בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שממיינת לא מתלוננת 
 
 טאטו. בבית הקפה הקרוב למקום מגוריכן   
 
דנה ארביב, הזמן הוורוד

מחפשות בת-זוג בבליינדייט? דנה ארביב רוצה לעזור לכן לנפות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1. זו עם חיי המדף הארוכים

היא רשומה בכל אתרי ההיכרויות, היא לא מחמיצה שום מסיבה, היא מבלה שעות בצ'טים, ויש לה קילומטראז' מרשים של בליינדייטס מאחוריה. לכל החברות שלך כבר היה בליינדייט איתה מתישהו, וכולן מכירות אותה. היא תספר לך שאף אחת פשוט לא עושה לה את זה, כי היא מאוד בררנית, אבל העיניים הרעבות והנואשות שלה יאמרו את ההפך הגמור. היא יכולה להיות מכוערת, היא יכולה להיות יפה, זה לא ממש משנה. בכל מקרה, את לא תוכלי לחכות עד שתסיימי ללגום את כוס הקפה ולהימלט ממבט הקוקר ספאנייל המרוט מתנו לחיות לחיות, שמתחנן "קני אותי, קני אותי, אני כבר כל כך הרבה זמן פה. אם לא תקני אותי, בטח השבוע ירדימו אותי".
 

2. האובססיבית

 
בחצי השעה הראשונה קשה להבין מדוע בחורה כל כך נחמדה ואינטליגנטית וכל כך בנויה לקשר לא הצליחה עד היום, איכשהו, מעולם להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. השיחה איתה זורמת, והיא מתמסרת מהר. החוכמה היא לזהות אותה לפני שנכנסים למיטה, כי אחרי זה כבר מאוחר מדי. שטח משוחרר לא יוחזר. האובססיבית הופכת למתנחלת. אחרי יום היא מביאה את מברשת השיניים, אחרי יומיים נוספים את תכולת ארון הבגדים שלה, ובבוקר הפנוי הראשון שלה שלאחר מכן, היא משנה את כתובתה במשרד הפנים לכתובת שלך. ועוד לפני שהספקת לברר עם עצמך איך את מרגישה בקשר לזה, את בכלל מתקשה לזכור שהיו לך חיים בלעדיה, ואת מתגעגעת אליהם בטירוף.

אבל זה נושא לרשימה נפרדת, שתעסוק בתסריטי אימים פוטנציאליים שבעקבות הבליינדייט. נשוב לשלב המקדמי של הבליינדייט. את עדיין יכולה להימלט. מברשת השיניים עדיין מונחת עמוק בתיק שלה, והיא לא מנופפת בה בבית הקפה. כאן עלייך לגלות מיומנויות של אבחון מוקדם, שימנע את התממשות תסריט האימים. עלייך להניח לבליינדייט שלך להשתפך ולדבר כמה שיותר. הרווח מזה הוא כפול: ראשית, הבחורה תקבל את הרושם החיובי והמוטעה בתכלית, שאת בן אדם שיודע להקשיב לזולת. שנית, וזה העיקר, כי בדרך כלל לא ממש אכפת לך איזה רושם תעשי - זה מאפשר לך לחדד את חושייך ולהימנע מהטעות של דייט שני, שבמקרה של האובססיבית עלול להיות טעות גורלית.

"היו לי קשרים, אבל איכשהו, אני תמיד נופלת על הטיפוסים הלא נכונים", היא נאנחת. "רינת היתה אדם שפוחד מאינטימיות. אחרי חודשיים היא עוד התעקשה שלא ניפגש כל יום. היו לה עניינים, היא לא הכירה לי את החברים שלה בכלל". בנקודה הזאת היא עושה פאוזה ונועצת בך עין בוחנת, כדי לראות אם את מזדעזעת מהתנהגותה האנטי סוציאלית של רינת. "אחרי עוד כמה שבועות היא אמרה לי שהיא לא בטוחה. לא בטוחה!". עיניה של האובססיבית מבריקות פתאום, והיא חוזרת לאט: "לא בטוחה? אחרי כל מה שהיה בינינו! אבל היא שילמה על מה שהיא עשתה לי".

בשלב הזה כבר בדרך כלל לא צריך לדובב אותה, והיא ממשיכה: "לא יכולתי לשאת את ההתנכרות הזאת פתאום. מה לא עשיתי בשבילה? שלחתי לה פרחים, ושוקולד בלגי שהיא כל כך אהבה. אבל היא החליטה לברוח מהאהבה שלנו. זה היה גדול מדי בשבילה".

את לוגמת במהירות את הקפה שלך, ומנסה להיזכר אם סיפרת לה איפה את גרה, בעודה ממשיכה בנראטיב:
"אני קצת מצטערת על מה שעשיתי אחר כך, למרות שהיא סלחה לי".
"מה, מה, מה עשית?", בשלב הזה את מתחילה לגמגם קצת מהפחד.
"לא שום דבר כל כך... שרפתי לה קצת את האוטו. אבל היא סלחה לי, בכלל לא חשבה לפנות למשטרה, היא כל כך אהבה אותי עדיין".
וואללה, יופי, את חושבת בינך לבינך. בדיוק השקעתי בגיר חדש. האם היא שמה לב איפה החניתי את האוטו?
"אף פעם לא פגעתי בה, חס ושלום. אני לא אדם אלים", היא מצהירה. "לא הייתי מסוגלת לפגוע בה. אבל הפוסטמה שהיא הכניסה לחיים שלה אחר כך, רק בשביל לשכוח את האהבה הגדולה שלנו, חטפה ממני קצת", היא אומרת, כבדרך אגב. "דרסתי אותה בלילה, כשהיא יצאה מהבית שלה. לא יכולתי לעמוד בזה שהיא איתה שם, במקום שבו צמחה האהבה שלנו. ידעתי מתי היא יוצאת, כי עמדתי שם כל לילה. זה לא שאני אובססיבית", היא מוסיפה, "אבל הייתי חייבת לדעת את האמת".
בשלב הזה השיניים שלך מתחילות לנקוש ללא שליטה, והגמגום החדש שלך מתגבר: "אז ממה, מה, מה קא-קרה לה?", את שואלת.
היא מנופפת בידה בביטול. "שום דבר משמעותי. שברה כמה עצמות".
"א-אני חייבת ללכת", את אומרת. "יש לי פ-פ-פגישת עבודה".
"טוב", היא אומרת, "אז מתי ניפגש? היה לי כל כך נעים לדבר איתך. אני חושבת שהגענו לאינטימיות מדהימה בשיחה הזאת. אני מרגישה כזאת קירבה אלייך, כאילו אנחנו מכירות שנים".
 

3. זו עם האקסית המיתולוגית

מתחילת הפגישה ועד סופה היא לא חדלה להזכיר את האקסית, שממנה נפרדה לפני כמה חודשים. ההקשרים לא תמיד ברורים:
"אספרסו כפול, בבקשה", היא מנופפת למלצרית, ומוסיפה: "האקסית שלי תמיד היתה שותה נס חלש, זה מגעיל, לא?".
"איפה את גרה?", היא שואלת. "שינקין? האקסית שלי אף פעם לא גרה בשינקין".
"שאלתי את עצמי אם אני כבר מספיק נקייה מהקשר עם האקסית כדי להכיר", היא תגיד בשלב מסוים, בהבלחה פתאומית וקצרה של מודעות עצמית, "וברור לי שכן. הנה, אנחנו מדברות בטלפון כל יום ויוצאות יחד לפחות פעם בשבוע, וזה ממש כבר לא עושה לי כלום. רגע, יש לי טלפון, סליחה", היא מביטה בצג, ומעירה בחיוך: "זאת היא. תמיד אנחנו מצטלצלות בדייטים, כדי להתעדכן איך זה הולך".
"הלו, מתוקה? כרגיל, את יודעת...", היא מתחילה ללהג, וזה הרגע הנכון להיעלם ולהשאיר אותה עם החשבון. שתספר למלצר שהאקסית בחיים לא היתה עושה דבר כזה.
 
 

4. המתלבטת

היא יכולה להיות נשואה, היא יכולה להיות רווקה, שחפצה בגיוון לבליינדייטס עם חרמנים בעלי כרס וקרחת, והיא יכולה להיות סתם אחת מאיתנו. היא תגדיר את עצמה כדו-מינית, או תספר שהיא מחפשת את האחת והיחידה, שאיתה תבין שאלה החיים שהיא רוצה. בדרך כלל היא תגיד את זה כבר בטלפון. אז לא חראם על הקפה ועל הזמן?
 
5. זו שאין לה מראה בבית - אם הכרת אותה דרך אתר היכרויות, היא הגדירה את עצמה כחמש מתוך חמש בסולם היופי הפאתטי, שנהוג, אלוהים יודע למה, לפרסם באתרים האלה. בשיחת הטלפון היא תתאר את עצמה כנימפה חטובה ותכולת עין. כשתגיעי ותראי שאין כל קשר בין התיאור לבין הגודזילה שיושבת ליד השולחן בבית הקפה, תחושי פיתוי עז להמשיך ללכת. אבל את אשה רחומה, ולכן תשרפי איתה שעה-שעתיים, כשכל העת את מציצה לצדדים מהפחד שמישהו יראה אותך איתה במקום ציבורי. וזה גם בדרך כלל קורה.
 

6. האחת והיחידה

את נכנסת לבית הקפה ונשתלת על המקום. אשת חלומותייך יושבת, לוגמת קפה בלגימות קטנות ואלגנטיות וממתינה. את צועדת לעברה, לא מאמינה שזה קורה לך. בצדק. היא מחכה למישהו אחר. ומהשולחן הסמוך מנופפת לך בשמחה הגודזילה מהסעיף הקודם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by