העולם. לאחר מכן פרצו הפגנות, בחלקן אלימות, ברחבי העולם המוסלמי, ומאה בני אדם נהרגו כתוצאה מהן. בלבנון, איראן וסוריה נשרפו השגרירויות הדניות, בעזה שרפו את דגלי גרמניה, נורווגיה ודנמרק. מנהיגים מוסלמים הכריזו על מספר גופים ואישים שנתפסו כקשורים לדנמרק ברי מוות. קבוצות מוסלמיות מתונות יותר הוקיעו את גילויי האלימות. כוויית, ערב הסעודית ומדינות מזרח תיכוניות נוספות הכריזו חרם על מוצרים דנים. ראש הממשלה הדני סירב להפגש עם נציגי מדינות מוסלמיות שביקשו להפגש איתו, אבל אמר שבדנמרק מכבדים את חופש הביטוי, ואוסרים הכפשה, לכן הנפגעים מהקריקטורות מוזמנים לפנות לבית המשפט שיחליט איזה ערך חשוב יותר במקרה הזה. ב-12 בפברואר השנה נעצרו שלושה אנשים בחשד שתכננו לרצוח את הצייר של אחת מקריקטורות המריבה. הצייר, שנמצא תחת אבטחה כבדה מאז פרסום הציורים ההם, אמר שהוא כועס על שפעילות יומיומית נוצלה כדי לגרום לטירוף שכזה. ביום שאחרי המעצר, פרסמו לא מעט עיתונים בדנמרק את הקריקטורה שלו שוב, כהכרזה על חשיבות חופש הביטוי. כתגובה נשרפו כמה מכוניות בדנמרק, ובית ספר עלה באש. ב-19 בפברואר נאסרה הפצתם בקהיר של ארבעה עיתונים שפרסמו את הקריקטורה וביניהם "וול סטריט ג'ורנל", וה"אובזרבר".
 
תיאו ואן גוך. נרצח (יח"צ)
 תיאו ואן גוך. נרצח (יח"צ)   
תאריך: נובמבר 2004
מקום: אמסטרדם, הולנד
היצירה: סרט של הבמאי תיאו ואן גוך והפוליטיקאית הליברלית והסופרת אייאן חירסי עלי ("כופרת"), שהגיעה להולנד כפליטה מסומליה. הסרט תיאר את האלימות נגד נשים בעולם המוסלמי.
התגובה: שני היוצרים של הסרט קיבלו איומי רצח, וחירסי עלי היתה תחת הגנה צמודה של המשטרה. האימאם של האג נשא דרשה שכינתה את ואן גוך "ממזר פושע" והפציר באללה להפיל על ראשו מחלות נטולות מרפא. ואן גוך, שלא לקח את האיומים ברצינות, נרצח ביריות בעודו מדווש על אופניו. לאחר מותו, שיסף הרוצח את גרונו, דקר אותו בליבו, והשאיר על גופתו שני סכינים, שלאחד מהם חובר כתב איומים בן חמישה דפים, שכלל איומים על ממשלות המערב, על היהודים, ועל חירסי עלי. משעצרה המשטרה ההולנדית את רוצחו של ואן גוך, התברר שהוא תושב אמסטרדם ממוצא מרוקני, בן 26, שהיה קשור גם לארגון טרור מוסלמי. במהלך אותו חודש הותקפו כנסיות ברחבי הולנד 174 פעמים. ביולי 2005 בית המשפט גזר על הרוצח מאסר עולם בלי אפשרות חנינה. אתרי אינטרנט רבים הביעו שמחה על הרצח. מאז נאלצה חירסי עלי לוותר על אזרחותה ההולנדית, וכיום היא חיה בארצות הברית, שם היא חברה בצוות חשיבה אמריקאי של הניאו קונסרבטיבים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by